אחרי שהצנע הציל את ארגנטינה מקריסה: האם תגלית זהב ענקית תגרום לה להמריא?
הנשיא חביאר מיליי כיווץ גירעונות והפחית את האינפלציה מ־300% ל־47%, אבל המטבע המקומי נותר עדיין חלש. מרבצי מתכות יקרות בשווי של יותר מ-200 מיליארד דולר שהתגלו על גבול ארגנטינה וצ'ילה עשויים להיות תרופת הפלא שתאפשר צמיחה בריאה
עשרות מיליוני טונות של נחושת, זהב וכסף נחשפו בחודש שעבר באדמות הרי האנדים. התגלית מבטיחה לא רק לעצב מחדש את תעשיית הכרייה העולמית, אלא גם לתת זריקת מרץ משמעותית לשתי כלכלות בדרום אמריקה שזקוקות לכך מאוד — ארגנטינה וצ'ילה — זאת, כמובן, אם ממשלותיהן יידעו לנהל היטב את האירוע המורכב.
1. מומחים מדברים על אחד המרבצים הגדולים בעולם והתגלית המרשימה ביותר ב־30 השנים האחרונות. המספרים הראשוניים השאירו את התעשייה פעורת פה. מאגר ויקוניה (Vicuña) — הממוקם לאורך גבול ארגנטינה־צ'ילה — מכיל כ־13 מיליון טונות נחושת, 32 מיליון אונקיות זהב ו־659 מיליון אונקיות כסף, ששוויים מוערך בלמעלה מ־200 מיליארד דולר. סכום עתק שהופך את האירוע לשובר שוויון. לשם השוואה, נכון ל־2023 עמד התמ"ג של צ'ילה על כ־353 מיליארד דולר ושל ארגנטינה על 646 מיליארד דולר.
שווי המרבצים מציב את ארגנטינה וצ'ילה כשחקניות משמעותיות בשוק המתכות העולמי. מדובר בשוק אסטרטגי בימים כתיקונם (מגזר התכשיטים), אך קריטי כיום, כאשר מתכות הפכו לתשומות מרכזיות בעולמות הטכנולוגיה (מחשוב, אלקטרוניקה וטכנולוגיית חלל), זאת בזכות מוליכות מעולה ועמידות נגד חלודה.
תחת מטריית ויקוניה — ברית אסטרטגית בין חברת הכרייה הקנדית לונדין וחברת הכרייה האוסטרלית BHP — נמצאים הפרויקטים Filo del Sol ו־Josemaria, שני מאגרים הממוקמים במרחק של כעשרה ק"מ זה מזה, מה שמאפשר תשתית תפעולית משותפת. השילוב הוא זה שנותן את העוצמה, ומאז הכרזתה של הברית בתחילת מאי זינקה המניה ביותר מ־10%.
בה בעת, הכסף לא יתחיל לזרום מיד. לפי הערכות ראשוניות, העבודות יחלו רק בשנה הבאה, כאשר המכרות צפויים להתחיל "לספק את הסחורה" לכל המוקדם ב־2030. מדובר בהשקעה עצומה ומסוכנת, עם אומדן התחלתי של כ־5 מיליארד דולר, והשקעה התחלתית של 400 מיליון דולר בארגנטינה עוד השנה.
2. מי שכבר ערוך לאירוע הוא נשיא ארגנטינה חביאר מיליי, מטאור בשמי הפוליטיקה העולמית. עוד בשנה שעברה קידמה ממשלתו את "משטר התמריצים להשקעות גדולות", תוכנית כלכלית המבוססת על הטבות מסים, מכסים ושער חליפין לזרים שישקיעו במדינה מעל 200 מיליון דולר. מיליי, כלכלן מדופלם, לא משחק משחקים ומציע את ההטבות ל־30 שנה, כאשר ההערכות הן, כי התוכנית היתה חיונית לקידום מיזם מורכב כמו ויקוניה. לגבי חלוקת השלל, הדברים פחות ברורים, אך ניתן לומר בוודאות כי ממשלת ארגנטינה תמשוך מהפרויקט תמלוגים על אוצרות טבע, וגם מס הכנסה.
השאלה הגדולה היא כמה הטבות מס יקבלו המשקיעים הזרים, שכן מיליי הוא ליברטריאן אדוק הדוגל בדה־רגולציה מוחלטת של השווקים. לא בכדי הוא מעדיף להדגיש את ההטבות העקיפות של השקעות ישירות זרות במגה־פרויקטים כאלה, בראש ובראשונה תעסוקה ופיתוח של פרובינציות מרוחקות (כמו סן חואן). אבל, ברמת המאקרו, מדובר על כניסת מט"ח — תרופת הפלא למחלה של המשק הארגנטינאי. מדיניות הצנע של מיליי, שזכתה להערכה והוקרה עולמיים, מנעה את קריסתה המוחלטת של כלכלת ארגנטינה, שהיתה כפסע מלהפוך לוונצואלה השנייה בכל פרמטר אפשרי.
מיליי חולל ניסים. את 2024 הוא סגר עם עודף מסחרי של 19 מיליארד דולר, הגבוה בתולדות המדינה, לעומת גירעון של 7 מיליארד ב־2023. העודף בחשבון השוטף (כניסה של דולרים נטו) הגיע בשנה הראשונה של מיליי ליותר ממיליארד דולר לעומת גירעון של 6 מיליארד ב־2023, ואילו האינפלציה צנחה מ־300% ל־47% בתוך 13 חודשים. במקביל, החוב הממשלתי הצטמק מיחס חוב־תוצר של 156% ל־83%, כאשר מודי'ס ו־S&P העלו לראשונה זה שנים את דירוג האשראי של המדינה, אף שהוא נמצא עדיין מתחת לרף ההשקעה (סביב CCC). במישור הפיסקאלי (צרה היסטורית של ארגנטינה), ממשלתו של מיליי רשמה ב־2024 עודף תקציבי ראשוני של 1.8% מהתמ"ג ועודף תקציבי כללי (כולל ריבית על החוב) של 0.3% מהתמ"ג. מדובר בעודף התקציבי הראשון זה 14 שנים, והביצוע הפיסקאלי הטוב ביותר זה 16 שנים. אבל החוב החיצוני עדיין גבוה ועומד על כ־280 מיליארד דולר, כ־48% מהתוצר. הנקודה המרכזית היא, שהשיפורים הללו התבצעו במחיר של מיתון ממשי (ירידה של 1.7% בתוצר) ועם שיעור עוני המתקרב ל־40% (ירידה דרמטית מ־52% בתחילת כהונתו).
וישנה כמובן גם בעיה נוספת — שער החליפין עומד על 1,190 פסו לדולר, כלומר המטבע המקומי עדיין חלש מאוד. כניסה משמעותית של דולרים היא פתרון פלא שיחזק את הפסו, ימתן את האינפלציה דרך מחירי המוצרים המיובאים, יגדיל הכנסות ממסים ויפחית את החוב. זאת נוסף להגדלת רזרבות המט"ח ותמרוץ התמ"ג באמצעות השקעות ויצוא. כאמור, מיליי כבר הניח את התשתית עם מדיניות מאקרו־כלכלית נכונה ויצר את הדינמיקה באמצעות משיכת השקעות זרות תוך הבטחת יציבות ואחריות. בשילוב תגליות המתכות, מעמדה הבינלאומי של ארגנטינה מתחזק משמעותית ויביא להשקעות זרות נוספות.
רק לפני חודש, במהלך חיפוש אחר נחושת, נמצא מכרה זהב ענק הנאמד בכ־84 מיליון טונות, בפרובינציית סלטה, צפונית לסן חואן. צוותים של חברת הכרייה פורטונה הקנדית כבר פועלים באזור (כך שהמזל אינו נחלתה הבלעדית של נבחרת הכדורגל הארגנטינאית).
3. המצב של צ'ילה שונה בתכלית, זאת בהשפעת הנשיא הפופוליסטי גבריאל בוריק, שהוא ההפך הגמור ממיליי. אף שלא הגיב ישירות על התגלית, בנאום הנשיאותי השנתי, האחרון לפני תום הקדנציה ברבעון הראשון של 2026, הוא הדגיש את מחויבותו לאסטרטגיה לאומנית בניצול משאבי הטבע ואת התפקיד המרכזי של המדינה בתהליך, באמצעות החברות הממשלתיות קודלקו ואנאמי. בוריק הדגיש את חשיבות השתתפות האזרח הפשוט ברווחי משאבי הטבע, את הקיימות האקולוגית של פרויקטי כרייה ואת הצורך החיוני שידה של המדינה תהיה על העליונה, מול החברות הזרות.
בצ'ילה מדובר בסוגיה רגישה ביותר, שנוגעת בעצב החשוף של חברה המקוטבת מאז 1970. תזכורת קצרה: ב־1971 ניצח המועמד הסוציאליסטי סלבדור איינדה את הבחירות בצ'ילה תחת הבטחה להלאמת הנחושת, זאת ללא פיצוי לשתי הענקיות האמריקאיות (אנקונדה וקנקוט) ששלטו במשאב הטבע המרכזי של המדינה. בלחץ הממשל האמריקאי דאז, שנתיים אחרי שהפרלמנט הצ'יליאני אישר את החוק להלאמת הנחושת, רצח אוגוסטו פינושה את איינדה ושלט בצ'ילה 17 שנה בדיקטטורה צבאית אכזרית שגבתה 3,000 "נעלמים" (אזרחים שנרצחו במתקני עינויים).
כניסה משמעותית של דולרים היא פתרון פלא שיחזק את הפסו, ימתן את האינפלציה דרך מחירי המוצרים המיובאים, יגדיל הכנסות ממסים ויפחית את החוב
תהום פעורה בין הסוציאליזם הקלאסי ממוקד הכלכלה של איינדה לעומת ה־WOKE של בוריק, המבוסס על פוליטיקה של זהויות, רלטיביזם תרבותי וגם אנטי־ציונות. אלא שאידיאולוגיה לחוד וכלכלה לחוד. כמחצית מהיצוא הצ'יליאני מבוססת על כרייה (נחושת וליתיום), וכלכלת צ'ילה, הצומחת בקצב איטי מאוד מאז הקורונה, זקוקה ליצוא הזה כמו אוויר לנשימה. בה בעת, צ'ילה לא יכולה להתבשם יתר על המידה, אחרת מיליי עשוי לנצל את הפער האידיאולוגי כדי למשוך את המשקיעים אליו.
אך גם לארגנטינה יש מסורת של שחיתות בתהליכי הפרטה. מיליי עלה לשלטון כתגובה ישירה לשחיתות הפרוניסטית, אבל השאלה היא עד כמה יהיה נדיב עם החברות הזרות ועד כמה יתעקש על תשלום תמלוגים ומס שיעשירו את קופת המדינה. סוגיה מהותית נוספת היא איכות הסביבה. גם בנושא זה בוריק מקפיד הרבה יותר ממיליי וגם כאן נוצר "ארביטראז' רגולטורי" לטובת ארגנטינה. מה שבטוח, התגליות משנות את מפת המתכות ומציבות את ארגנטינה וצ'ילה כשחקניות מרכזיות. בניהול חכם, אחראי ובר־קיימא, הן יוכלו למנף את מתנות הטבע לצמיחה בריאה מוטת השקעות ויצוא.
