אינטל חושפת טכנולוגיית מעבדי שרתים חדשנית - שפותחה בישראל
נקודות עיקריות.כלכליסט AI
- חברת אינטל חשפה את ארכיטקטורת המעבדים לשרתים מהדור הבא, דיאמונד רפידס, אשר פותחה בהובלת צוות ממרכז המחקר והפיתוח של החברה בישראל.
- הפיתוח החדש מסמן את הרחבת תחומי האחריות של המרכז הישראלי, שעבר מפיתוח ליבות ביצועים בלבד לתכנון יחידות חישוב מודולריות שלמות המאפשרות עבודה עם מאות ליבות.
- הארכיטקטורה החדשה נועדה לתת מענה לביקוש הגובר למעבדים מרכזיים בדאטה-סנטרים המיועדים להפעלת מודלי בינה מלאכותית, תוך שיפור היעילות האנרגטית ואבטחת המידע.
- המהנדסים בישראל תרמו גם לפיתוח מנגנוני הגנה המאפשרים בידוד והצפנה של מידע רגיש בזמן עיבודו במערכות מרובות ליבות וזיכרון מורחב.
אינטל חשפה הערב (ב') את הארכיטקטורה של דור מעבדי השרתים הבא של החברה, דיאמונד רפידס (Diamond Rapids), שכולל טכנולוגיה חדשנית שפותחה בהובלת צוות ממרכז המו"פ של החברה בישראל. לדברי אינטל, מדובר באירוע שמסמן את הרחבת תחומי האחריות של פעילות המו"פ הישראלית. "הידע שנבנה בישראל לאורך שנים בפיתוח מעבדים למחשבים אישיים משמש כעת בסיס לפיתוח יחידת חישוב מרכזית בארכיטקטורת השרתים של הדור הבא", נמסר מהחברה.
אינטל נמצאת בימים אלו בעיצומה של תנופה מחודשת לאור העלייה בביקוש למעבדים מרכזיים בדאטה-סנטרים ל-AI. בניגוד למעבדים גרפיים (GPUs), שנחוצים לשלב האימון של מודלי AI, מעבדים מרכזיים מתאימים יותר לשלב ההפעלה של המודלים. עם הכניסה המואצת של סוכני AI אוטונומיים לשימוש בסביבה עסקית, הביקוש למעבדים אלו נמצא בעלייה. ועם מעבדים מרכזיים, בניגוד למעבדים גרפיים, ההיצע של אינטל נחשב לאיכותי במיוחד.
בכנס Hot Chips, שנערך השבוע בעמק הסיליקון, חשפה אינטל את ארכיטקטורת דיאמונד רפידס, שתהווה את הבסיס לייצור הדור הבא של מעבדי Xeon לדאטה-סנטרים. המעבדים, שיתמכו בעד 256 ליבות, ייבנו על בסיס ארבע יחידות חישוב מודולריות מסוג CBB (Computer Building Block), שפותחו בהובלת מרכז המו"פ בישראל. מדובר בתחום אחריות חדש למרכז המו"פ המקומי, שתרומתו למעבדי Xeon התמקדה קודם לכן בעיקר בפיתוח ליבת הביצועים של המעבד.
ואולם, אחרי שצוות הפיתוח סיפק מספר קפיצות דרך ביעילות צריכת אנרגיה וביצועים עם סדרת מעבדי Lunar Lake למחשבים ניידים, הוחלט באינטל לבקש מהצוות להרחיב את העקרונות האלו לתחום השרתים והפקידו את הצוות על תכנון יחידת החישוב בארכיטקטורת דיאמונד רפידס.
לדברי אינטל, אתגר מרכזי בהפעלת מעבדים עם מאות ליבות הוא גישה מהירה יעילה של הליבות לשאר רכיבי המערכת. יחידת CBB מרכזת עד 64 ליבות ומאפשרת להן לפעול כאשכול חישוב אחד. הדבר מאפשר לספק לכל הליבות גישה עקבית לזיכרון, ומבנה מודולרי שמאפשר התאמה למערכות שרתים שונות.
"במשך שנים פיתחנו בישראל ארכיטקטורות שלמות למעבדי מחשבים אישיים, בעוד שבעולם השרתים התמקדנו בעיקר בפיתוח ליבת הביצועים של המעבד", אמר ערן שיפר, הארכיטקט הראשי של יחידת ה-CBB, בהודעה לעיתונות. "בדיאמונד רפידס קיבלנו אחריות רחבה יותר. לקחנו את היכולות שפיתחנו בישראל בתחומי הביצועים והיעילות האנרגטית, הרחבנו אותן לעבודה עם מספר גדול משמעותית של ליבות, ובנינו סביבן יחידת חישוב שלמה עבור הדור הבא של Xeon. המעבר הזה דרש מאיתנו להתמודד עם קנה מידה חדש, מבנה תלת ממדי ומורכבות מערכתית רחבה בהרבה מזו שנדרשת בפיתוח ליבת המעבד בלבד".
צוותי הפיתוח בישראל גם לקחו חלק בפיתוח יכולות הגנה על המידע בזמן העיבוד. "האתגר היה להרחיב את הזיכרון בלי להרחיב את אזור החשיפה של המידע", אמר בועז תמיר, דירקטור בכיר בתחום הנדסת המחשוב המוגן של אינטל. "המהנדסים בישראל סייעו להתאים את מנגנוני ההגנה למבנה החדש של דיאמונד רפידס, כך שהמידע יוכל להישאר מבודד ומוצפן גם כאשר הוא נשמר בזיכרון נוסף המחובר לשרת. בנוסף, פיתחנו דרך פשוטה יותר לוודא שהשרת אכן מפעיל סביבה מוגנת לפני שמעבירים אליו מידע רגיש".
