התוכנית של טרה: לצאת מרפורמת החלב של סמוטריץ'
מחלבת טרה בבעלות החברה המרכזית (קוקה־קולה ישראל), שמחזיקה בכ־10% מהשוק, טוענת שהוגדרה בטעות כמחלבה גדולה, ולכן יכפו עליה לקנות חלב במחיר מוגן שעלול להיות הפסדי. במקביל התפוגגה אתמול מסעיפי החוק אחת המטרות המוצהרות של הרפורמה: להוריד את המחירים לצרכן של מוצרי החלב
מחלבת טרה טוענת שייגרם לה נזק כבד מיישום הרפורמה בענף החלב. המחלבה שבבעלות קוקה־קולה ישראל (החברה המרכזית למשקאות) טוענת כי פעילותה בשוק החלב קטנה והפסדית, והיא לא תוכל לשאת בחובה שיש למחלבות הגדולות בתיקון לחוק החלב, להמשיך ולקנות חלב גולמי מרפתנים, במחיר מינימום שתקבע המדינה.
"טרה היא מחלבה שבסופו של יום פעילותה היא הפסדית לאורך שנים. היא מחזיקה נתח שוק נמוך מ־10% בחלב ומוצריו בישראל ואין לה 'כוח שוק' לפי כל מבחן כלכלי מוכר. לכן, הבחירה להגדיר 'מחלבה גדולה' אינה נכונה ופוגעת בטרה פגיעה קשה". כך כתבה החברה באמצעות עורך דינה אמיר ונג לח"כ אוהד טל, יו"ר הוועדה למיזמים ציבוריים, המטפלת בקידום החקיקה.
נראה כי בטרה מעריכים כי אין בכוונת האוצר לשנות את ההתייחסות אליה כאל מחלבה גדולה, ולכן החברה קוראת לשנות את המנגנון בתיקון המוצע לחוק, שבבסיסו החובה על "מחלבות גדולות" בלבד לרכוש "חלב מוגן", ולבחון חלופות פחות פוגעניות ומידתיות לחלוקת הנטל, כך שהגנה על הרפתנים תמומן מתקציב המדינה או באמצעות מנגנון רוחבי ושוויוני בענף, שיחול גם על יבוא.
ברקע הדברים, כוונת האוצר להמשיך להעניק הגנה לרפתנים שישארו בענף, אחרי צמצום שליש מייצור החלב המקומי ל־1 מיליארד ליטר. זאת באמצעות חיוב "המחלבות הגדולות" לרכוש מהם חלב גולמי ב"מחיר הגנה", בהיקפים שייקבעו מדי שנה על ידי שר החקלאות. החובה תוטל כאמור רק על "המחלבות הגדולות", שיוגדרו כמי שרכשו בשנה הקודמת 10% לפחות מהיקף הרכישה הכולל של חלב גולמי.
בפועל מדובר בתנובה, שטראוס וטרה. זאת, בעוד מחלבת גד, כמו גם מחלבות קטנות יותר, פטורות מחובה זו. בטרה טוענים כי ההנחה מאחורי הסדר זה היא, שאלמלא החובה בחוק, המחלבות כלל לא ירכשו את מלוא כמות החלב שיהיה תחת מחיר ההגנה, או לכל הפחות לא יקנו אותו במחיר שתקבע המדינה. שאחרת, לא היה צורך לקבוע חובת רכישה. הערכות הן שהרפתנים ייצרו חלב מעבר למכסות "החלב המוגן", וזה יימכר במחיר נמוך ממחיר ההגנה, אך רק למחלבות הקטנות, שיהיו פטורות מההסדר.
טענות לתחרות לא הוגנת
לטענת טרה, לא ניתן להטיל עליה חובה להמשיך לרכוש "חלב מוגן במחיר מוגן", כאשר מצב התחרות יגרום לכך שנכון יהיה לחברה לצמצם את פעילותה ולהפחית רכישת "חלב מוגן" עקב כניסה נרחבת של יבוא. עוד נטען כי לא ניתן גם לכפות על טרה להתחרות במחלבת גד ובמחלבות ישראליות אחרות, תוך שהן רוכשות בישראל חלב גולמי זול יותר ואילו טרה מחויבת להתחרות על בסיס חלב גולמי יקר, במחיר "המוגן", ואפילו לא רשאית לצמצם את פעילותה, למרות התגברות התחרות.
מחלבת טרה קולטת חלב גולמי ומייצרת מוצרי חלב במחלבה בפארק התעשיות נ.ע.ם בנתיבות, אשר הקמתה הושלמה לפני כעשור. נתח השוק הכספי של טרה בשוק החלב ומוצריו שמכירותיו הסתכמו על פי נתוני סטורנקסט ב־2025 ב־11.7 מיליארד שקל, עמד בסוף 2025 על 9.4%, קרוב יותר לזה של מחלבת גד האוחזת בנתח של 6.1%, מאשר לנתח השוק של שטראוס הגדולה ממנה פי 2.5 ומחזיקה בנתח של 25%, ותנובה הגדולה ממנה פי 5 עם נתח שוק של 47%.
בהתייחסות לקטגוריות ספציפיות, טרה מציגה כי בעוד תנובה שולטת בשוק הגבינה הצהובה עם נתח של 69% מהמכירות, טרה אוחזת ב־12% בלבד מהמכר. בשאר הקטגוריות, התחרות מתקיימת בין תנובה לשטראוס, ונוכחותה של טרה שולית. כך לדוגמה, בקטגוריית הקוטג' תנובה מחזיקה 76% ושטראוס 16%, כך שמה שנותר בידי טרה הוא עד 8% מהמכר. פערים גדולים גם בקטגוריית המעדנים הנשלטת בידי שטראוס עם 78% מהמכר ותנובה עם 16%, מה שמותיר לטרה ומחלבות קטנות עד 6%. תמונה דומה בקטגוריית משקאות החלב שנשלטת על ידי שטראוס עם 74% ותנובה עם 13%. בתחום הגבינות המלוחות, השליטה נחלקת בין תנובה למחלבות גד, עם כ־40% לכל אחת מהמחלבות.
בפנייתה, חשפה טרה כי למעשה היא קונה מהרפתנים כמות גדולה יותר של חלב מזו שהיא עושה בה שימוש, כיוון שהיא רוכשת חלק מהכמות עבור מחלבות קטנות. "בכל הנוגע לרכש חלב גולמי מיצרני החלב בישראל, שיעור הרכש של טרה גבוה יותר מנתח השוק הכספי ועומד על כ־17.3%, שיעור דומה לזה של שטראוס, ופחות משליש משיעור הרכש של תנובה". אלא שכ־6% מתוך רכש החלב של טרה אינו משמש כלל את טרה עצמה אלא מועבר למחלבות קטנות, שאינן קולטות חלב ישירות מהרפתנים. כ־6% נוספים משמשים בין היתר לייצור שמנת גולמית לתעשיית הגלידות.
זאת ועוד, את ההבדל בין שיעור רכש החלב הגולמי לבין נתח השוק במכירות, נימקה טרה בתמהיל המוצרים וחומרי הגלם שבהם נעשה שימוש, תוך שהיא מותחת ביקורת מרומזת על שטראוס, שכמעט ואינה פעילה בקטגוריות המפוקחות, וממוקדת במוצרי פרימיום.
"טרה מרבה יחסית לייצר מוצרים 'בסיסיים' בכלל ומפוקחים בפרט, שמצריכים כמות גדולה של חלב ואילו מחירם לצרכן נמוך יחסית. כ־40% מהחלב הגולמי שבשימוש טרה מופנה לייצור מוצרים מפוקחים. מחלבות אחרות בחרו להתרכז במוצרים בסיסיים פחות, שמצריכים כמות פחותה של חלב ואשר מחירם לצרכן גבוה, ואשר גם מאפשרים יותר שימוש בחומרי גלם חלביים (חלבונים) ולאו דווקא בחלב טרי".
האוצר ויתר על הורדת מחיר
בעוד שר הכלכלה ניר ברקת מנהל, בהנחיית ראש הממשלה בנימין נתניהו, מגעים לפשרה בין שר האוצר בצלאל סמוטריץ' לשר החקלאות אבי דיכטר, ממשיכה הוועדה למיזמים מיוחדים בכנסת, לקדם את הרפורמה של סמוטריץ' בענף החלב, שנועדה להוריד את מחירי מוצרי החלב בישראל. אלא שנראה כי המאבק של שר סמוטריץ' ברפתנים, באמצעות הרפורמה לצמצום ייצור החלב המקומי בשליש למיליארד ליטר בשנה, לא נועד כדי להוריד מחירים לצרכן.
בחוק החלב הקיים, נקבע כי מטרת החוק היא לפתח, לייעל ולבסס את משק החלב בישראל, תוך הבטחת איכות ובטיחות ייצור חלב ושיווק. להבטיח אספקה סדירה של חלב ומוצריו, תוך הבטחת מחירים נאותים ליצרנים, למחלבות ולציבור, ותנאים הולמים לפעילות היצרנים והמחלבות.
בתזכיר החוק שפורסם בדצמבר נקבע כי מטרת החוק היא לעדכן את מבנה משק החלב ממשטר תכנון למודל של שוק פתוח, תוך הבטחת רציפות האספקה ומחירי תוצרת נגישים לצרכנים. אלא שבנוסח שהוצג בוועדה אתמול, נכתב כי מטרות חוק זה "לפתח, לייעל ולבסס את משק החלב בישראל כמשק פתוח ותחרותי. להבטיח אספקה סדירה של חלב ומוצריו".
את הסרת המטרה ל"מחירים נאותים לצרכן" מהחוק הקיים, נימקו נציגי אגף התקציבים באוצר בכך שהם סבורים כי "משק פתוח ותחרותי, יביא למחירים נאותים ליצרנים, למחלבות ולציבור". נציג משרד המשפטים הוסיף כי במטרות הרפורמה ניתן להבטיח הורדת מחירים, אך זו לא מטרת החוק הקיים, וגם לא של התיקון לחוק שמקדם משרד האוצר.
