השיטה של קיש: הנתונים לא מחמיאים? נפטר את האחראי למדידה
שר החינוך יואב קיש החליט לפטר את מנכ"ל הרשות להערכה ומדידה, אף שהדבר אינו בסמכותו. הוא גם הודיע על עלייה בהישגים בבגרות הייטק, אף שהתלמידים לא נבחנו. במקום להתמודד עם הידרדרות הרמה הלימודית, קיש תוקף את הגוף שמודד את המציאות
ספק אם יש משהו שממחיש את הכישלון המוחץ של שר החינוך יואב קיש יותר מההחלטה שלו לפטר את מנכ"ל הרשות למדידה ולהערכה בחינוך (ראמ"ה) גל אלון. לפי קיש, אם החינוך כל כך כושל אחרי 3.5 שנים שלו בתפקיד, צריך לפטר את המעריך. בפועל ספק אם יש לאמירה של קיש משמעות. זה לא רק שבעוד שבועיים כנראה מפזרים את הכנסת והוא לא יוכל לפטר אף אחד. אלא שמנכ"ל ראמ"ה מתמנה לשמונה שנים, והחלטת ממשלה קובעת את עצמאותו. כדי לפטר אותו צריך להקים ועדה של נציבות שירות המדינה. קיש פנה לנציבות שירות המדינה בבקשה לפתוח בהליך משמעתי נגד אלון. אז הוא פנה.
מה שקיש עושה זה לייצר מעין תחליף יועמ"שית בדעת הקהל הליכודית, מעין בובת וודו שאפשר להאשים אותה בכל התחלואים של מערכת החינוך שהוא עומד בראשה. מי אשם בכישלון בבחינות? גל אלון אשם. קיש ניצל אתמול כינוס של הנהלת משרד החינוך ביד ושם כדי להשתלח בראמ"ה ובאלון. הוא דרש שאלון לא יהיה בדיון, כדי לוודא שלא יוכל להגיב לדברים. "שר החינוך ניצל היום את זכר השואה כדי להכפיש ולשקר", אמר בכיר במערכת החינוך.
העימות בין קיש לאלון החל בעקבות ההחלטה השערורייתית של השר למנוע את פרסום מבחני תנופה במדעים לכיתות ט' שבהם רק 3% מהתלמידים עמדו ברמת הלימודים הנדרשת. אתמול כינס קיש מסיבת עיתונאים כדי לחגוג את העובדה ששיעור הזכאות לבגרות־טק עלה מ־10% ב־2024 ל־11.6% ב־2025. למעשה הוא עלה ב־0.4% לעומת 11.2% ב־2022, כלומר לפני המלחמה. אם יש לקח מההישג כביכול הזה, הוא כמה נזק גרמה המלחמה הנצחית לבוגרי שני המחזורים הקודמים.
בגרות הייטק משמעותה זכאות לתעודת בגרות שכוללת 5 יחידות במתמטיקה, 5 יחידות באנגלית ו־5 יחידות במדעי המחשב או פיזיקה. ההנחה היא שבגרות כזאת מהווה הכשרה טובה של כוח אדם להייטק. במתמטיקה נרשם נתון יפה של 17.1%, כמעט חזרה לשיא של 17.3% ב־2022. באנגלית יש עלייה קבועה מדי שנה, וב־2025 נרשם הישג של 48.5%. אלא שבשנה שעברה קיש איפשר לתלמידים לבחור בין בחינת בגרות בפיזיקה ומדעי המחשב לבין ציון פנימי, וכמעט כולם בחרו בציון הפנימי. ה"הישג" מבוסס על ציונים פנימיים ומדובר בבגרות־טק פגומה עד היסוד. קיש הציג נתוני בגרות ללא בגרות.
לצורך ההצגה אתמול קיש הקדים בכמה חודשים את פרסום תוצאות הבגרות־טק. לגמרי במקרה זה יוצא ממש לפני הפריימריז בליכוד. ההתנהלות של המשרד בחודשים האחרונים הוכפפה לטירלול של הפריימריז. עד כמה קיש מייחס חשיבות לאמינות של ציוני הבגרות יכולנו ללמוד בשנה שעברה כשהוא נכנע ללחצים ואחרי המלחמה עם איראן הסכים לאפשר לתלמידים לוותר על הבחינות כליל ולהסתפק בציוני המגן (כולל חלק ממבחני הטק, כאמור). עכשיו הוא משתמש בציונים האלה כתעמולת בחירות.
בניגוד למבחני תנופה, בחינות הבגרות לא מכוילות כדי שניתן יהיה לעקוב אחרי רמת הציונים משנה לשנה. כלומר, אם הבחינות שכותב משרד החינוך קלות יותר, הציונים יהיו גבוהים יותר, וזה לא כי רמת התלמידים עלתה אלא כי רמת המבחן ירדה. אם החליטו לוותר על הבגרות אז בכלל אי אפשר להשוות לכלום.
כמו שתלמידי ישראל לא זוכרים את שנת השגרה האחרונה ספק אם הם זוכרים את השנה האחרונה שלא היו בה הקלות בבגרות, בגלל הקורונה או המלחמה. השאלה היא מאיפה בא בכלל הרעיון של הקלות במקום הפתרון הפשוט: אם יש ירידה בעלת משמעות סטטיסטית ברמת הציונים, מתייעצים עם האקדמיה, מחליטים על פקטור ומעלים לכולם. ההבדל בין הקלות לבין פקטור הוא כמו ההבדל בין סעד לרווחה. הקלות, כמו סעד, זה משהו שאתה נותן וחייבים לך עליו. פקטור כמו קצבת ביטוח לאומי זה משהו שמגיע לך ואתה לא חייב עליו כלום.
על ערכם של ציוני הבגרות באופן כללי אפשר ללמוד מדו"ח מבקר המדינה שפורסם בתחילת החודש. שיעור התלמידים שזוכים להארכת זמן לפחות בבחינה אחת בבגרות זינק בתוך עשור פי 10 – מ־5% ל־52%. מה שגרם לכך הוא העברת האחריות למתן הארכות זמן לוועדות של בתי הספר.
אם יש מסקנה מההחלטה השערורייתית של קיש למנוע את פרסום מבחני תנופה במדעים, היא שצריך לנתק לגמרי בין ראמ"ה לבין שר החינוך. אם יש מסקנה ממסיבת העיתונאים הלא פחות שערורייתית של קיש אתמול, היא שצריך לנתק גם את פרסום ציוני הבגרות משר החינוך ולהעביר את הניתוח הסטטיסטי שלהם לידי ראמ"ה. קיש הוא ההוכחה שלשר החינוך לא צריכה להיות שום השפעה על פרסום הישגים.
תלמידים במבחן. רוב התלמידים בחרו לוותר על הבחינה בפיסיקה ומדעי המחשב (למצולמים אין קשר לכתבה)
קיש. משתמש בציונים כתעמולת בחירות
