יקב גלילאו: סוביניון בלאן על הדן
גלילאו הוא יקב קטן בקיבוץ דן, שפועל מתחת לרדאר כבר כמה שנים, אף שהוא מציע חוויה יוצאת דופן: שכשוך בנחל הכי יפה בארץ עם כוס יין משובח ביד
יקב גלילאו הקטן יושב ממש על שפת נחל הדן. טוב, זה לא בדיוק הנחל אלא תעלה קטנה שנחפרה ממנו, אבל המים הזורמים בה הם אותם מים קרירים של הנחל הכי יפה בארץ. וחוויית הירידה לתוך המים מרחבת העץ שמחוץ ליקב עם כוס יין ביד היא ממש חלומית. המבנה קטן וצנוע, בדומה להרבה מיקבי הבוטיק: חדר חביות קטן עם דלפק טעימות לצידו, וחנות.
גיל הרשקוביץ (65) הוא היינן והרוח החיה של היקב הקטן בקיבוץ דן. "יחד עם גלי אשתי, שמראה לנו את הכיוון ומנהלת את היקב", הוא מדגיש. שמו של היקב הוא הלחם של שמותיהם בתוספת הגליל, וכמובן עם קריצה לגלילאו גליליי. אחד היינות אף נקרא "יופיטר", רמז לכוכב צדק שאת ירחיו גילה האסטרונום האיטלקי הנודע. הרשקוביץ במקצועו הוא מדביר מזיקים בשטחים חקלאיים פתוחים, "אבל עוד מעט יוצא לפנסיה בכלל", הוא אומר.
היין הוא תחביבו זה רבע מאה. הוא אוטודידקט שלימד את עצמו לעשות יין "דרך ספרים, התייעצות עם ייננים ותיקים וקצת מהאינטרנט שהתחיל אז", הוא מספר. הוא התחיל לייצר יין בשנת 2000 בדמיז'אנים (בקבוקי זכוכית ענקיים של 25 ליטר) במקלט ישן וב־2004 עבר למקום שבו הוא נמצא כעת, שבעבר שכן בו המוסד החינוכי של הקיבוץ.
בתחילת הדרך הוא ייצר בסך הכל 1,000 בקבוקים מזן קברנה סוביניון האדום הפופולרי, ו"עכשיו אני כבר מייצר בערך 7,000-5,000 בקבוקים, תלוי בשנה", הוא אומר. בשנים האחרונות היועץ שלו הוא עמית טולדו, אחד הייננים הצעירים המבריקים ביותר במחוזותינו, שלדאבון הלב עזב לאחרונה את הארץ. "הקשר עם עמית נוצר כי הוא גר בגליל בשנים שהיה כאן ואת היין הלבן עשיתי ביקב רמות נפתלי, בו הוא עשה את היין שלו וגם ייעץ להם", אומר הרשקוביץ. יש לו יינות לבנים מזני סוביניון בלאן ושרדונה, ואדומים מקברנה סוביניון, סירה, פטי ורדו וקברנה פרנק. "השנה נעשה גם יין רוזה מקברנה פרנק וגם קצת קברנה פרנק אדום". ובאופן חריג הוא גם מציע עכשיו חומץ בן יין נהדר שהכין מ"חבית ששכחתי פתוחה והחמיצה".
אף שהוא פועל כבר לא מעט שנים, גלילאו נותר קצת מתחת לרדאר. אולי כי הרשקוביץ ממעט להשתתף בירידים ותחרויות. ובכלל עושה רושם שהוא איש צנוע ונחבא אל הכלים במיוחד. "חבר אמר לי פעם שאני מתנהג כאילו אני מחכה שמישהו יעבור ליד היקב והארנק ייפול לו", הוא צוחק.
תקופת הקורונה, שהביאה איתה בום גדול של צריכת אלכוהול בכלל ויין מקומי בפרט, גרמה לו להיפתח קצת יותר לעולם ולהשקיע באירוח. "הבנתי שעדיף לעשות פחות יין ולמכור את הכל אצלי ביקב וגם לנצל את הפינה היפה שיש לנו לאירוח". ההיענות היתה מהירה מאוד. "אנשים חיפשו מקומות פתוחים שאפשר לשבת בהם ואנחנו נחשפנו לעולם של תיירות היין והאירוח".
עד אז הרשקוביץ היה מסתובב בתל אביב ומציע את מרכולתו. "אבל היום אני מוכר את כל מה שאני מייצר ביקב עצמו, למעט הזמנות באינטרנט", הוא אומר. "אין יותר יינות שלי במסעדות וחנויות יין. להסתובב בתל אביב ולחלק יין זו לא שמחה גדולה. עדיף לעשות קצת פחות ולמכור אצלך".
קיבוץ דן מרוחק בסך הכל 2.5 ק"מ מהגבול, כך שהמלחמה כמובן השפיעה על היקב מאוד. "היו נפילות בתוך הקיבוץ", הוא מספר. "אבל התושבים פונו במשך כל התקופה לחיפה ונשארו רק כיתת כוננות וכמות מאוד מצומצת של חברים. רק בפברואר חזרנו רשמית לקיבוץ אבל 97% מהתושבים חזרו".
אני שואל בזהירות על דור המשך ביקב. "לא בטוח שיש דור המשך לזה. זו בעיה מוכרת של כל מיני ייננים בגילנו", הוא מחייך.
התיירות עוד לא חזרה לגמרי, אם כי היא מתאוששת. "אצלנו זה פחות או יותר חזר לעצמו, אבל יש מקומות שעדיין לא פתחו ולא יפתחו כבר אף פעם". כשאני מנסה לשאול אותו מה המדינה צריכה לעשות, הוא רק משיב בלקוניות: "אתה צריך להסתמך על עצמך".
יקב גלילאו הוא דוגמא נהדרת למה שאפשר לעשות בישראל עם מעט יין ולא יותר מדי אמצעים. אז נכון, לא לכל אחד יש יובל, גם אם מלאכותי, של נחל הדן מתחת לידיים. ועדיין, הרעיון הוא שקובע – אירוח הוא לא רק חלק בלתי נפרד מייננות, הוא החלק החשוב. ובסופו של יום יכול החלק החשוב הזה להחזיר את הגליל לקדמת הבמה הקולינרית והתיירותית. בעידן שבו כולם רוצים להתארח ביקב (ראו מה קורה ביקבים כמו אמפורה או עגור בסופי שבוע ואפילו באמצעו, ותבינו על מה אני מדבר) כל מה שייננים חפצי חיים צריכים לעשות זה לפתוח את הדלת. רבים כמובן כבר עשו זאת כולל סרבנים ותיקים כמו למשל רמי בר מאור מיקב בר מאור, ומי שלא יעשה זאת, יישאר לדעתי מחוץ למשחק. בינתיים, תנו קפיצה ליקב גלילאו ללמוד איך עושים את זה נכון
יינות יקב גלילאו:
סוביניון בלאן 2024 || יין לבן יבש נהדר מענבי סוביניון בלאן, הכוכבים הלבנים הכי גדולים שלנו. חומציות מעולה, פירותיות מאופקת ורעננות כובשת. קשה לדמיין משהו טוב יותר לעשות מאשר לשתות אותו קר עם הרגליים במים. 115 שקל
סירה 2023 || יין אדום יבש עשיר ומצוין. מורכב ואלגנטי, עם בת טעם מתובלת כמו שמצופה מזן סירה, ומגע כפרי ומחוספס קלות כמו שאפשר לצפות מיקב שאינו מהוקצע מדי. זו מחמאה, אם לא הבנתם. 130 שקל
יופיטר 2022 || יין הדגל של יקב גלילאו. בלנד אדום של ענבי קברנה סוביניון, מרלו, סירה ומעט פטי ורדו שיושן במשך שנה בחביות עץ אלון צרפתי משומשות. יופי של יין. מורכב, אלגנטי, עשיר וחגיגי ושוב, עם נגיעה כפרית עדינה ומקסימה. 140 שקל
