מהרי ירושלים ועד הנגב: חמשת יינות הרוזה הכי טובים בישראל
מי מייצר יינות כמו בדרום צרפת? מה הופך רוזה ליין המושלם לאקלים הישראלי? למה הוא לא אדום ולא לבן אלא שניהם? ואיזה יקב מוכיח שגם בירוחם אפשר לייצר רוזה יוצא דופן? חיליק גורפינקל בוחר את חמש יינות הרוזה הטובות בישראל
רוזה הוא היין המושלם. לפחות בישראל, אבל לא רק. חובבי יין רבים כנראה ירימו גבה למקרא הקביעה הזו. בעולם היין הקפוץ, רוזה נתפס לא פעם כסרח עודף: לא אדום ולא לבן, לא לכאן ולא לשם. שיהיו בריאים. חלפו הרבה שנים מאז הימים שבהם אנשים חשבו שרוזה זה בכלל ערבוב של אדום ולבן שיוצא ורוד, ועדיין יש מי שמזלזלים. חבל. כי רוזה באמת לא אדום ולא לבן. הוא שניהם, והוא נהנה משני העולמות.
אמנם הרבה יותר מעולמם של הלבנים, הוא נלגם קר והוא קודם כל מרענן. יש מי שטוענים שצרכניו מקררים אותו יותר מדי ומפספסים טעמים שלא משתחררים בטמפרטורה נמוכה. יכול להיות. אבל חם לנו. הוא מקבל גוון שנע בין סלמון לחיוור הרבה יותר, לפעמים קרוב יותר ללבן מאשר לאדום, כי בניגוד ליין אדום, קליפות הענבים השחורים שורות בנוזל רק זמן קצר, כמה שעות עד יממה לכל היותר, ולא מספיקות לספוג את הגוון העמוק. גם ניחוחות היין המגיעים מקליפות הענב ולא מבשרו, שונים מאלו של היין האדום. אם ביין אדום מורגש ניחוח של פירות יער כמו אוכמניות ופטל, ולצדם גם שזיפים והמון דברים אחרים, כמו עץ ואדמה, עור וטחב ומה לא, ביינות רוזה הריחות הבולטים הם של תות שדה, אשכולית אדומה, דובדבנים, ורדים ויסמין. יש יינות רוזה רציניים וכבדי ראש שמביאים גם ניחוחות מינרליים וכאלה שובבים שמריחים כמו ממתקים, אבל כולם משמחים נורא ומרעננים. ועוד משהו קטן צבעו הוורוד הופך את הרוזה לחושני ומושך ויזואלית.
יינות הרוזה המפורסמים ביותר הם אלו של פרובאנס. אפילו לבראד פיט ואנג'לינה ג'ולי יש שם יקב, שאטו מירבאל, שהפך לסלע מחלוקת בהסכם הגירושים שלהם. יש כמובן רוזה מצוין בעוד אינספור מדינות יין, אבל הצרפתי הוא כנראה לא רק המפורסם ביותר אלא הטוב ביותר. עוד אזורים שמייצרים רוזה מצוין הם נבארה בספרד, דרום איטליה ואפילו יוון.
מה שמביא אותנו באופן טבעי לישראל. מדינה שבה החורף הולך והופך לשמועה רחוקה, חם בה תשעה חודשים בשנה, ואין יין יותר כיפי ומתאים לאקלים המקומי מרוזה. לא רק בגלל שהוא נלגם קר, אלא כי אפשר להצמיד אליו המון סוגי אוכל: מסלטים, עוף בגריל, דג בתנור, ואפילו חומוס. בחיי, ניסיתי. זה עובד.
אם רוזה הוא טוב, הוא גם יעלה בהתאם. היצרנים מבינים את זה ומייצרים יותר ויותר יינות רוזה מושקעים ואיכותיים. זה כואב בכיס כמובן, אבל משמח בפה. יקבי ישראל מייצרים עשרות ואולי מאות יינות רוזה ורובם מצוינים. קשה עד בלתי אפשרי לבחור מתוכם חמישה. לכן הרשימה הזו היא בבחינת מראה מקום יותר מאשר דירוג. ובכל זאת, חמישה יינות רוזה מקומיים מעולים:
המתחדש
רוזה 2025 יקב רזיאל
לאלי בן זקן יש לא רק מניות בכורה בכל הקשור לייננות בוטיק בישראל, אלא גם ביכולת להתחדש. לפני יותר מעשר ב־2015, בגיל 70 פלוס, אחרי שהעביר את יקב קסטל שלו למשכנו החדש ביד השמונה, הוא פתח בצמוד לבית ברמת רזיאל את יקב רזיאל. הוא מייצר יינות מזנים דרום צרפתיים, בניגוד לבורדולזיים והבורגיניונים שמשמשים אותו בקסטל. הרוזה של רזיאל מורכב מזני סירה, גרנאש ומורבדר והוא בעת ובעונה אחת מורכב (תוצאה, בין השאר, של יישון של 8 חודשים בחביות גדולות) ומרענן, מרתק ומענג.
זהו יין בעל נוכחות ועומק, שלא מוותר על הכיף המתבקש מיינות רוזה. חובה נעימה היא להזכיר גם את המבעבע הוורוד של רזיאל, העשוי בשיטת שמפיין המקורית מענבי שרדונה ופינו נואר, וכמובן את הרוזה הוותיק של יקב קסטל, העשוי מענבי מרלו, סירה, קברנה פרנק ומלבק. שניהם לא פחות מנהדרים.
125 שקלים, כשר
הוותיק
רוזה אסנס 2025 יקב טפרברג
יקב טפרברג הוא אחד המפתיעים שבוותיקי וענקי תעשיית היין המקומית. בהובלת היינים שיקי ראוכברגר הוותיק, דניאל פרידנברג הצעיר (יחסית) ואברמי בורשטיין שהצטרף לצוות בשנה שעברה, מוכיח היקב הענק הזה שגם אחרי עשרות רבות של שנות פעילות אפשר עדיין להתחדש ולהפתיע את הקהל והמבקרים.
תקצר היריעה מלמנות את כל יינותיהם אבל נשבח את הרוזה מסדרת אסנס שלהם.
80 שקלים, כשר
החלוץ
מסע ישראלי ורוד 2025 יקב ויתקין
יקב הבוטיק הגדול ויתקין הוא חלוץ אמיתי בכל הקשור לשימוש בזנים מקוריים. אסף פז, היינן המחונן של היקב, היה הראשון לזהות את הצורך בגיוון מעבר לקברנה סוביניון והמרלו האדומים או השרדונה והסוביניון בלאן הלבנים. הוא הציג לתרבות היין המקומית, לעיתים מחדש אחרי מאה שנה, זנים ים־תיכוניים המתאימים להפליא לאקלים ולטרואר שלנו.
מסע ישראלי ורוד שלו הוא מיינות הרוזה הטובים והמעניינים במחוזותינו. שילוב מרתק של זני הגראנש, הסירה, הקריניאן והטמפרניו יוצר יין קליל ומרענן, פירותי ופרחוני ובעיקר שמח וטעים להפליא.
89 שקלים, כשר
הבוטיקי
ורוד 2025, יקב עגור
כמו טפרברג הענק, גם יקב הבוטיק עגור חווה בשנים האחרונות רנסאנס מופלא. תחת ידם של המנכ"ל החדש (יחסית) אלעד כץ (לשעבר מנכ"ל קסטל, לא פחות) והיינן המוכשר כשד אייל דרורי, שירשו בעמדות את שוקי ישוב המייסד רב המעללים, מנפיק היקב המקסים הזה שלל יינות נהדרים ומרגשים. הרוזה הוא עוד יין כזה.
הוא עשוי מענבי גרנאש, קברנה פרנק, מורבדר ומרסלאן, בעל גוף בינוני, חמיצות מרעננת וניחוחות מרתקים של קליפות הדרים ועלי ורדים ואפילו קצת מינרליות שמעניקה לו עומק ומורכבות. יין פגז.
100 שקלים, כשר
הדרומי
רוזה 2025, יקב פינטו
יקב פינטו הצעיר (יחסית) מגשים בנגב את חזונו של בן גוריון ויוצר יינות בירוחם. האחים ג'ימי וסם פינטו, הראשון יזם בתחום האנרגיה הירוקה בארצות הברית והשני בנקאי פריזאי, הקימו אותו ב־2020.
דוד פינטו, בנו של ג'ימי, מנהל את היקב ואת היין יוצר יעקב אוריה - אחד הייננים הנועזים והשנויים במחלוקת בישראל, מי שחרט על דגלו ייננות דרומית לעיתים נגד כל הסיכויים. הרוזה של פינטו הוא בלנד של ענבי גראנש ופטיט סירה והוא יין בעל צבע ורוד עמוק ובהתאם גם גוף גדול יחסית לרוזה. זהו לא רוזה בהיר וקליל, אלא עשיר ומורכב ולכן גם יוצא דופן. יופי של יין. 95 שקלים, כשר
