קרן העושר הנורבגית שוקלת למכור אחזקות בבנקים ישראליים ב-500 מיליון דולר
בדיקת האתיקה של קרן העושר מתמקדת בערבויות למתיישבים ביהודה ושומרון שמספקים הבנקים המרכזיים בישראל: הפועלים, לאומי, דיסקונט, מזרחי והבינלאומי, מהלך שעשוי להשפיע על ההחזקות בבנקים, לאחר שזינקו ב-62% בשנה האחרונה. פלטפורמות לינה כמו Airbnb לא צפויות להיפגע
גוף הפיקוח האתי של קרן העושר הנורבגית ששוויו 1.9 טריליון דולר, בוחן את נוהלי הבנקים הישראליים בביטוח התחייבויות בנייה של מתיישבים ישראלים ביהודה ושומרון, בדיקה שעלולה להוביל למכירת השקעות בהיקף של עד 500 מיליון דולר. גוף האתיקה, גוף ציבורי שהוקם על ידי משרד האוצר, החליט עם זאת שלא להתנגד להשקעות הקרן בפלטפורמות לינה כמו Airbnb המציעות השכרות ביישובים היהודיים.
הגוף בודק שחברות בתיק ההשקעות של קרן העושר הגדולה בעולם עומדות בקווים המנחים האתיים שנקבעו על ידי הפרלמנט הנורבגי. בראיון לרויטרס אמר יו"ר גוף האתיקה, סוויין ריצ'רד ברנדצג , כי הם בוחנים כיצד בנקים ישראליים מציעים ערבויות המגינות על כספי המתיישבים הישראליים במקרה שהחברה הבונה את ביתם ביהודה ושומרון תקרוס. הוא סירב לומר כמה זמן תיקח הביקורת.
על פי הנתונים העדכניים, החזיקה הקרן בסוף שנת 2024 כ-5 מיליארד קרונות (500 מיליון דולר) במניות חמשת המלווים הישראליים הגדולים (הפועלים, לאומי, דיסקונט, מזרחי טפחות והבינלאומי הראשון לישראל), עלייה של 62% ב-12 חודשים. מאז 2020 נכללו הבנקים ברשימת החברות עם קשרים ליישובים בשטחי יש"ע, שערך האו"ם במשימה המעריכה את ההשלכות על זכויות הפלסטינים. מאז ה-7 באוקטובר, גדלה דאגת המשקיעים ברחבי העולם סביב המלחמה בעזה בת ה-19 חודשים.
כ-700 אלף מתיישבים ישראליים חיים בין 2.7 מיליון פלסטינים ביהודה ושומרון ובמזרח ירושלים. יישובים רבים סמוכים לאזורים פלסטיניים וחלק מהחברות הישראליות משרתות גם ישראלים וגם פלסטינים. בית הדין העליון של האו"ם קבע השנה שיישובים ישראליים שנבנו בשטח שנכבש ב-1967 הם בלתי-חוקיים, פסיקה שישראל כינתה "שגויה ביסודה", תוך ציון קשרים היסטוריים ומקראיים לארץ. באמצע 2024 החל גוף האתיקה בבדיקה חדשה של השקעות הקשורות ליהודה ושומרון ועזה. הוא בחן 65 חברות, אך המליץ למכירה רק על רשת תחנות הדלק פז וחברת הטלקום בזק, מה שהביא למכירה של מניות.
גוף האתיקה בחן גם חברות רב-לאומיות כדי לבדוק אם פעילותן ביהודה ושומרון עומדת בקווים המנחים שלה. ביניהן היו פלטפורמות הלינה, כולל Airbnb, Booking.com, TripAdvisor ו-Expedia, הנקובות ברשימת האו"ם ומהוות כ-3 מיליארד דולר בהשקעות הקרן. אך גוף האתיקה לא ימליץ על רישום במעקב או על מכירה של פלטפורמות אלו, אמרה אלי אנה לונד, ראש מזכירות האתיקה. "פעילות החברה חייבת להיות בעלת השפעה כלשהי על ההפרות (האתיות)", אמרה. "זה לא (מספיק) להיות בעל קשר, זה חייב להיות קשור להפרה, זה חייב לתרום לה". המלצות גוף האתיקה מועברות לבנק המרכזי, שאינו חייב לעקוב אחריהן אך בדרך כלל עושה זאת. אם השקעות נמכרות, הדבר נעשה בהדרגה כדי להימנע מהתרעה לשווקים, וההחלטה מתפרסמת לאחר מכן.
פעילים פרו-פלסטיניים אומרים שגוף האתיקה קובע את הרף שלו גבוה מדי להמלצה על מכירות, ושהממשלה הנורבגית צריכה להורות לקרן לבצע מכירה כללית מישראל בדיוק כפי שעשתה ברוסיה ב-2022, שלושה ימים לאחר שמוסקבה פלשה לאוקראינה. אך רוב חברי הפרלמנט הנורבגי תומכים בגישת גוף האתיקה, ויאשרו מחר (יום ד') רשמית את החלטת ועדת האוצר הפרלמנטרית שלא להורות על חרם כללי.
