הדילמה הרעילה של תעשיית המזון כשמשבר הסחורות הגלובלי מחלחל למטגנת
עסקים שהחליפו שמן כל שלושה ימים מותחים אותו כיום לשבועיים. כל סבב חימום מייצר רעלנים, שומני טראנס וחומרים מסרטנים שנקשרו למחלות לב, סוכרת ואלצהיימר. כאן נכנסות לתמונה אבקות הפילטר המולקולריות של ביונד אויל הישראלית, משנים את כללי המשחק
בזמן שכולם מדברים על מחירי המניות ומדדי האינפלציה, משבר שקט ומסוכן בהרבה מתחולל ממש מתחת לרדאר בתוך המטגנות של המסעדות, בתי המלון ומפעלי המזון. הנתונים האחרונים של ארגון המזון והחקלאות של האו"ם מראים כי מדד מחירי השמנים הצמחיים זינק לשיא של ארבע שנים. הלחץ הזה מגיע מכל הכיוונים: מחירי הנפט הגולמי שחצו את רף מאה הדולרים לחבית בשל המתיחות במצר הורמוז, ייקרו בשרשרת את הקציר, הזיקוק והשינוע של שמן המאכל. עבור הצרכן הישראלי והעולמי, המשמעות היא הרבה מעבר לעלייה של עוד כמה שקלים במחיר המנה בצלחת. מדובר בסיכון בריאותי חסר תקדים, שנולד מתוך דחק תפעולי כפוי.
במציאות שבה רשתות ענק אמריקאיות כמו דומינו'ס מדווחות על האטה במכירות בגלל יוקר המחיה, בעלי עסקים עומדים בפני מלכוד בלתי אפשרי. גלגול ההתייקרות אל הצרכן יבריח לקוחות, וספיגת העלויות תמחוק את מתח הרווחים המצומצם ממילא. במלחמה על הישרדות כלכלית, הפתרון הנגיש ביותר הוא פשוט להאריך את חיי השמן במטגנות. עסקים שבשגרה החליפו שמן מדי שלושה ימים, מושכים אותו כיום לשבוע ואף לשבועיים רצופים. מבחינה חשבונאית יבשה מדובר בצעד מתבקש, אך מבחינה בריאותית זו פצצה מתקתקת. בכל סבב חימום, המבנה המולקולרי של השמן מתפרק ומייצר רעלנים מסוכנים, רדיקלים חופשיים, שומני טראנס וחומרים מסרטנים שהוכחו במחקרים כגורמי סיכון למחלות לב, סוכרת, אלצהיימר וסרטן מערכת העיכול.
הבעיה חמורה אף יותר מאחורי הקלעים. מומחים רפואיים חושפים כי בחלק ממפעלי המזון הגלובליים התפתחה פרקטיקה חבויה של "אי-זריקת שמן", שבה מזרימים שמן שרוף בחזרה למטגנות יחד עם שמן חדש במינון מדוד של עד עשרה אחוזים בכל פעם. זה נראה טרי, אך בפנים מדובר בריכוז רעלנים מטורף. הסכנה הזו מכה גם בצוותי המטבחים עצמם, שנושמים לאורך כל משמרת אדי טיגון רוויי חומרים מסוכנים המגבירים את הסיכון לסרטן הריאות ופגיעות נוירולוגיות. המשבר הנוכחי מוכיח שרגולציה או אכיפה לא יעבדו כשהן מתנגשות ביכולת הקיום של העסק. הפתרון היחיד הוא ניתוק הזיקה שבין חיסכון כספי לירידה בריאותית באמצעות טכנולוגיה.
כאן נכנסת לתמונה החדשנות המדעית בתחום הפוד-טק. פיתוחים מודרניים, כמו אבקות הפילטר המולקולריות של חברת ביונד אויל הישראלית, משנים את כללי המשחק. במקום למתוח את השמן מעבר לגבולות הבטיחות, הטכנולוגיה פועלת ברמה הכימית, סופחת ומנטרלת את הרעלנים, ומסוננת החוצה יחד איתם. מחקרים מראים כי שמן מטופל כזה נותר נקי ובטוח גם לאחר שלושים ימי שימוש, בעוד שמן רגיל הופך למסוכן כבר לאחר שלושה ימים. בשטח, השימוש בטכנולוגיה הזו מתורגם לחיתוך של בין שישים לשמונים אחוזים בצריכת השמן של המטבח.
העובדה שרשתות מסעדות פרימיום ומותגי סופרמרקט מובילים בארצות הברית כבר החלו לאמץ את הפתרון הזה מוכיחה שהשוק הבין שמדובר בצורך קיומי. משבר השמן הגלובלי הוא משל מדויק לאופן שבו זעזועים מאקרו-כלכליים בקצה אחד של העולם מחלחלים ישירות אל בריאות הציבור בקצה השני. המודל הישן, שבו התייעלות תפעולית באה על חשבון הבריאות של הסועד או העובד, פשוט פג תוקף. המעבר לניהול טכנולוגי ומדעי של חומרי גלם הוא כבר לא פריבילגיה, אלא כלי הישרדותי. היכולת לרתום מדע חכם כדי לפתור כשלי שוק חריפים היא הדרך היחידה להבטיח שחוסן כלכלי לא יבוא על חשבון הבריאות של כולנו.
מיכל וורנר היא CTO ביונד אויל
