פרשנות
לבנון על הקצה: בביירות מזהירים שמלחמה נוספת תמוטט את הכלכלה
זעם ציבורי ופוליטי פרץ בלבנון בעקבות ירי הרקטות של חיזבאללה לישראל - ובמקביל, תורים בתחנות הדלק, אגירת מזון ומשיכת מזומנים מעידים על פחד עמוק מקריסה כלכלית. המדינה נכנסה ל־2026 עם צמיחה שברירית של 3.5% בלבד, ועוד סבב לחימה עלול למוטט את התאוששותה
זעם אדיר הופגן כלפי חיזבאללה על ידי רוב המערכת הפוליטית כמו גם הציבור בלבנון, לאחר שארגון הטרור השיעי שיגר רקטות לשטחה של ישראל אתמול (ב') לפנות בוקר כמפגן סולידריות עם הפטרון האיראני. מאז שחיזבאללה הכניס עצמו לעימות, בשיח הלבנוני וגם בשטח שולט הפחד הכלכלי. זה מתבטא לא רק בהצהרות פוליטיות נגד ירי הרקטות משטח לבנון, אלא בהתנהגות צרכנית מוכרת היטב של מדינות המגיעות לרגע המשבר, כשהאמון בשלטונות אזל: תורים לדלק, אגירת מזון, משיכת מזומנים והתחושה שהשוק עלול להיסגר מהר יותר מכפי שהממשלה תספיק להגיב.
קל להבין מדוע הביקורת על חיזבאללה כה חריפה. לבנון נכנסה לשנת 2026 עם התאוששות קטנה אך שברירית, ולא עם כלכלה שמתאימה לספוג זעזועים נוספים, ובטח שלא עוד ימי לחימה שיביאו לפגיעה מחודשת בתשתיות ובפעילות הכלכלית ולסבב נוסף של עקורים.
לפי הערכות הבנק העולמי, לבנון רשמה בשנה שעברה צמיחה ריאלית של כ־3.5%, בעיקר על בסיס צריכה פרטית (כולל העברות כספים מהפזורה הלבנונית) ותיירות. בה בעת, הבנק הדגיש שמדובר בלא יותר מ"ריבאונד", הנשען על יציבות יחסית ועל צעדי רפורמה, ולא על בסיס חזק דיו. במילים אחרות, המנועים של ההתאוששות הלבנונית העדינה הזו הם בדיוק אלה שסופגים ראשונים את המכה כשנכנסים למצב מלחמה — תיירות, פעילות מסחר ושירותים, תנועת אנשים וסחורות, ואמון בסיסי בכך שמחר עדיין תחול שגרה וניתן לתכנן תוכניות והשקעות. הסימן המהיר ביותר לפחד הופיע בתחנות הדלק. עיתון "א־נהאר" הביירותי דיווח על עומסים בתחנות הדלק מחשש להתרחבות ההסלמה, וציטט את נציג מפיצי הדלק שניסה להרגיע ללא הצלחה, כי לא קיים מחסור באספקה וכי הבנזין זמין בתחנות. כשהציבור הלבנוני עומד בתור לדלק, זו אינדיקציה לא רק לפחד ממחסור, אלא לפחד ממשהו עמוק יותר: קריסה של שרשרת האספקה, זינוק של המחירים בן־לילה, וגם, כי במדינה שבה אמון הציבור ברשויות נמוך ממילא, עדיף להקדים את המאוחר.
ברקע כל אלה ניסה אתמול ראש הממשלה נוואף סלאם לבלום את הפאניקה באמצעות מסר כלכלי ברור. בהודעתו אמר כי מזון, תרופות ודלק זמינים בשוק לתקופה של חודשיים לפחות, וכי אין צורך להסתער על סופרמרקטים או תחנות דלק. עוד הדגיש, כי נתיבי האספקה ביבשה, בים ובאוויר פתוחים וכי ניתנו הנחיות להאיץ פריקת סחורות בנמל ובשדה התעופה כדי לדאוג לזרימה רציפה של מלאים.
המסר הזה חשוב, משום שהוא מכוון בדיוק לנקודת התורפה של המשק הלבנוני. ניסיון העבר בשוק המקומי מוכיח, כי ברגע שמתחילה אגירה, מתחילים גם ניסיונות "לגזור קופון" על גב הצרכנים עם העלאות מחירים, הסתרת מלאים ומכירה של סחורות בשוק שחור.
הפחד הכלכלי שהתפרץ מחדש בלבנון מובן. המדינה עדיין לא סיימה לשלם את מחיר המשבר הכלכלי הקודם והסבב האחרון בין ישראל לחיזבאללה שהחל באוקטובר 2023. קרן המטבע הבינלאומית ממשיכה לדרוש רפורמות יסודיות ועמוקות, בראש ובראשונה, שיקום המערכת הבנקאית וקביעת מסגרת פיסקאלית לטווח הבינוני. רק בחודש שעבר הבהירה קרן המטבע כי השיחות בינה לבין ממשלת לבנון מתמקדות בדיוק באותם צמתים שבהם כל מלחמה נוספת מקפיאה יכולות קבלת החלטות ומרחיקה סיוע בינלאומי.
על הרקע הזה הגיע גם המהלך הפוליטי־כלכלי הדרמטי ביותר שנקטה ממשלה לבנונית נגד חיזבאללה עד כה: החלטה לאסור על פעילות צבאית־ביטחונית של הארגון השיעי ודרישה כי ימסור לאלתר את נשקו למדינה. מבחינה כלכלית, גם אם היישום בשטח מורכב, עצם האמירה הזו נועדה לשדר לשווקים - פנימיים וגם חיצוניים - כי לבנון מנסה לעצור הידרדרות שתייצר משבר אספקה, בריחת הון ושיתוק כללי.
