סגור

מה זה אינפלציה?

אינפלציה היא עלייה מתמשכת ברמת המחירים של מוצרים ושירותים במשק. המשמעות היא שכוח הקנייה של הכסף נשחק – כלומר, ניתן לקנות פחות באותו סכום כסף. מדובר בתופעה כלכלית נפוצה הנמדדת באמצעות מדד המחירים לצרכן (CPI).

סוגי אינפלציה

  • אינפלציה מתונה: תהליך טבעי בכלכלה בריאה.
  • אינפלציה דוהרת: עלייה מהירה שמערערת יציבות כלכלית.
  • היפר-אינפלציה: מצב קיצוני של איבוד אמון במטבע.

אינפלציה בישראל: סקירה היסטורית

האינפלציה בישראל עברה תהפוכות רבות לאורך השנים. בשנות ה-70 וה-80 נרשמו רמות אינפלציה גבוהות במיוחד, כולל היפר-אינפלציה בתחילת שנות ה-80 עם קצב שנתי של מאות אחוזים. באמצע שנות ה-80 יושמה תכנית לייצוב המשק, שכללה הקפאת מחירים ורפורמות פיסקליות ומוניטריות, שהובילו לירידה משמעותית באינפלציה. מאז שנות ה-90, ישראל שומרת לרוב על רמות אינפלציה מתונות יחסית, למעט חריגות מסוימות במהלך משברים גלובליים או תקופות של חוסר יציבות פוליטית.

השפעות האינפלציה על המשק הישראלי

  • יוקר המחיה: עלייה חדה במחירים מצמצמת את כוח הקנייה.
  • שכר ריאלי: שכר שלא מתעדכן שווה פחות בפועל.
  • חסכונות: נשחקים עם הזמן ודורשים התאמה בהשקעות.
  • ריבית: בנק ישראל מעלה את הריבית כדי לרסן את האינפלציה.

משברים והשפעתם על האינפלציה

משברים כמו מגפת הקורונה, מלחמות, ועימותים ביטחוניים משפיעים ישירות על רמות המחירים במשק. מגפת הקורונה, לדוגמה, הובילה לשיבושים בשרשראות אספקה, למחסור במוצרים בסיסיים ולהתייקרות של חומרי גלם. עימותים ביטחוניים כמו מבצעי צה"ל בעזה או סבבי לחימה עם חמאס יוצרים חוסר ודאות, מגבירים את הסיכון הכלכלי וגורמים לעלייה בעלויות בתחום האנרגיה, התחבורה והביטחון. בנוסף, תגובות מוניטריות או תקציביות חריפות של המדינה כדי להתמודד עם משברים אלו משפיעות גם הן על רמות המחירים והאינפלציה.

איך מחשבים אינפלציה?

האינפלציה נמדדת לפי מדד המחירים לצרכן, אשר מחושב על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס). מדובר במדד המשקלל את השינויים במחירים של סל רחב של מוצרים ושירותים הנצרכים על ידי הציבור. לשם ניתוח והשוואה של שינויים אלו, הלמ"ס מפעילה מחשבון אינפלציה ייעודי באתר הרשמי שלה. באמצעות מחשבון זה ניתן לחשב את השפעת האינפלציה על סכום כסף בין שתי תקופות זמן שונות, ולהבין כיצד השתנה ערכו הריאלי של הסכום. הכלי מאפשר לציבור לבצע הצמדות למדדים היסטוריים ולהפיק תובנות על שחיקת ערך הכסף לאורך השנים.

דרכי ההתמודדות עם אינפלציה

  • כלים מוניטריים: בנק ישראל מפעיל מדיניות מוניטרית שמטרתה לשמור על יציבות מחירים. הכלים כוללים את הריבית המוניטרית – שנקבעת בהתאם לרמות האינפלציה ולתחזיות קדימה – ומתן הלוואות לבנקים כדי לווסת את הנזילות בשוק. בנוסף, הבנק משתמש בהנפקת מק"מ (מלווה קצר מועד) ופעולות בשוק הפתוח להשגת יעדיו.
  • מדיניות פיסקלית: הממשלה מפעילה צעדים תקציביים שנועדו להשפיע על הביקוש במשק, ובכך לשלוט באינפלציה. כלים אלו כוללים קיצוצים בתקציב, עיכוב בפרויקטים ציבוריים והעלאת מסים ישירים ועקיפים. מדיניות זו מופעלת בדרך כלל בשיתוף פעולה עם בנק ישראל כדי להבטיח איזון כלכלי ארוך טווח.

אינפלציה מול דפלציה

בעוד שאינפלציה מעלה מחירים וגורמת לשחיקת ערך הכסף, דפלציה גורמת לירידת מחירים ועלולה להוביל להאטה כלכלית. אינפלציה מתונה נחשבת חיונית לצמיחה, אך כאשר היא יוצאת משליטה היא עלולה לפגוע בצרכנים ובמשקיעים. מנגד, דפלציה עלולה לעודד דחיית רכישות מצד הציבור בציפייה להמשך ירידת מחירים, מה שמקטין את הביקוש ופוגע בצמיחה הכלכלית. שתי התופעות דורשות ניהול מדיניות מדויקת – על ידי שימוש מושכל בכלים מוניטריים ופיסקליים – כדי לשמור על יציבות כלכלית ובריאות שוק העבודה והצריכה.

מה זה אינפלציה?

אינפלציה היא עלייה מתמשכת ברמת המחירים של מוצרים ושירותים במשק. המשמעות היא שכוח הקנייה של הכסף נשחק – כלומר, ניתן לקנות פחות באותו סכום כסף. מדובר בתופעה כלכלית נפוצה הנמדדת באמצעות מדד המחירים לצרכן (CPI).

סוגי אינפלציה

  • אינפלציה מתונה: תהליך טבעי בכלכלה בריאה.
  • אינפלציה דוהרת: עלייה מהירה שמערערת יציבות כלכלית.
  • היפר-אינפלציה: מצב קיצוני של איבוד אמון במטבע.

אינפלציה בישראל: סקירה היסטורית

האינפלציה בישראל עברה תהפוכות רבות לאורך השנים. בשנות ה-70 וה-80 נרשמו רמות אינפלציה גבוהות במיוחד, כולל היפר-אינפלציה בתחילת שנות ה-80 עם קצב שנתי של מאות אחוזים. באמצע שנות ה-80 יושמה תכנית לייצוב המשק, שכללה הקפאת מחירים ורפורמות פיסקליות ומוניטריות, שהובילו לירידה משמעותית באינפלציה. מאז שנות ה-90, ישראל שומרת לרוב על רמות אינפלציה מתונות יחסית, למעט חריגות מסוימות במהלך משברים גלובליים או תקופות של חוסר יציבות פוליטית.

השפעות האינפלציה על המשק הישראלי

  • יוקר המחיה: עלייה חדה במחירים מצמצמת את כוח הקנייה.
  • שכר ריאלי: שכר שלא מתעדכן שווה פחות בפועל.
  • חסכונות: נשחקים עם הזמן ודורשים התאמה בהשקעות.
  • ריבית: בנק ישראל מעלה את הריבית כדי לרסן את האינפלציה.

משברים והשפעתם על האינפלציה

משברים כמו מגפת הקורונה, מלחמות, ועימותים ביטחוניים משפיעים ישירות על רמות המחירים במשק. מגפת הקורונה, לדוגמה, הובילה לשיבושים בשרשראות אספקה, למחסור במוצרים בסיסיים ולהתייקרות של חומרי גלם. עימותים ביטחוניים כמו מבצעי צה"ל בעזה או סבבי לחימה עם חמאס יוצרים חוסר ודאות, מגבירים את הסיכון הכלכלי וגורמים לעלייה בעלויות בתחום האנרגיה, התחבורה והביטחון. בנוסף, תגובות מוניטריות או תקציביות חריפות של המדינה כדי להתמודד עם משברים אלו משפיעות גם הן על רמות המחירים והאינפלציה.

איך מחשבים אינפלציה?

האינפלציה נמדדת לפי מדד המחירים לצרכן, אשר מחושב על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס). מדובר במדד המשקלל את השינויים במחירים של סל רחב של מוצרים ושירותים הנצרכים על ידי הציבור. לשם ניתוח והשוואה של שינויים אלו, הלמ"ס מפעילה מחשבון אינפלציה ייעודי באתר הרשמי שלה. באמצעות מחשבון זה ניתן לחשב את השפעת האינפלציה על סכום כסף בין שתי תקופות זמן שונות, ולהבין כיצד השתנה ערכו הריאלי של הסכום. הכלי מאפשר לציבור לבצע הצמדות למדדים היסטוריים ולהפיק תובנות על שחיקת ערך הכסף לאורך השנים.

דרכי ההתמודדות עם אינפלציה

  • כלים מוניטריים: בנק ישראל מפעיל מדיניות מוניטרית שמטרתה לשמור על יציבות מחירים. הכלים כוללים את הריבית המוניטרית – שנקבעת בהתאם לרמות האינפלציה ולתחזיות קדימה – ומתן הלוואות לבנקים כדי לווסת את הנזילות בשוק. בנוסף, הבנק משתמש בהנפקת מק"מ (מלווה קצר מועד) ופעולות בשוק הפתוח להשגת יעדיו.
  • מדיניות פיסקלית: הממשלה מפעילה צעדים תקציביים שנועדו להשפיע על הביקוש במשק, ובכך לשלוט באינפלציה. כלים אלו כוללים קיצוצים בתקציב, עיכוב בפרויקטים ציבוריים והעלאת מסים ישירים ועקיפים. מדיניות זו מופעלת בדרך כלל בשיתוף פעולה עם בנק ישראל כדי להבטיח איזון כלכלי ארוך טווח.

אינפלציה מול דפלציה

בעוד שאינפלציה מעלה מחירים וגורמת לשחיקת ערך הכסף, דפלציה גורמת לירידת מחירים ועלולה להוביל להאטה כלכלית. אינפלציה מתונה נחשבת חיונית לצמיחה, אך כאשר היא יוצאת משליטה היא עלולה לפגוע בצרכנים ובמשקיעים. מנגד, דפלציה עלולה לעודד דחיית רכישות מצד הציבור בציפייה להמשך ירידת מחירים, מה שמקטין את הביקוש ופוגע בצמיחה הכלכלית. שתי התופעות דורשות ניהול מדיניות מדויקת – על ידי שימוש מושכל בכלים מוניטריים ופיסקליים – כדי לשמור על יציבות כלכלית ובריאות שוק העבודה והצריכה.

כל הכתבות בתיוג "אינפלציה"

מטה הבנק המרכזי של נורווגיה, שמנהל את קרן הפנסיה הממשלתית

קרן העושר הנורווגית, מהמשקיעות הגדולות בעולם, בהפסד שיא של 164 מיליארד דולר

31.01.23|נועם לנדמן
הקרן הממשלתית רשמה ב-2022 תשואה שלילית של 14.1% על השקעותיה; "השוק הושפע מהמלחמה באוקראינה, אינפלציה גבוהה והעלאות הריבית", כך לדברי הבנק המרכזי של נורווגיה
חנויות סגורות ב לונדון מיתון בריטניה

קרן המטבע קצת יותר אופטימית לגבי הצמיחה העולמית ב-2023

31.01.23|אדריאן פילוט
התחזית העולמית של קרן המטבע הבינלאומית מציגה עלייה קלה ב־2023. אך על רקע המשך המאבק באינפלציה הריבית תעלה ותהיה הרעה משמעותית בתנאי הסחר
ערן ניצן   יו"ר ועדה מחוזית מרכז

הציר הכלכלי בוושינגטון לשעבר: "הפתיחה המחודשת של סין לא תיתן לאינפלציה להוריד ראש"

19.01.23|שלמה טייטלבאום
ערן ניצן סיים את תפקידו כציר כלכלי בוושינגטון עם הבנה שעוצמתה הגוברת של סין צריכה להניע כל מהלך עסקי. בספרו הוא מסביר למה משבר האקלים יכול להרוויח מזה