כלכלת טראמפ יצרה טרנד מדאיג: ירידה עקבית בתיירות לארה"ב
מבין 184 מדינות שבדקה מועצת התיירות העולמית, ארה"ב היא היחידה שבה צפויה השנה ירידה בהכנסות מתיירים. הסיבות המובילות: המכסים שיצרו מתיחות עם מדינות, בראשן קנדה וסין, והתייקרות דרמטית של המלונות, מסעדות ורכבים להשכרה, למרות ההיחלשות של הדולר
משבר התיירות הפוקד את ארצות הברית מתחיל לתפוס כותרות ברחבי העולם, זאת ברקע ירידה עקבית בהיקף התיירים המגיעים למדינה. אף כי לא מדובר עדיין בקריסה, קיימת כאן מגמה שצריכה בהחלט להדאיג את נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ.
לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בארצות הברית (BEA), התיירות מהווה כ־3% מהתמ"ג ומעסיקה כ־10 מיליון עובדים, מתוכם 6.5 מיליון בעבודה ישירה ו־3.6 מיליון בעבודה עקיפה. ערב מגפת הקורונה, כאחת מכל עשר משרות בשוק הפרטי היתה קשורות לתיירות (כ־15.6 מיליון משרות). אף על פי שהיום מדובר על כ־5% מכוח העבודה האמריקאי, הרי שבדומה לישראל, לענף התיירות (ענף מוטה עבודה) חשיבות חברתית עצומה, שכן הוא מעסיק עובדים לא מיומנים מהשכבות החלשות עד בינוניות, לרבות צעירים.
מתחילת השנה ניתן להבחין במגמת ירידה שהחלה בפברואר ונמשכה במרץ, דילגה באפריל ושבה במאי האחרון. אך היא הולכת ומעמיקה, וזו הבעיה. ולראיה: בחודשים הראשונים של 2025 הירידה היתה מתחת ל־1% אך במאי כבר נרשמה ירידה של כ־2.4% בכניסת תיירים לארצות הברית, וביולי שיעור הירידה כבר הסתכם ביותר מ־3% (לעומת אשתקד). כלומר, קצב הירידה נמצאת במגמת הסלמה.
ארצות הברית מדורגת שלישית מבחינת יעדי התיירות הפופולריים ביותר בעולם, אחרי צרפת וספרד. עם זאת, מבחינת הכנסות מתיירות היא ניצבת במקום הראשון, עם כ־180 מיליארד דולר בשנה. לפי הערכת מועצת התיירות והנסיעות העולמית (WTTC), מחזור ההוצאה של תיירים זרים בארצות הברית ירד השנה בכ־7% (כ־12.5 מיליארד דולר), בניגוד למגמה במדינות מפותחות אחרות. בה בעת, לפי מגזין "פורבס", מדובר באומדן חסר, והמספר האמיתי קרוב יותר לכ־29 מיליארד דולר (אם לוקחים בחשבון את התחזית המקורית שניבאה תוספת הכנסות של כ־16 מיליארד דולר השנה). חשוב להדגיש: לפי בדיקה שערכה WTTC בקרב 184 מדינות, ארצות הברית היא היחידה שלגביה התחזיות צופות ירידה בהכנסות מתיירות בינלאומית בשנת 2025. תחושת המשבר נוצרת גם בגלל מה שמתרחש באתרים מרכזיים כמו לאס וגאס וניו יורק. בווגאס נפח המבקרים ירד מתחילת השנה ב־7%, ואילו ביוני נרשמה צניחה של 11.3% לעומת יוני שעבר. התפוסה בבתי המלון ירדה ב־6.5 נקודות האחוז, ובהתאם, התעריף הממוצע ירד בעת האחרונה ב־6.6% בצל הירידה בביקושים. חשוב מכך, ההכנסה הממוצעת לכל חדר זמין (RevPAR) רשמה צניחה של 13.8%, כך לפי רשות התיירות המקומית. המגמה כבר מתבטאת בשיעור האבטלה בעיר, שזינק ל־5.8% ביוני, הרמה השלישית בחומרתה מקרב הערים הגדולות בארצות הברית, לעומת 5.5% ו־5.2% במאי ובאפריל, בהתאמה.
התמונה בתפוח הגדול מדאיגה לא פחות: לפי אומדנים שסיפק NYC Tourism + Conventions, הגוף הרשמי לשיווק ולקידום התיירות בעיר ניו יורק, השנה צפויה ירידה של כ־17% במספר המבקרים הבינלאומיים לעיר (כ־2 מיליון תיירים פחות), וכתוצאה מכך, אובדן הכנסות של כ־4 מיליארד דולר. המגמה הזו יורדת גם לרמת המיקרו: המטרופוליטן אופרה הידוע, למשל, דיווח לפני חודשיים על ירידה בתפוסה ל־72% בלבד, ושם הסבירו זאת בירידה במספר התיירים.
אף שהדולר נחלש מתחילת השנה בכ־10.5%, ארה"ב התייקרה לבלי הכר. מחירי בתי המלון זינקו בכ־20% לעומת התקופה שקדמה למגיפת הקורונה ומחירי הארוחות במסעדות התייקרו בכ־30%
אז מה בעצם קורה? מטבע הדברים, כלל הדיווחים ממהרים להאשים את ממשל טראמפ — לרבות מדיניות הגירוש האגרסיבית שמפחידה מאוד תיירים ומרחיקה אותם ברמה הפסיכולוגית, וגם העיכוב במתן ויזות — שמרחיק אותם ברמה הלוגיסטית. אכן, יש גם סוג של חרם לא מוצהר על רקע הטלת המכסים הגלובליים והתנהלות הממשל באופן כללי. כך, במאי האחרון נרשמה צניחה של יותר מ־25% במספר התיירים הקנדים שנכנסו לארצות הברית, ומתחילת השנה שיעור הירידה עומד כבר על 17% בחישוב שנתי. גם התיירות מסין צנחה ביולי האחרון ביותר מ־13%, ואילו התיירות ממערב אירופה ירדה ב־4%. מנגד, בקרב 20 המדינות עם הנוכחות התיירותית הגדולה בארצות הברית, שתי מדינות בולטות במגמת העלייה בהיקף התיירים מאז שטראמפ חזר לבית הלבן: ארגנטינה, עם עלייה של 20%, וישראל, עם מעל 7%. שתי מדינות עם ממשל ידידותי מאוד כלפי טראמפ, כך שבהחלט קיים ממד פוליטי.
אך לתופעה הזו ישנן גם סיבות כלכליות. אף שהדולר נחלש מול סל המטבעות מאז תחילת השנה בשיעור של כ־10.5% (לפי מדד ה־DXY), ארצות הברית התייקרה לבלי הכר. לפי ה־BLS (הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בנושאי תעסוקה ואינפלציה), נכון ליוני האחרון, מחירי בתי מלון בארצות הברית גבוהים בכ־20% בממוצע לעומת התקופה שקדמה לקורונה, ואילו מחירי הארוחות במסעדות התייקרו בשיעור של 30%-25%.
גם עלויות שכירת רכב, כרטיסים לטיסות פנים וביטוח נסיעות טיפסו משמעותית, כך שגם אם הדולר נחלש, סל החופשה האמריקאי נותר עדיין יקר מאוד. לכך מתווספת גם עמלת תיירים בגובה 250 דולר לאדם שהשית ממשל טראמפ, ללא חריגים או פטורים, המקפיצה את עלות הנופש בארצות הברית, במיוחד אם מדובר במשפחות.
כאשר מחיר כוס קפה בווגאס כבר טיפס ל־9 דולרים, ומחיר ארוחת בופה טיפסה ל־100 דולר, יעדים תיירותיים מסוימים הופכים למוצר לעשירים בלבד, זאת גם ברקע הזינוק של 70% במחירי חדרי המלון במהלך העשור החולף. או כפי שהיטיבו לתאר זאת במרקט ווטש, שסיפקה את הנתונים, "כבר לא כיף לטייל בארצות הברית". כך, אף שלא מדובר עדיין בקריסה, המשך המגמה עלול עוד לגבות מחירים כלכליים וחברתיים משמעותיים.
