סגור
חיפוש

ניתוח כלכליסט
התמיכה בנשיא ביידן התחזקה - וגם בהגדלת הגירעון

נשיא ארה"ב מסיים את תקופת המבחן עם תחושה ציבורית שהמגפה דועכת וחיבוק חם מהתקשורת שעסוקה בעיקר בכלבו. הישגים משמעותיים: העברת חילוץ ענק בלי הרפובליקאים ועלייה בפופולריות, בניגוד לטרנד אצל נשיאים קודמים

נהוג לראות ב־100 הימים הראשונים של נשיא ארה"ב מבחן ראשון וסמן כללי של הקדנציה. כאילו ימים אלה מגלמים את יכולת הפעולה הגדולה ביותר של הנשיא ובהם מתרחשים המעשים המהותיים ביותר. אך התבוננות מסוג זו היא צרה, שכן הם מנוהלים ביחס ישיר למדיניות הממשל היוצא ומהווים תגובה למורשת הכלכלית, חברתית וביטחונית שהותיר קודמו. עבור ג'ו ביידן, שתקופת המבחן שלו תסתיים בשבוע הבא, הנסיבות אינן שונות.


"אני לא מחוקק חוק חדש", אמר, כשנשאל על ההיקף הגדול של צווים נשיאותיים שחתם עליהם. "אני מבטל מדיניות גרועה". ובהחלט היה לו הרבה מה לבטל.
בשבועיים הראשונים לנשיאותו חתם ביידן על 39 צווים, יותר מכל נשיא אחר לפניו ב־100 השנים האחרונות. מחציתם נועדו לבטל חלקים ממדיניות דונלד טראמפ, כולל הפרישה מהסכם האקלים, מדיניות ההגירה, בניית החומה, אפליה על בסיס נטייה וזהות מינית בצבא ואיסור כניסת מוסלמים למדינה. פעילות אגרסיבית זו לא הגיעה כהפתעה גמורה, אלא שיקפה הבטחות בחירות. כן, כך נוהגים לעתים פוליטיקאים.
המגפה: רכב על תשתית טראמפ
כשנבחר, הציב ביידן יעד אחד ברור ומדיד במיוחד — מתן 100 מיליון מנות חיסון ב־100 ימיו הראשונים. את היעד הזה הוא השיג אחרי כ־50 ימים, ובחודש שעבר העלה את הרף ל־200 מיליון מנות ב־100 ימים. בשלב זה נראה כי מדובר ביעד מציאותי, בעקבות העלאת הקצב היומי ממיליון מנות לפני כניסתו לתפקיד ל־2.5 מיליון. ביום אחד בשבוע שעבר אף ניתנו 4.3 מיליון חיסונים. אם קצב זה יישמר, כל המבוגרים הכשירים יקבלו את החיסונים עד יוני.
ברור שהצלחת ממשל ביידן לא היתה אפשרית ללא פרויקט Warp Speed של ממשל טראמפ. בחסותו הצליחה שורת חברות תרופות פרטיות וציבוריות לייצר ולאשר חיסונים בעלי שיעורי יעילות מרשימים, ובזמן קצר מאוד. ביידן תרגם את המזל שנפל בחלקו למופת של ניהול לוגיסטי. חמישית מאוכלוסיית המדינה כבר התחסנה, ונכון להיום, כל הבוגרים הכשירים צפויים להיות זכאים לחיסון, כש־90% מהם מתגוררים במרחק של 5 ק"מ לכל היותר מנקודת ההתחסנות הקרובה ביותר.
התחושה שסוף המגפה קרב מהדהדת ברחבי ארה"ב עם ביטול חובת עטיית מסכה במדינות שונות ופתיחה מואצת של עסקים. היא גם ניכרת בחיבוק החם שביידן מקבל מהתקשורת. אף על פי שהמדינה מצויה אולי בתחילתו של גל רביעי, כמעט ולא מושמעת ביקורת כלפיו לגבי ההתמודדות עם המשבר. במסיבת העיתונאים הראשונה שקיים בשלהי מרץ, הוא לא נשאל על המגפה.
הפילוג: הציבור מקוטב מתמיד
בניגוד למגמה ההיסטורית של נשיאים חדשים, בינתיים התמיכה הציבורית בו דווקא עלתה, אף כי להוציא את קודמו, שיעורי התמיכה בו הם הנמוכים ביותר ב־30 השנים האחרונות. זה לא קשור בהכרח לאישיותו האפרורית, אלא לעובדה שארה"ב מצויה באחד הרגעים המקוטבים בתולדותיה, בעודה מתמודדת עם משבר בריאותי וכלכלי ומעמד עולמי דועך. במקביל, חלקים מאוכלוסייתה השסועים ממילא מבחינה תרבותית וזהותית, מטילים ספק בלגיטימיות של הנשיא. המצב כה מדכדך, עד כי לפני שביידן יחגוג את 100 ימיו הראשונים, תציין המדינה 100 ימים למתקפה הקטלנית על הקפיטול.

3 צפייה בגלריה
ג'ו ביידן קמלה האריס עם מסכות
ג'ו ביידן קמלה האריס עם מסכות
קמלה האריס וג'ו ביידן
(צילום: איי פי)


עם זאת, ובמובנים מסוימים, אותה אישיות משמימה והיותו של ביידן נואם לא מבריק במיוחד הפכו את 100 ימיו הראשונים לרגועים יחסית, שלא לומר שפויים. בהשוואה לעידן טראמפ, שבו התרגלנו לעקוב אחר פיד הטוויטר שלו, לראות את מי פיטר ב־50 תווים או יותר, או איזה מידע מסכן חיים הוא הפיץ על הנגיף, המחזור החדשותי שהפיק ביידן היה משעמם (ולכן נהדר) במיוחד. עד כדי כך שהתקשורת האמריקאית עסוקה יותר בכלבו של ביידן, מייג'ור, ובכך שלא הצליח להתאקלם בבית הלבן, נשך עובדי צוות ונשלח לאילוף.
במובנים של איחוד ופיוס, אותה גישה לא כריזמטית היא לא ממש מה שהציבור האמריקאי זקוק לו. למעשה, עבור חלקים מהציבור 100 הימים הראשונים שיקפו הכל חוץ מאחדות ופיוס. השימוש המופלג בצווים נשיאותיים כמו גם נכונותו לקדם חקיקות גדולות במהירות וללא תמיכת המפלגה הרפובליקנית, אותתו ליריביו כי יותר מפיוס, ביידן מבקש להתניע רעיונות גדולים.
כך, הוא העביר את חבילת החילוץ השלישית העצומה בהיקף 1.9 טריליון דולר מבלי שרפובליקני אחד יתמוך בה, והוא מתקדם כעת במרץ לאישור תוכנית תשתיות בשווי 2.4 טריליון דולר, "עם או בלי המפלגה הרפובליקנית". בדרך הוא מוכן להעלות מסים, להגדיל את הגירעון ולחזק את הרגולציה ורשויות האכיפה. כל מה שהרפובליקנים מתעבים.
תגובה לא איחרה לבוא ברמה המקומית והפדרלית. נכון להיום, עלו לחקיקה 253 הצעות ב־43 מדינות שנועדו להגביל ולדכא בוחרים. ב־29 מדינות הציגו לפחות חקיקה אחת שנועדה להגביל הפגנות. הכל במטרה להחליש את כוחה של המפלגה הדמוקרטית בבחירות הבאות ולתפוס מחדש שליטה על בתי הנבחרים, ובסופו של דבר גם בבית הלבן.
הכלכלה: התניע מהלכים נועזים
זה שנים המפלגה הדמוקרטית מנסה לחמוק מתדמית "הממשלה הגדולה" שהוצמדה לה, זאת בעוד רבים מחבריה פיתחו חרדה מפני מהלכים מרחיבי גירעון או מעודדי אינפלציה. אך בחסות המגפה והשבר הכלכלי־החברתי, ניאותו הדמוקרטים לאמץ מדיניות מרחיבה וגישה מרוככת לגירעונות, שכמותה לא נראתה שנים. ביידן נהנה מרוח גבית כה עזה, עד כי ב־100 ימים קצרים הוא והמפלגה הדמוקרטית העבירו חבילת חילוץ עצומה והשיקו תוכנית תשתיות, זאת כאשר החבורה ה"סוציאליסטית" מכריזה ללא בושה כי כל אלו ימומנו באמצעות העלאת מסים — הראשונה מאז עידן קלינטון.

3 צפייה בגלריה
קורונה חיסון לקורונה אנשים עומדים בתור מחוץ ל יאנקי סטדיום ב ניו יורק שבו נפתח מתחם חיסונים
קורונה חיסון לקורונה אנשים עומדים בתור מחוץ ל יאנקי סטדיום ב ניו יורק שבו נפתח מתחם חיסונים
אנשים עומדים בתור מחוץ ליאנקי סטדיום בניו יורק שבו נפתח מתחם חיסונים
(צילום: גטי אימג'ס)

אף שיש שכינו זאת ביידנומיקס, האמת היא שמדובר בקובידנומיקס, כלכלה בחסות מגפה. הכבוד לנגיף לא ניתן כך במקרה, שכן בכל עת אחרת התעוזה הכלכלית והמדינית שהפגינו ביידן והמפלגה הדמוקרטית היתה נתקלת בהתנגדות מתוך המפלגה הדמוקרטית ופוגשת ציבור חצוי לגבי הצורך בהשקעה ממשלתית גדולה כל כך. אך באורח פלא, המהלכים זוכים הפעם בשיעורי תמיכה ציבורית חסרי תקדים (גם אם לאפס תמיכה מצד הנבחרים הרפובליקנים). סקרים מראים בברור כי שיעורים גדולים של עד 80% מהציבור האמריקאי תמכו בחבילת החילוץ השלישית וגם בסעיפי תוכנית התשתיות. זהו שינוי חד בגישה, שהונע מהצרכים המיידיים שעלו בעקבות המגפה, הפערים הכלכליים שהעמיקו והצורך הבהול ברשת ביטחון ממשלתית בנושאים פיננסיים כמו גם בריאותיים.
שינוי היחס הציבורי לנושא הגירעון הותנע עוד בתקופתו של טראמפ, כאשר הוא והמפלגה הרפובליקנית הביאו לשינוי קוד המס ב־2017 והעמיקו בחדות את הגירעון בלי להתנצל. מאוחר יותר, עם פרוץ המגפה, הם העבירו שתי חבילות סיוע בשווי מצטבר של כ־3.5 טריליון דולר. "לא הצלחתי לאחד את הקונגרס, אבל על סמך נתוני הקלפי, הצלחתי לאחד את המדינה", אמר ביידן בבית הלבן והזכיר שהרפובליקנים אולי נלחמים בתוכניות הללו, אבל הבוחרים שלהם מעוניינים בהן.
גם מנהיג המיעוט הרפובליקני בסנאט מיטש מקונל לא מעניק את הבכורה לביידן. "ג'ו ביידן אולי זכה במועמדות", אמר במסיבת עיתונאים בקנטקי, "אבל אני חושב שברני סנדרס ניצח במלחמה על מהות המפלגה הדמוקרטית".