לקרוא מותר, להפיץ אסור: המדריך לתכתובות אוריך
בעקבות פרשת יועץ רה״מ והתכתבויות הווטסאפ: מומחים לדיני פרטיות ואינטרנט מסבירים מה מותר לקרוא, מה אסור לשתף, מי עלול לשאת באחריות משפטית ואילו צעדים עומדים לרשות הנפגעים
כשבועיים לאחר שנחשף בכלכליסט כי יועצו של נתניהו, יונתן אוריך, חיבר את חשבון הוואטסאפ שלו לשירות ניהול מאיחוד האמירויות, עלה אתמול לרשת אתר שמתיימר להציג התכתבויות מחשבונו. אתמול פרסם אוריך בחשבון ה-X שלו הודעה בשם עורכי דינו, עמית חדד ונועה מילשטיין, כי "מי שפרץ ליונתן אוריך לוואטסאפ ופרסם תכתובות אישיות תוך שהוא מוסיף ומשנה את השיחות - ישלם את מלוא המחיר. כך יקרה גם לכל מי שמפרסם, מפיץ או משתף הודעות. מי שעושה זאת עובר עבירה פלילית ותוגש נגדו תביעה אישית". האירוע הזה מעלה שורה של שאלות סביב ההיבטים המשפטיים, האתיים והטכנולוגיים של הפצת מידע אישי שנחשף שלא בידיעת בעליו. "כלכליסט" גיבש מדריך בעניין באמצעות עו"ד גיא אופיר, מומחה לדיני אינטרנט ובינה מלאכותית ועו"ד גפנית לגזיאל-שבבו, שותפה וראש תחום הגנת הפרטיות ואבטחת המידע במשרד פירון.
מה פורסם לאחרונה בעניין הנייד של אוריך?
כלכליסט חשף לפני כשבועיים כי יועצו של ראש הממשלה בנימין נתניהו, יונתן אוריך, חיבר את חשבון הווטסאפ שלו לשירות ניהול של חברה מאיחוד האמירויות, וסיפק לשירות גישה מלאה ובלתי מוצפנת לכל התכתובות והמדיה שעברו בו. תכתובות אלו יכלו להיות נגישות גם לרשויות באיחוד האמירויות, הודות לחוקים מקומיים שמספקים להן גישה רחבה לתכנים מסוג זה ללא צורך בצו בית משפט.
לאחרונה חשף "הארץ" כלי מעקב תקשורתי שבנה אוריך בעבור ראש הממשלה ורעייתו. הכלי ניטר בזמן אמת אזכורים של בני הזוג בתקשורת, ובמקרה הצורך שלח התראות לקבוצות ווטסאפ ייעודיות. את הכלי פיתח אוריך באמצעות מודל ה-AI קלוד של אנתרופיק, והוא נחשף מכיוון שאוריך פרסם את הקוד באתר הפיתוח גיטהאב. הקוד חשף מידע סודי ופרטים טכניים שונים, וגם מזהים ייחודיים וטוקני התחברות לקבוצות הווטסאפ שאליהן נשלחו ההתראות, ששימוש בהם יכול לחשוף את חברי הקבוצה ומספריהם ולאפשר שאיבת תוכן הקבוצה ושליחת הודעות ממנה. אחרי פניית "הארץ" לאוריך, הגישה לגיטהאב שלו הוגבלה. ואולם הקוד כבר נחשף והופץ על ידי גולשים שאיתרו אותו טרם הפרסום.
עו"ד גיא אופיר מציין כי "כעו"ד המייצג בדיני אינטרנט ובינה מלאכותית, אני חייב להזהיר, כי צצו במרשתת אינספור 'מומחי בינה מלאכותית' אשר מעלים סרטונים בתשלום ובחינם, ומסבירים לציבור איך להקים סוכני AI לווטסאפ ולמחשב בכמה שעות עבודה, וממליצים על שימוש בפלטפורמות שלא תמיד מספקות את האבטחה והפרטיות הנדרשות. ראוי שגם 'המומחים' שצצים כפטריות אחרי הגשם, יעשו בדק בית עד כמה הסרטונים שלהם מקצועיים באמת, בפרט בהקשר האבטחה, פן ימצאו עצמם ברשימת הנתבעים של נפגעים עתידיים".
האם עצם השיתוף או ההעברה מהווה עבירה פלילית או פגיעה בפרטיות?
בהחלט. מידע פרטי שהושג שלא כדין, אסור בהפצה. "זה שאוריך שגה ככל הנראה באבטחת מאגרי המידע שלו לא מלבין את מעשי הציבור שמפיץ ומשתף קבוצתית בפגיעה בקורבן אירוע אבטחה", מציין עו"ד גיא אופיר. "בדיוק, כפי שאיננו רשאים לסחור ברכוש גנוב שנגנב מבית שבעליו שכח דלת צדדית פתוחה, אסור להפיץ ולפרסם מידע פרטי שהושג בפריצה. מי שמפיץ מסתכן בעבירה פלילית של 5 שנות מאסר, וסנקציות אזרחיות של פיצוי ללא הוכחת נזק, עד לתקרה הקבועה בחוק".
עו"ד גפנית לגזיאל-שבבו מוסיפה כי מבחינת דיני הגנת הפרטיות, חוק הגנת הפרטיות קובע שפרסום או העברה ושיתוף של מידע שהושג בדרך של פגיעה, עלול להקים עילת תביעה אזרחית כנגד האדם שפרסם. "במילים אחרות, שיתוף, העברה או פרסום של הודעות וואטסאפ פרטיות שהושגו עקב פריצה למכשיר, או דרך העתקת הודעות פרטיות של אדם אחר ללא ידיעתו או הסכמתו, עלולים להקים נגד האדם המשתף עילת תביעה אזרחית. ויותר מכך- השיתוף או העברת ההתכתבות עלולים גם להוות עבירה פלילית שעונשה המקסימלי עומד על 5 שנות מאסר".
האם עצם הקריאה של שיחות ווטסאפ שפורסמו ללא אישור הצדדים מהווה חשיפה משפטית?
"כעקרון", מסביר עו"ד גיא אופיר, " עצם הקריאה של מידע שהגיע אליך, אינה אסורה בחוק, אבל הפצה הלאה, העתקה ופרסום כן".
מה לגבי צדדים שלישיים עמם התכתב אוריך. האם גם להם יש עילת תביעה נגד מי שיפרסם?
עו"ד גפנית לגזיאל-שבבו מסבירה כי "ברמת העקרון, בהתאם לחוק הגנת הפרטיות, עשויה לקום גם לצדדים השלישיים עימם התכתב אוריך עילת תביעה נגד מי שמפרסם. יש לזכור כי כאשר אדם בוחר לפרסם התכתבות אישית של בני אדם שונים, הוא חשוף משפטית מול כל אותם בני אדם שדבריהם פורסמו ופרטיותם נפגעה".
האם מנהל קבוצת ווטסאפ או פלטפורמה חברתית שבה מתפרסמים חומרים פרוצים עלול לשאת באחריות משפטית אם הוא בוחר שלא להסיר אותם באופן מידי?
עו"ד גיא אופיר מסביר כי לפי הגישה בפסיקה, מנהל פורום, וכך גם מנהל קבוצת ווטסאפ, אינו אחראי ככלל לפרסומים שביצעו הגולשים, אלא אם התקיים אחד מאלה: 1. הנפגע פנה אליו, הפנה אותו לעצם הפרת הפרטיות ע"י אחד הגולשים, והוא לא הסיר את הפרסום בתוך זמן סביר מרגע הפניה; 2. הנפגע לא פנה, אבל מנהל הפורום "עוצם את עיניו" לנוכח ההפרה המהותית שמתקיימת תחת חצריו הדיגיטליים, ולמעשה לא רוצה לדעת, ולא רוצה לשים לב להפרת החוק הברורה המתנהלת מול עיניו.
עו"ד גפנית לגזיאל-שבבו מסבירה כי מנהלי קבוצות וואטסאפ וקבוצות ברשתות חברתיות עלולים במקרים מסוימים לשאת באחריות לפרסומים בקבוצה, "אך עצם העובדה שלא הסירו מיד חומר שנטען כי הושג בפריצה אינה מטילה עליהם אחריות בהכרח. בתי המשפט עסקו עד כה בסוגיה זו בעיקר בהקשר של לשון הרע. בין השיקולים שעשויים להשפיע על האחריות: מידת השליטה של המנהל בפרסום ובהסרתו, כך נבחן בין היתר - האם הפרסום טעון אישור שלו, האם ידע על התוכן הפוגעני, וכיצד פעל לאחר שנודע לו עליו. מנהל שתרם להפצת החומר או נמנע מהסרתו לאחר שהובאה לידיעתו הפגיעה הנטענת עלול, בהתאם לנסיבות, לשאת באחריות".
אילו סעדים עומדים לנפגע?
פנייה למשטרה, פנייה לרשות להגנת הפרטיות כדי שתטיל עיצומים כספיים על המפרים, הגשת קובלנה פלילית פרטית נגד המפירים (גם אלה שרק מפיצים מה שקיבלו, ולא פרצו), הגשת תביעה אזרחית לקבלת פיצוי וצווי מניעה. לדברי עו"ד גיא אופיר, "לאוריך יש כמה מעגלים של נתבעים שהוא יכול לתבוע: הפורצים, המפיצים הלאה, מנהלי הפורומים (אם מתקיים אחד התנאים שציינתי), והפלטפורמות: גוגל, מטא וכו' אם לא נקטו פעולות סבירות אחרי פנייתו, למנוע הפצת התכנים הפרטיים.
בנוסף, ייתכן שתקום לאוריך עילת תביעה נגד 'המומחים' עליהם כנראה הסתמך, שמסבירים איך בקלות בעולם הווייב קוד אפשר להקים מוצר עובד, אך שוכחים כי נושא אבטחת המידע, הוא אבן יסוד בפיתוח תוכנה".
מהי המשמעות המשפטית והציבורית של פרסום חומרים שנטען כי הושגו בפריצה, תוך חשש שהם שונו, נערכו או הוצאו מהקשרם על ידי הגורם הפורץ?
"מעבר לבעיות המשפטיות והסיכונים המשפטיים, בעידן זה, כבר אי אפשר לדעת מה אמת", מסביר עו"ד גיא אופיר. "אתה רואה סרטון בו מופיעים שני אנשים מוכרים עושים משהו, אתה שומע הקלטה של אדם מוכר, אתה קורא תכתובת, הכל ניתן לזיוף, שכתוב, ועריכה, ואי אפשר לדעת מה אמת. אם יציגו לי סרטון שלי עצמי עושה משהו ואומר משהו בקולי, לא אוכל לדעת אם זה אותנטי. כאשר לוקחים משהו אמיתי ועושים בו שינויים קלים אך מהותיים בהקשר באמצעות בינה מלאכותית, ההטעיה הכי קשה לזיהוי".
מהי חובת הזהירות של אזרחים המקבלים את החומרים?
עו"ד גיא אופיר מסביר כי "מידע שהושג אגב פריצה, דינו דומה לדין רכוש גנוב. אתה לא רשאי להפיץ, ובוודאי שלא לפרסם בפרהסיה". עו"ד גפנית לגזיאל-שבבו מוסיפה כי " האחריות המשפטית אינה מוגבלת רק לפורצים עצמם. אדם שמקבל חומרים כאלה, כגון התכתבויות פרטיות, בהחלט עלול למצוא את עצמו חשוף משפטית. אמנם, בנסיבות מסוימות, ייתכנו הגנות מסוימות שיגנו על המפרסם או המשתף מאחריות משפטית, לדוגמה במקרים מסוימים בקשר לעניין ציבורי. ואולם, הגנות אלו מצומצמות ויחולו אם וככל שרלוונטי רק לאחר בחינת נסיבות המקרה לגופן. לכן, התרופה הכי טובה במצבים כאלה היא מניעה - קיבלתם מידע פרטי (כמו התכתבות פרטית, תמונות, צילומים, הקלטות וכו') שאתם חושדים או חוששים שהושגו בדרך לא חוקית – הימנעו משיתוף המידע".
