כסף תמורת ריבונות: האינטרס הכלכלי של ממשלת לבנון לפרק את חיזבאללה מנשקו
הבנק העולמי מעריך את עלות השיקום של לבנון ב-11 מיליארד דולר, אך ארה"ב ומדינות המפרץ בראשות סעודיה מתנות את הסיוע בפירוק הארגון השיעי מנשקו. ללא ניטרול חיזבאללה, לבנון תישאר ברשימה האפורה של FATF ותמשיך לסבול מעלויות מימון גבוהות וחסימת זרימת ההון למשק
ממשלת לבנון וחיזבאללה נמצאים על מסלול התנגשות - על רקע ההחלטה שהתקבלה לפרק ארגונים חמושים ובראשם חיזבאללה, ולהותיר את הנשק בידי המדינה בלבד.
לפי החלטת הממשלה, הצבא הלבנוני צריך להציג עד סוף החודש תכנית מעשית כיצד יפורק הנשק ולוח זמנים מפורט. ההחלטה שהתקבלה בלחץ הממשל האמריקני, שמבטיח תמורת פירוק חיזבאללה מנשקו נסיגה ישראלית מדרום לבנון, התקבלה בזעם על ידי הארגון השיעי. ראשיו רומזים כי כל ניסיון של הצבא לקחת מידיו את הנשק יוביל לעימות ואולי אף למלחמת אזרחים וכרגע לא נראה שאחד הצדדים מתכוון למצמץ ולרדת מהעץ הגבוה עליו טיפס.
מעבר לשיקולי ריבונות, לממשלה הלבנונית יש אינטרס כלכלי מובהק לפעול לפירוק חיזבאללה מנשקו. כל עוד זה לא יקרה הסיכוי של לבנון להיכנס לתהליך שיקום משמעותי אחרי שבע שנות משבר כלכלי ומלחמה בין ישראל לחיזבאללה קלוש.
הבנק העולמי מעריך כי עלות השיקום וההתאוששות של לבנון מן המלחמה האחרונה נאמדת בכ-11 מיליארד דולר - כשמתוכם 3-5 מיליארד דולר אמורים להיות מופנים לשיקום תשתיות (חשמל, תחבורה) והיתר, ברובו ממשקיעים פרטיים, לדיור, מסחר, תעשייה ותיירות. ההפסד הכלכלי הכולל של לבנון מהמלחמה הוערך בכ-14 מיליארד דולר וללא הזרמת סיוע נרחב מחו"ל והפחתת הסיכונים הביטחוניים והפוליטיים הפנימיים קשה לראות את הכסף הזה מגיע.
יצוין כי ממשלת לבנון הקודמת וקרן המטבע חתמו עוד בשנת 2022 על הסכם עקרוני לחבילת סיוע בשווי של 3 מיליארד דולר לתקופה של 46 חודשים. מאז החתימה לא התקבל אישור סופי לתחילת היישום מאחר שלבנון אינה עומדת בהתחייבויותיה לרפורמות ובכלל זה חקיקה פיננסית חדשה, שיקום מערכת הבנקאות ושקיפות. העיכוב ברובו נובע מההגמוניה שהשיג חיזבאללה בלבנון כולל יצירת מערכות כלכליות, פיננסיות ומסחריות מקבילות לאלה של המדינה.
במקביל, העולם הערבי בהובלת סעודיה יוצר קישור מפורש בין סיוע לשיקום לבנון לבין בלעדיות הנשק בידי המדינה. דיווחים בלתי רשמיים בתקשורת הערבית גורסים כי מדינות המפרץ מתנות באופן מפורש את העברת המיליארדים הנחוצים וכן עידוד המשקיעים הפרטיים והתיירים בניטרול המוחלט של היכולות הצבאיות של חיזבאללה. בתפיסה הסעודית, חיזבאללה "חטף" את לבנון ומשתמש בתשתית שלה כדי להתעשר על חשבונה, להבריח כספים וסמים ולכן כל עוד לא ינוטרל לבנון לא תהנה מיציבות.
במהלך העשורים האחרונים, סעודיה מילאה תפקיד חשוב בתמיכה הכלכלית ללבנון, והזרימה לפי הדיווחים למעלה מ-70 מיליארד דולר בין השנים 1990 ל-2015, באמצעות השקעות, סיוע, מענקים, הלוואות נוחות ופיקדונות בנקאיים. תמיכה זו באה לידי ביטוי גם לאחר הסבב המשמעותי הקודם בין ישראל לחיזבאללה - מלחמת לבנון השנייה בשנת 2006 - כאשר סעודיה תרמה כ-750 מיליון דולר לשיקום לבנון, כולל עבודות שבוצעו בלמעלה מ-200 כפרים ברחבי המדינה וכן שיקום מבנים באזור ביירות.
בנוסף, סעודיה השתתפה באופן פעיל בוועידות פריז (1, 2, 3) לתמיכה בכלכלה הלבנונית, דבר ששיקף את מחויבותה ליציבותה של לבנון. בהקשר זה יצוין כי לצד התמיכה הנדיבה, סעודיה הראתה בעבר ללבנון גם כיצד “מקל” פיננסי נראה בפועל. בשנת 2016 היא הקפיאה חבילת סיוע צבאי בשווי של 3 מיליארד דולר לצבא לבנון כדי לממן עסקת נשק עם צרפת, במחאה על השפעת חיזבאללה על המערכת הפוליטית ומה שהיא ראתה כ"סטייה" של ממשלת לבנון מהקו המדיני הערבי המוסכם. מאז הדירה סעודיה את רגליה מלבנון נוכח מה שהיא ראתה השתלטות של חיזבאללה על מוסדות המדינה.
מבחינת ממשלת לבנון הנוכחית היא צריכה את הגיבוי הערבי והבינלאומי כדי לפתור שורה של בעיות כלכליות איתן היא מתמודדת ובכלל זה: לבנון נמצאת ב"רשימה האפורה" של FATF ולכן סובלת מעלויות מימון גבוהות יותר ורגולציה קשיחה יותר על העברות כספים. פירוק הנשק של חיזבאללה בצד הרפורמות הנדרשות בתחום הלבנת ההון ומימון הטרור שגם הן קשורות לפעילות חיזבאללה יסייעו להוציא את לבנון מהרשימה הזו ולאפשר זרימת הון למשק.
נראה שגם חיזבאללה לוקח את המאבק בהחלטת ממשלת לבנון לא רק למחאות ברחוב או לדיוני הפרלמנט אלא למסלול הכלכלי. לפי דיווחים בעיראק, חיזבאללה פנה למנהיגי המפלגות השיעיות הפרו איראניות במדינה בדרישה כי יקפיאו את יחסי הסחר עם לבנון כדי ללחוץ על הממשלה לסגת מהחלטת פירוק הנשק. ספק אם ממשלת עיראק תסכים לצעד כזה אולם אם תעשה זאת מדובר בפגיעה קשה במשק הלבנוני שכן עיראק היא יעד ייצוא חשוב לעסקים קטנים ובינוניים בלבנון והיא גם ספקית נפט זול ללבנון.
