המדינה שמייצרת ספורטאי על: הויקינגים מנורבגיה עשויים ברזל
שלושת המקומות הראשונים באליפות העולם באיש הברזל נקטפו על ידי אתלטים נורבגים, ו"השלישייה מברגן" צפויה גם השבוע לככב בתחרות חשובה. בכל העולם מדברים על "השיטה הנורבגית" לייצור ספורטאי־על שמפתיעה בפשטותה
קספר סטורנס כבר התרגל למציאות המתסכלת שבה הוא רץ בטיילת לצד שני חבריו המפורסמים – גוסטב אידן וכריסטיאן בלומנפלט – וכל תשומת הלב מופנית אל שני אנשי הברזל הנורבגים המעוטרים. "אנשים בכל פינה מזהים אותם, קוראים בשמם, אומרים להם 'כל הכבוד' ומשבחים אותם על הישגיהם. אותי פחות מזהים", התוודה בריאיון לפני כמה חודשים, "גם לי היו כמה תחרויות טובות במהלך הקריירה".
אולם החל מספטמבר האחרון, דברים בטיילת המתקררת של העיר הנורבגית ברגן כבר נראים אחרת. סטורנס, בהתרחשות שהפתיעה אפילו אנשים שעוקבים באדיקות אחר התחום, הצליח להתעלות על שותפיו הקבועים לאימונים ולכבוש את המקום הראשון באליפות העולם באיש הברזל שנערכה בניס, צרפת. את דוכן המנצחים השלושה חלקו יחדיו בפודיום היסטורי וחסר תקדים שכולו צבוע באדום־כחול־לבן הנורבגי – סטורנס על המדרגה הגבוהה ביותר, אידן במקום השני ובלומנפלט בשלישי.
"אנחנו בהחלט חלמנו על כך", גילה בלומנפלט, אלוף העולם לשעבר בטריאתלון איש הברזל שבאמתחתו גם מדליית זהב אולימפית מטוקיו, במסיבת העיתונאים שהתקיימה לאחר האירוע, "אבל כדי שזה יתממש שלושתנו היינו צריכים לתפוס יום מוצלח, וזה לא עניין של מה בכך".
אף על פי שסטורנס נחשב לאלמוני מבין השלושה, התואר היוקרתי שקטף בניס – תואר שהצריך ממנו לשחות קרוב ל־4 ק"מ, לדווש לאורך 180 ק"מ ואז עוד לרוץ מרתון, וכל זאת ב־7:51 שעות בלבד ועם שיא אליפות של 2:29 שעות בריצת המרתון – מצטרף לרשימת הישגים מכובדת ביותר שהחל לצבור מאז החל כנער להתחרות בענף הטריאתלון. היו שם לא מעט ניצחונות ותארים, אך לא משהו חשוב ונוצץ כמו זכייה באליפות העולם באיש הברזל.
בסוף השבוע הקרוב "השלישייה מברגן", כפי שהתקשורת נוהגת לכנות אותם, צפויה להיפגש שוב על קו הזינוק. הפעם של אליפות העולם בחצי איש הברזל, בספרד. זהו אירוע סיבולת מהיר יותר מהאח הגדול והארוך, שבו נדרשים הספורטאים להתמודד עם "רק" 1.9 ק"מ של שחייה, 90 ק”מ של רכיבה על כביש ולבסוף ריצת חצי מרתון. והפעם, בטח שעם סיומת ריצה חזקה כפי שהפגין באליפות העולם במרחק הברזל המלא, אף אחד אינו פוסל את האפשרות שסטורנס שוב יסתער על הבכורה. אם התרחיש יתממש, קיים גם סיכוי שהטריאתלט בן ה־28, שממוקם כרגע במקום השני בדירוג העולמי בתחום, ינשל את חברו בלומנפלט מראש הטבלה. השותף לאימונים אידן נמצא מיד אחריהם במקום השלישי.
מי שאינו חי את התחום אולי ישתומם נוכח השליטה המוחצת של חבורת הטריאתלון הנורבגית, אבל בקרב העוסקים והמתעניינים בענפי הסיבולת, ההגמוניה הנורבגית מתחילה כבר להיתפס כדבר שבשגרה. במקביל ל"שלישיית ברגן", גם את תואר אלופת העולם באיש הברזל הצליחה לקטוף ספורטאית נורבגית – סולוויג לובסט. זאת במקביל למקבץ הולך וגובר של רצים נורבגים מוכשרים, שאותם מובילים האלוף האולימפי בריצות 1,500 ו־5,000 מטר, יקוב אינגבריגטסן, והכישרון העולה אנדראס אלמגרן (שיאן אירופה טרי בחצי מרתון, 10 ק"מ ו־5,000 מטר) שבשנים האחרונות מצליחים פעמים רבות לגבור באופן משכנע על יריביהם מאומות הריצה המזרח־אפריקאיות.
כשמוסיפים לכך את השליטה המוחצת של נורבגיה בענף הסופר־סיבולתי ואולי המאתגר מכל – סקי קרוס קאנטרי – אפשר כבר להבין שבנורבגיה מתרחשים דברים יוצאי דופן. "הם כרגע הדבר הכי גדול וסקסי", טוען הרץ האולימפי האמריקאי הובס קסלר, בהתייחסו לביצועים המרשימים שמפגינים ספורטאים נורבגים כמעט בכל אירוע ספורט שנשען על יכולות אירוביות. בשנים האחרונות מספר לא מבוטל של חוקרים אף יצאו לבדוק מהו הסוד מאחורי הצלחתם, לראותם מתאמנים ולסרוק במסרקות ברזל את יומני אימוניהם המפורטים.
המסקנות והתובנות הולידו מושג חדש שהתנחל במהרה בעולמות הסיבולת: "השיטה הנורבגית". בבסיסה, השיטה לא המציאה שום דבר מסעיר ויוצא דופן שעולם האימון טרם הכיר, ועיקר ייחודה הוא בכך שהיא דורשת דיוק מרבי ושליטה מבוקרת במאמצי האימון — לא ללחוץ חזק מדי, אלא בדיוק כמה שנדרש, כדי לא לייצר עייפות שתהרוס את האימון הבא. שילוב של הקשבה לגוף ובקרה על ידי מספר מדדים מדויקים שנבדקים במהלך האימון. האימונים הקשים בדרך כלל נדחסים ליומיים די אינטנסיביים (אך לא יתר על המידה), כאשר ביניהם יש מרווח התאוששות מספק. שאר האימונים השבועיים מתבצעים בעצימות קלה עד בינונית, לא יותר מכך.
את השורה התחתונה של פילוסופיית האימון הנורבגית ניתן לזקק במשפט אחד ממצה: אימון קשה מאוד הוא לא בהכרח הדבר הטוב ביותר — לעתים פשוט לוקח יותר מדי זמן להתאושש ממנו. כשמוסיפים לקוקטייל הזה את התכונות הנורדיות – מוסר עבודה גבוה, קשיחות ושאפתנות ספורטיבית יוצאת מגדר הרגיל — כנראה שמקבלים את התוצרים שעולם הסיבולת רואה בעשור האחרון.
"השותפים שלי לאימונים הם הסיבה העיקרית לכך שעמדתי כבר על הפודיום באליפות העולם", טוען סטורנס. חבריו המעוטרים אידן ובלומנפלט מצידם מעידים כי הוא כבר עולה עליהם בחלק מהאימונים. בתחרות הקרבה, שאליה יזנק הפעם כפייבוריט ולא שוב כאנדרדוג אלמוני למדי, הוא צפוי להיתקל גם ביריבים חזקים אחרים שלא מתכוונים לעשות לו חיים קלים. השיטה הנורבגית שוב צפויה לעמוד למבחן.
