דעה
הדלת משוריינת, הווטסאפ פרוץ: המחדל הביטחוני בסביבת נתניהו
יונתן אוריך, מאנשיו הקרובים ביותר של ראש הממשלה, חיבר את חשבון הווטסאפ שלו לשירות חיצוני מדובאי והעניק לו גישה לתכתובותיו, כפי שנחשף בכלכליסט. ההתנהלות הזו מעלה שאלות קשות: מי אחראי לאבטחת המידע הרגיש בסביבת נתניהו, מי אמור לפקח על אנשיו, וכיצד דווקא במדינה שמתגאה בהיותה מעצמת סייבר מתאפשר מחדל כזה?
כיצד יונתן אוריך, שעובד בצמידות לראש הממשלה, ומשמש כיד ימינו ואחד האנשים הקרובים אליו ביותר, חיבר את חשבון הווטסאפ שלו לשירות חיצוני מדובאי והעניק לו גישה לתכתובותיו, כפי שנחשף בכלכליסט? זו אינה מעידה טכנית או מבוכה אישית. זהו מחדל ביטחוני, לא פחות ולא יותר.
אוריך אינו עוד מקורב שמגיע לקבלת פנים. הוא איש אמונו של ראש הממשלה, שותף לעבודתו השוטפת ומי שנמצא בסביבתו הקרובה ביותר. דווקא משום כך, ההתנהלות הזאת בלתי נתפסת. מי בדק אם הטלפון שלו נפרץ? האם נשללה האפשרות שמישהו מאזין לו או קורא את הודעותיו? אין בידינו ראיה שכך קרה — אבל מי בדק, ומתי?
סביב ראש הממשלה מציבים מאבטחים, חוסמים כבישים ובודקים תיקים. כיצד ייתכן שהגישה לתכתובות של איש העובד איתו בצמידות נותרה תלויה בשיקול דעת כה רשלני? מה מועילה דלת משוריינת אם מעבר לה יושב יועץ המחלק מפתחות דיגיטליים?
והחרפה מתעצמת במדינה המתגאה בתעשיית הסייבר כמנוע צמיחה. וויז וסייברארק נמכרות במיליארדים, העולם רוכש כאן הגנה על המידע שלו, ובסביבת ראש הממשלה נחשפת התנהלות מופקרת. הסנדלר הולך יחף, ואת המחיר האפשרי משלם הציבור.
אין הוכחה שהחיבור לשירות הוא מקור ההתכתבויות שהופצו לאחרונה. אך עצם מתן הגישה מחייב תשובות: מי קבע את הנהלים? מי אכף אותם? מי היה אמור לעצור זאת?
מי שמשמש יד ימינו של ראש הממשלה אינו רשאי להתנהל בחוסר אחריות כזה. והמערכת אינה רשאית להסתפק במשיכת כתפיים ובהפניית אצבע למחלקה אחרת. הקירבה למוקד השלטון מחייבת משמעת ביטחונית ופיקוח הדוק. אם איש לא בדק, זהו כשל מערכתי. אם בדקו והתריעו וההתנהלות נמשכה, השאלה חמורה עוד יותר: מי ידע, מי התעלם, ומי יישא באחריות.
