יונתן אוריך

יונתן אוריך הוא יועץ תקשורת ואסטרטגיה בחברת Perception.Media וכמו כן יועץ תקשורת וקרוב לראש הממשלה בנימין נתניהו מאז 2015.
רקע אישי
יונתן אוריך נולד בכפר סבא בשנת 1989 למשפחה דתית.  הוא התחנך בבית הספר הממלכתי־דתי בר־אילן והיה פעיל בבני עקיבא. לאחר סיום לימודיו התיכוניים למד בישיבת הר עציון. את שירותו הצבאי ביצע בדובר צה"ל, שם שימש כעורך אתר צה"ל. לאחר שחרורו השלים תואר ראשון במדע המדינה ותקשורת באוניברסיטה הפתוחה. 
קריירה פוליטית ותקשורתית
לאחר שחרורו מצה"ל, החל אוריך לעסוק בדוברות, כאשר תפקידו הראשון היה בעיריית ירושלים. בהמשך הצטרף לליכוד, שם ביסס את מעמדו בתחום המדיה הפוליטית. בשנת 2015 מונה לדובר ראש הממשלה בנימין נתניהו, ובמסגרת זו ניהל את מערך המסרים הדיגיטליים והיה אחראי על הקמפיינים התקשורתיים של הליכוד. אוריך נודע בשל סגנון תקשורתי ישיר ולעיתים תקיף, והפך לדמות בולטת בזירה הפוליטית והתקשורתית בישראל.
החקירה והמעצר בפרשת קטארגייט
במרץ 2025 נעצר אוריך על ידי יחידת להב 433 במסגרת חקירת פרשת 'קטארגייט', בחשד כי קיבל כספים מגורמים הקשורים לקטאר, ללא דיווח לרשויות. לפי החשדות, אוריך יזם והפעיל מהלכים תקשורתיים לקידום תדמית חיובית של קטאר בישראל, תוך הפקת תוכן שיווקי ברשתות החברתיות, הפצת סרטונים, וניהול קמפיינים הכוללים מסרים אסטרטגיים. בנוסף, נטען כי ייעץ לגורמים הקשורים לקטאר כיצד להנגיש את המסרים שלהם לקהלים ישראליים, תוך שימוש בידע מקצועי מהעבר הממשלתי שלו.
המשטרה טוענת כי הכספים הועברו דרך מתווכים, בהם הלוביסט ג'יי פוטליק, גיל בריגר ואלי פלדשטיין – אשר פעלו כמתווכים בין קטאר לבין אוריך. בנוסף נבדקה האפשרות כי אוריך שיבש מהלכי חקירה והסתיר מידע מהגורמים המוסמכים.
החשדות המרכזיים כללו: מגע עם סוכן זר, קבלת דבר במרמה, הפרת אמונים, הלבנת הון, ושיבוש הליכי משפט. כמו כן נבחנה טענה למסירת ידיעה סודית העלולה לפגוע בביטחון המדינה. בית המשפט, באמצעות השופט מנחם מזרחי, ביקר את הליך המעצר והביע ספק אם החומרים בתיק מצדיקים הליכים פליליים.
ביולי 2025 הודיעה פרקליטות המדינה על כוונתה להגיש נגד אוריך כתב אישום בכפוף לשימוע.
השיח הציבורי על יונתן אוריך
הפרשה עוררה שיח ציבורי רחב, בזירה הפוליטית והתקשורתית. בין המבקרים של אוריך נמצא העיתונאי בן כספית, שאמר כי "מדובר במהלך מסוכן של פוליטיזציה של מערכות השלטון". גם גורמים באופוזיציה הביעו ביקורת, בטענה שהוא ניצל את תפקידו הציבורי כדי לקדם אינטרסים זרים ולפגוע באמון הציבור.
מנגד, תומכיו סבורים שמדובר באכיפה בררנית. חבר הכנסת מיקי זוהר טען ש"זו רדיפה ברורה של אנשי ימין". הפרשן עמית סגל הוסיף ברשתות החברתיות: "אין כאן עילה למעצר, מדובר בהליך מגמתי". לטענת תומכיו, הפרשה נועדה להרתיע יועצים ואנשי תקשורת המזוהים עם מחנה הימין.
השפעה על הקריירה האישית והציבורית של אוריך
בעקבות פתיחת החקירה והפרסומים הנרחבים, יונתן אוריך צמצם את נוכחותו הציבורית, והופעותיו בתקשורת הפכו נדירות. אף על פי שלא פרש מתפקידו כיועץ לנתניהו, פעילותו בחברת Perception.Media הוקפאה זמנית. במקביל, לקוחות עסקיים שהיו קשורים אליו בעבר ניתקו מגע, לפחות זמנית. עם זאת, מקורביו טוענים כי הוא ממשיך להפעיל השפעה בלתי רשמית בסביבתו הפוליטית.
ייצוג משפטי ותגובת ההגנה
אוריך מיוצג על ידי צוות משפטי בראשות עו"ד בעז בן צור. בהודעות שפורסמו מטעמו נמסר כי הוא מכחיש את כל החשדות נגדו, וכי מעשיו היו במסגרת חוקית ומקצועית לחלוטין. ההגנה טוענת שמדובר ב"תיק רעוע משפטית וחלש ראייתית", ושאין בו כדי להצדיק כתב אישום. עורכי דינו אף האשימו את גופי החקירה בהדלפות מגמתיות שנועדו להשפיע על דעת הקהל.

יונתן אוריך הוא יועץ תקשורת ואסטרטגיה בחברת Perception.Media וכמו כן יועץ תקשורת וקרוב לראש הממשלה בנימין נתניהו מאז 2015.
רקע אישי
יונתן אוריך נולד בכפר סבא בשנת 1989 למשפחה דתית.  הוא התחנך בבית הספר הממלכתי־דתי בר־אילן והיה פעיל בבני עקיבא. לאחר סיום לימודיו התיכוניים למד בישיבת הר עציון. את שירותו הצבאי ביצע בדובר צה"ל, שם שימש כעורך אתר צה"ל. לאחר שחרורו השלים תואר ראשון במדע המדינה ותקשורת באוניברסיטה הפתוחה. 
קריירה פוליטית ותקשורתית
לאחר שחרורו מצה"ל, החל אוריך לעסוק בדוברות, כאשר תפקידו הראשון היה בעיריית ירושלים. בהמשך הצטרף לליכוד, שם ביסס את מעמדו בתחום המדיה הפוליטית. בשנת 2015 מונה לדובר ראש הממשלה בנימין נתניהו, ובמסגרת זו ניהל את מערך המסרים הדיגיטליים והיה אחראי על הקמפיינים התקשורתיים של הליכוד. אוריך נודע בשל סגנון תקשורתי ישיר ולעיתים תקיף, והפך לדמות בולטת בזירה הפוליטית והתקשורתית בישראל.
החקירה והמעצר בפרשת קטארגייט
במרץ 2025 נעצר אוריך על ידי יחידת להב 433 במסגרת חקירת פרשת 'קטארגייט', בחשד כי קיבל כספים מגורמים הקשורים לקטאר, ללא דיווח לרשויות. לפי החשדות, אוריך יזם והפעיל מהלכים תקשורתיים לקידום תדמית חיובית של קטאר בישראל, תוך הפקת תוכן שיווקי ברשתות החברתיות, הפצת סרטונים, וניהול קמפיינים הכוללים מסרים אסטרטגיים. בנוסף, נטען כי ייעץ לגורמים הקשורים לקטאר כיצד להנגיש את המסרים שלהם לקהלים ישראליים, תוך שימוש בידע מקצועי מהעבר הממשלתי שלו.
המשטרה טוענת כי הכספים הועברו דרך מתווכים, בהם הלוביסט ג'יי פוטליק, גיל בריגר ואלי פלדשטיין – אשר פעלו כמתווכים בין קטאר לבין אוריך. בנוסף נבדקה האפשרות כי אוריך שיבש מהלכי חקירה והסתיר מידע מהגורמים המוסמכים.
החשדות המרכזיים כללו: מגע עם סוכן זר, קבלת דבר במרמה, הפרת אמונים, הלבנת הון, ושיבוש הליכי משפט. כמו כן נבחנה טענה למסירת ידיעה סודית העלולה לפגוע בביטחון המדינה. בית המשפט, באמצעות השופט מנחם מזרחי, ביקר את הליך המעצר והביע ספק אם החומרים בתיק מצדיקים הליכים פליליים.
ביולי 2025 הודיעה פרקליטות המדינה על כוונתה להגיש נגד אוריך כתב אישום בכפוף לשימוע.
השיח הציבורי על יונתן אוריך
הפרשה עוררה שיח ציבורי רחב, בזירה הפוליטית והתקשורתית. בין המבקרים של אוריך נמצא העיתונאי בן כספית, שאמר כי "מדובר במהלך מסוכן של פוליטיזציה של מערכות השלטון". גם גורמים באופוזיציה הביעו ביקורת, בטענה שהוא ניצל את תפקידו הציבורי כדי לקדם אינטרסים זרים ולפגוע באמון הציבור.
מנגד, תומכיו סבורים שמדובר באכיפה בררנית. חבר הכנסת מיקי זוהר טען ש"זו רדיפה ברורה של אנשי ימין". הפרשן עמית סגל הוסיף ברשתות החברתיות: "אין כאן עילה למעצר, מדובר בהליך מגמתי". לטענת תומכיו, הפרשה נועדה להרתיע יועצים ואנשי תקשורת המזוהים עם מחנה הימין.
השפעה על הקריירה האישית והציבורית של אוריך
בעקבות פתיחת החקירה והפרסומים הנרחבים, יונתן אוריך צמצם את נוכחותו הציבורית, והופעותיו בתקשורת הפכו נדירות. אף על פי שלא פרש מתפקידו כיועץ לנתניהו, פעילותו בחברת Perception.Media הוקפאה זמנית. במקביל, לקוחות עסקיים שהיו קשורים אליו בעבר ניתקו מגע, לפחות זמנית. עם זאת, מקורביו טוענים כי הוא ממשיך להפעיל השפעה בלתי רשמית בסביבתו הפוליטית.
ייצוג משפטי ותגובת ההגנה
אוריך מיוצג על ידי צוות משפטי בראשות עו"ד בעז בן צור. בהודעות שפורסמו מטעמו נמסר כי הוא מכחיש את כל החשדות נגדו, וכי מעשיו היו במסגרת חוקית ומקצועית לחלוטין. ההגנה טוענת שמדובר ב"תיק רעוע משפטית וחלש ראייתית", ושאין בו כדי להצדיק כתב אישום. עורכי דינו אף האשימו את גופי החקירה בהדלפות מגמתיות שנועדו להשפיע על דעת הקהל.