סגור
אמיר ירון נגיד בנק ישראל
נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון (צילומים: אלכס קולומויסקי, רויטרס)

בנק ישראל לא עוצר: העלה את הריבית ב-0.5% לרמה של 4.25%

מדובר בהעלאת הריבית השמינית ברציפות שמבצע בנק ישראל מאז אפריל 2022. שני נתונים השפיעו על ההחלטה להעלות את הריבית בחדות - עליית האינפלציה בקצב גבוה מהצפוי ונתוני הצמיחה הטובים שנרשמו ברבעון הרביעי. ריבית הפריים תעמוד על 5.75%

הוועדה המוניטרית בבנק ישראל החליטה להעלות את הריבית ב-0.5% לרמה של 4.25%. זו הרמה הגבוהה ביותר מאז אוקטובר 2008. בעקבות זאת תעמוד ריבית הפריים על 5.75%.
מדובר בהעלאת הריבית השמינית ברציפות שמבצע בנק ישראל מאז החל תהליך ההידוק המוניטרי באפריל 2022. הבנק המרכזי מעלה את הריבית כדי להיאבק בעליית המחירים (אינפלציה), שהגיעה לרמה של 5.4% בשנה האחרונה.
זוהי הפעם השלישית ברציפות שהבנק מעלה את הריבית בשיעור של 0.5%. עד סוף השבוע שעבר רווחו הערכות כי ההעלאה תעמוד על 0.25% בלבד, אך שני נתונים שהתפרסמו בסוף השבוע שעבר היטו את המטוטלת לטובת העלאת ריבית חדה יותר. ראשית, האינפלציה בחודש ינואר עלתה בקצב של 0.3%, והשלימה עלייה של 5.4% בשנה האחרונה. זו היתה עלייה גבוהה מהצפוי, והזכירה לבנק ישראל כי האינפלציה לא מאחורינו, אף שהתמתנה בחצי השנה האחרונה.
שנית, נתוני הצמיחה של הרבעון הרביעי לפיהם ישראל צמחה ב-5.8% לימדו שהמשק הישראלי נמצא עדיין במצב מעולה, ויכול להכיל העלאת ריבית חדה (בשיעור של 0.5%) נוספת. גם נתוני האבטלה שפורסמו היום מלמדים כי האבטלה לא מתרחבת, ואף ירדה מעט בינואר ל-4.1%, זאת לעומת נתוני דצמבר, בו האבטלה עמדה על 4.3%. אך אם מסתכלים מתחילת תהליך העלאת הריבית (אפריל 2022), אז המשק החזיק בנתוני אבטלה נמוכים במיוחד (3.1% בלבד), ניתן לראות כי שיעור המובטלים רשם עלייה של 1%.
גורם נוסף שהביא לבחירה בהעלאה חדה של הריבית הוא ההיחלשות המתמשכת של השקל. היחלשות השקל היא גורם שעשוי להעלות את האינפלציה מכיוון שהוא מביא לכך שמוצרי היבוא מתייקרים. לפי חלק מהכלכלנים, היחלשות השקל קשורה לכוונת הכנסת להעביר את הרפורמה המשפטית, כך לדוגמה אמר היום בוועדת הכספים פרופ' ראובן גרונאו, מהכלכלנים הבולטים במערכת הציבורית בישראל.
נזכיר כי התחזית של חטיבת המחקר בבנק ישראל בינואר היתה כי האינפלציה ב-2023 תעמוד על 3%, וכי הריבית בסוף 2023 תעמוד על 4%. אך בבנק ישראל מזהירים כי קיימים סיכונים חיצוניים ופנימיים לתחזית האינפלציה - הסיכונים החיצוניים הם חורף קר מהצפוי באירופה שיזניק את מחירי האנרגיה, לחצי שכר בארה"ב, זינוק בביקושים של סין בעקבות שחרור מגבלות הקורונה והחרפה במלחמת אוקראינה-רוסיה. הסיכונים הפנימיים בישראל הם תקציב לא מרוסן פיסקלית והסכמי שכר מרחיבים מדי.
בנימוקי ההחלטה להעלות את הריבית ציינה הוועדה המוניטרית באופן מפורש את העובדה שהמשק הישראלי איתן ושוק העבודה הדוק, כך שיש לבנק יכולת להעלות את הריבית בלי לחשוש מכניסה למיתון. הבנק מעריך כי המדיניות המוניטרית המצמצמת תביא להאטה מסוימת גם בפעילות הכלכלית וגם להאטה בקצב האינפלציה. הבנק מזכיר שוב כי בהקשר הישראלי יש חשיבות גם לממשלה וכי "למידת ההרחבה הפיסקלית ולהתפתחות השכר תהיה השפעה על קצב ההתכנסות של האינפלציה ליעדה".
הבנק משדר נימה מעורבת בנוגע לשליטה על האינפלציה עד כה. מצד אחד, הבנק ציין כי הרכיבים ה"לא סחירים" במדד עולים בקצב מהיר יותר (5.5%), וכי הציפיות לאינפלציה לשנה הקרובה עלו מעט. כמו כן, למרות ההתמתנות בעולם באינפלציה, אזי באינפלציית הליבה המגמה מעורבת (באירופה ויפן אינפלציית הליבה ממשיכה לעלות, בארה"ב החלה לרדת).
מצד שני, הבנק ציין כי הציפיות עדיין נמצאות בתוך יעד האינפלציה (1%-3%), וכי ניתן להבחין בקצה בסימנים של האטה בפעילות במשק, שכן אף שהוא צמח בחדות ברבעון הרביעי, חצי מהצמיחה ברבעון זה נובע מיבוא כלי רכב. כמו כן ישנה ירידה במספר המשרות הפנויות, המלמדת על התמתנות של שוק העבודה. הבנק גם שואב עידוד מכך שתחזיות הצמיחה בעולם עודכנו כלפי מעלה בחודש וחצי האחרונים, בגלל ירידה בחששות מחורף קר באירופה ונתוני מאקרו טובים בארה"ב.