פיצה עם אפרסקים? בביסטרו החדש בשינקין זה עובד נפלא
אחרי שהבניין השכן קרס, אנשי פיצה לילה פתחו ביסטרו, עם פילה לברק מופלא, סלטים מצוינים ורק שלוש פיצות. זול זה לא, אבל בהאפי אוור יש 20% הנחה על הכל
פיצה לילה בשוק לוינסקי היא כבר כמה שנים לא רק אחת הפיצריות האהובות והמבוקשות בתל אביב, ובצדק, אלא גם מקום שלא נח על שמריו, תרתי משמע, ומפעיל מאפייה משובחת צמודה. באפריל, בזמן הסבב האחרון מול איראן, קרס הבניין השכן לפיצרייה, בסמטה הקטנה שיוצאת מרחוב מרחביה, אך בעלי המקום גייסו כסף מהציבור, שיפצו וחזרו לפעילות. כמעט במקביל הם פתחו גם סניף חדש ברחוב נפחא, צמוד לגינת שינקין. למען הדיוק, לא מדובר בסניף של ממש: זה ביסטרו, ומקומן של הפיצות בתפריט צנוע במיוחד, אולי צנוע מדי, אם יורשה לי.
כך או כך, מדובר במקום מקסים, שלא רק משקיף על הגינה המיתולוגית, אלא גם מעוצב יפה, עם מרפסת עץ נעימה וחלל פנימי אלגנטי. אבל אנחנו כאן בשביל האוכל. פתחנו אפוא בסביצ'ה טונה עם ענבים ירוקים ועירית קצוצה. אמנם שום דבר לכתוב עליו הביתה, אבל סביצ'ה טעים מאוד, גם אם קטן יחסית למחיר, 92 שקל. לפחות קיבלנו 20% הנחת האפי אוור, שחלה כאן על כל התפריט ולא רק על האלכוהול, כמקובל במקומות רבים, וזה כמובן משמח מאוד. גם אחרי ההנחה יצא לנו חשבון גבוה, לא משהו יוצא דופן בתל אביב ובישראל בכלל.
לפני הטיפ
סביצ'ה טונה:
92 שקל
סלט עלים:
68 שקל
פילה לברק:
88 שקל
פיצה אפרסקים:
88 שקל
קרפ סוזט:
56 שקל
שתי כוסות רוזה:
104 שקל
סלט העלים כלל בעיקר חסה משני סוגים, לאליק ורומית, אבל גם תועפות של קוביות מנגו וגזיזי פרמזן גדולים. הוא היה רענן, פריך ומעולה ממש, גם אם לא משהו שלא אכלתם קודם. המשכנו לפילה לברק במעטפה, כלומר בנייר אפייה. הוא נעטף בפרוסות זוקיני והיה עסיסי ומושלם. מנה מופלאה ממש, שלוותה בסלט שומר, קצת בצל אדום ומלפפונים שמישהו טרח להוציא מהם את הזרעים לטובת עוד קצת פריכות, וזה יפה. הסלט היה לא פחות טוב מהדג שאותו ליווה.
מכיוון שזה בכל זאת סניף של פיצרייה, לקחנו גם פיצה. אבל כדי להיות מקוריים ומעניינים, שלא לומר נועזים, לא הלכנו על מרגריטה פשוטה או אנשובי, אלא על הפיצה השלישית והאחרונה בתפריט: אפרסקים, גבינת עיזים, מוצרלה, רוזמרין ודבש חריף. כן, אני יודע, זה נשמע נורא, אבל זה היה פשוט נפלא. על כל אלה פוזרו עלי רוקט, ולצד הפיצה הוגשו פסטו ורוטב שהזכיר לי תטבילה של חומוס, אותו רוטב ירוק חמוץ־חריף מהולל. אולי בלגן, אבל כאמור, טעים מאוד.
האפרסקים שהופיעו במערכה השנייה חזרו גם בשלישית, הפעם בצורת קרפ סוזט עם אפרסקים צלויים וקרם פרש. אחלה קרפ סוזט. ליווינו את הארוחה בשתי כוסות יין רוזה צרפתי משינון, שעלו 52 שקל לכוס לפני הנחת האפי אוור. למה? ויצאנו שמחים וטובי לב אל רחוב שינקין, שמחדש את ימיו כקדם. כיף. לילה שינקין, נפחא 3, תל אביב
