סגור
בית קפה נחלת שבעה ירושלים
בית קפה בנחלת שבעה ירושלים. סיכוי של 96% למיתון בארה"ב עד ספטמבר (צילום: שאטרסטוק)

בצל החשש ממיתון עולמי: בנק ישראל מעלה את רמת הסיכון למשק

בדו"ח למחצית השנייה של 2022, העלה בנק ישראל את הסיכון לתרחיש בו האינפלציה העולמית תביא למיתון ולעלייה בריבית, מדרגה 2 ל-3; חשש לבועת מחירים בשוק הדיור; למרות זאת הבנק מבטיח: "אין חשש משמעותי ליציבות המערכת הפיננסית"

בנק ישראל העלה את סיכון המאקרו של ישראל מרמה 2 לרמה 3 (מתוך 6 רמות בסך הכל, מ'ירוק בהיר' ל'צהוב'). זהו השינוי העיקרי בדו"ח היציבות הפיננסית שפרסם היום, למחצית השנייה של 2022. עוד עולה מדו"ח החשש לבועת מחירים בשוק הנדל"ן.
הסיכון ברמת המאקרו לא נובע בגלל גורמים מקומיים בישראל, אלא בשל העובדה שישראל מושפעת ממה שקורה בעולם והסיכונים הגלובליים למיתון הולכים וגדלים. בבנק ציינו את הדו"ח של The Conference Board שהעריך כי יש סיכוי של 96% למיתון בארה"ב עד לספטמבר 2023.
הזליגה של המיתון לישראל היא תרחיש הסיכון העיקרי שמוטרדים ממנו בבנק ישראל. בבנק מתארים את הסיכון כך: אם בעולם יתקשו למגר את האינפלציה, יצטרכו להמשיך להעלות את הריבית, העלאת הריבית תייקר את עלות המימון של מדינות ופירמות רבות ברחבי העולם, ישראל עשויה להידבק באותה אינפלציה שתיובא לישראל, בנק ישראל ייאלץ להעלות את הריבית מעבר לתחזית שלו, ואז עלויות הריבית של משקי הבית ימשיכו לעלות, התשלומים על המשכנתא יעלו, התשלומים על הלוואות אחרות יעלו ומשקי הבית יתקשו. בבנק ישראל מסיימים למרות זאת באופטימיות ואומרים "עקב הוראות הפיקוח הבנקים השמרניות בישראל, במיוחד בגלל מינוף המשכנתאות, ויחס ההחזר להכנסה פנויה, לא עולה חשש משמעותי ליציבות המערכת הפיננסית".
שוק הדיור
"הפער שהתרענו עליו בין מחירי הדירות לבין גורמי היסוד המסבירים את מחירי הדיור ממשיך להתרחב. ההתרחבות המהירה הזו מעלה את החשש להתבדרות המחירים מגורמי היסוד", כך כתבו כלכלני בנק ישראל בדו"ח.
כשבבנק מדברים על גורמי היסוד הם מתכוונים בעיקר ליחס בין מחירי הדיור לבין שכר הדירה. למרות העלייה במחירי השכירות במהלך 2022, מחירי הדירות לרכישה עלו בקצב מהיר יותר, כתוצאה מכך מחירי הדירות הנוכחיים מתנתקים לחלוטין ממחירי השכירות.
בבנק ישראל משתמשים ביחס שבין עלייה במחירי השכירות לבין עלייה במחירי הדירות כמדד לשאלה 'האם יש בועה במחירי הדיור, ומה גודלה'. אם מחירי הדירות עולים אך מחירי השכירות לא עולים, המשמעות היא שרוכשי הדירות לא מקבלים תשואה גבוהה להשקעה שלהם כעת, אלא רוכשים את הדירה כי הם מניחים שערך הדירה יעלה בעתיד. כשמסתכלים על הנתונים רואים שמאמצע שנת 2020 מחירי הדירות החלו לעלות בקצב מהיר ביותר בהשוואה למחירי השכירות, זו מבחינת בנק ישראל סיבה לקבוע כי מחירי הדיור בועתיים. בעבר, העריכו בבנק כי מחירי השכירות יירדו, כעת מעריכים שמחירי הדירות צפויים לרדת.
אם בדו"חות הקודמים העריכו בבנק כי השינוי יבוא בדמות 'עלייה במחירי השכירות', הרי שכעת בבנק רומזים כי הם מעריכים שתהיה ירידה במחירי הדירות, הן בגלל העובדה שזו היתה המגמה העולמית בשנת 2022 עקב עליות הריבית, והן בגלל שהם מאמינים שיש סיכוי כי בעיית היצע הדירות לקראת פתרון וכי "בהסתכלות קדימה, ככל שהממשלה תתמיד בהגדלת שיווקי הקרקעות ותתמוך במגמת הגידול בהתחלות הבנייה שנרשמה בשנתיים האחרונות, צפוי הדבר לתמוך במגמת הגידול בהתחלות הבנייה שנרשמה בשנתיים האחרונות".
בשל החשש מירידת מחירי הנדל"ן, החליטו כלכלני הבנק להשאיר את רמת הסיכון הפיננסי למשק ב'שוק הנכסים' בדרגת 'כתום כהה', הדרגה שמעליה יש רק את דרגת ה'אדום' המשקפת את הסיכון הגבוה ביותר. אם במקרה של ירידת מחירי הדיור, יהיו פוליטיקאים ואזרחים רבים שלא יזילו דמעה לנוכח ירידה כזו, הרי שבנוגע לסיכונים הפיננסיים שיכולים לנבוע מתמונת המאקרו העולמית ומשוק האשראי המקומי, התמונה פחות ורודה.
שוק האשראי
בבנק ישראל ממשיכים להשאיר את רמת הסיכון בשוק האשראי ברמת 'כתום כהה', אך למרות זאת בבנק מסייגים ואומרים 'אין בשלב זה ראיות להרעה באיכות האשראי העסקי ושיעור האשראי הפגום והאשראי בפיגור במערכת הבנקאות נשאר נמוך'.
את שוק האשראי צריך לחלק לאשראי עסקי, ולהלוואות שנוטלים משקי הבית בישראל. בנוגע לאשראי העסקי, חשוב לזכור כי 38% מהאשראי של הבנקים ניתן לחברות בינוי ונדל"ן, אך למרות זאת, האשראי העסקי בישראל עומד על רמה של 72% מהתוצר, זו רמה נמוכה בהשוואה בינלאומית, ולכן נתון זה לכשעצמו לא מעלה חששות קשים בבנק ישראל.
האשראי למשקי הבית המשיך לעלות בשנת 2022 עד לאוקטובר האחרון בקצב של 10.6%, מדובר במגמה רב שנתית בה החוב של משקי הבית עלה לרמה של 45% מהתוצר, אבל זו עדיין לא רמה גבוהה בהשוואה בינלאומית. ולכן בבנק ישראל גם לא מודאגים מהנתון הזה, בבנק ישראל אף מוסיפים ש-67% מהחוב של משקי הבית בישראל לא צמוד למדד ולכן האינפלציה דווקא שוחקת את החוב. בהקשר של משקי הבית, מציינים בבנק ישראל כי בשנים האחרונות בכלל, ובשנת 2022 נרשמה עלייה בשיעורי המשכנתאות המסוכנות יותר, אך גם מכך הבנק לא מוטרד במיוחד, כי בהשוואה בינלאומית, תיק המשכנתאות גם הוא בטוח יחסית.
אך למרות זאת העובדה שמשקי הבית והמגזר העסקי ממונפים יותר מבעבר, היא עובדה חשובה כשבאים להבין את היציבות הפיננסית של המשק הישראלי, וכפי שבא לידי בחלק ה'מאקרו הכלכלה', המתייחס לסיכון לכלכלה במשק.