יוקר המחיה מוביל עוד עובדים לנצל את הסיבוס לקניות בסופר
ההתייקרות במסעדות דוחפת עובדים ממגזרים שונים לשנות הרגלי שימוש בכרטיסי הסעדה. לפי נתוני חברת סיבוס, עובדי החינוך מוציאים ממוצע של 98 שקל לעסקה בכרטיס בעיקר על קניות בסופרמרקטים, בעוד שעובדי ההייטק שמשתכרים יותר מפנים את התקציב מהמעסיק למסעדות
המנות במסעדות התייקרו והעובדים שמקבלים כרטיסי הסעדה בעבודה עברו לנצל את ההטבה על בילויים בשעות הערב, מסעדות שף וקניות בסופרמרקט, ופחות על "ארוחות עסקיות" סטנדרטיות בשעות העבודה. כרטיסי הסעדה מיוחסים לרוב לעובדי הייטק אבל הם ניתנים גם לעובדים במגזר הציבורי ובחברות ממשלתיות, בבנקים, בחברות תקשורת ובריטייל.
נתונים אלה עולים מדו"ח חברת סיבוס, המנוהלת על ידי איתן זינגר, לסיכום 2025 שהגיע לידי כלכליסט, שמצביע על כל שקטגוריית הסופרים בולטת בסיבוס בצמיחה עקבית ורושמת ב־2025 עלייה של 18% לעומת 2024 ו־21% לעומת 2023. כלומר, יותר עובדים מבצעים קניות בסופר באמצעות כרטיסי סיבוס.
אומנם סיבוס הרחיבה בשנה החולפת את שיתופי הפעולה שלה בתחום המזון גם לרמי לוי בשכונה ולמחסני השוק, מה שיכול להסביר חלק מהצמיחה של הקטגוריה, אך הסיבה העיקרית היא שיותר עובדים מעדיפים לנצל את הכסף בכרטיסי הסיבוס לקניות בסופר ולא לעוד ארוחה בשעות העבודה.
בשלוש שנים האחרונות המחירים בסופרמרקטים עלו בעשרות אחוזים ומשפיעים על יוקר המחיה באופן שבא לידי ביטוי בשינוי ההעדפות של הצרכנים.
בדו"ח ניתן לראות כי עובדים באקדמיה, מכללות וסגל בכיר בתחום החינוך שמקבלים כרטיסי סיבוס, מוציאים בממוצע לעסקה את הסכום הגבוה ביותר שעומד על 98 שקל, עלייה של 9% ביחס לשנה קודמת, בעוד עובדי ההייטק (שמהווים 60% מהסקטורים בסיבוס) מוציאים 91 שקל לעסקה, סכום המהווה עלייה של 8% ביחס ל־2024.
הסיבה לכך היא שעובדי החינוך מוציאים את התקציב שהם מקבלים מהמעסיק על קניות בסופרמרקטים, בזמן שעובדי ההייטק שנהנים משכר גבוה מעדיפים להשתמש בתקציב לצורך ארוחות במסעדות. הגידול הגבוה ביותר בממוצע עסקה, 15%, נרשם בסקטור הציבורי והממשלתי בו ממוצע לעסקה עמד על 74 שקל.
הדו״ח, המבוסס על נתוני צריכה של למעלה מ־6,500 חברות ומאות אלפי עובדים במשק, מצביע על מגמה ברורה של התייקרות גורפת במחיר המנות במסעדות שנובעת מעלייה מתמשכת במחירי חומרי הגלם, כאשר מחיר המנה הממוצע עלה מ־61 שקל ב־2021 ל־86 שקל ב־2025 – עלייה של כ־41%. בהשוואה בין 2025 לשנת 2024 נרשמה עלייה של 9% במחיר המנה.
במנות שנתפסו בעבר כזולות, עממיות ויומיומיות כמו מזון מהיר, שווארמה ושניצל, ממוצע העסקה עלה גם כן ונע כיום על 65 שקל לעומת 50 שקל ב־2023.
עלייה משמעותית נרשמה בממוצע העסקה בקטגוריית הדגים ופירות הים בשל התייקרות הדגים ולא בשל העובדה שיותר עובדים עברו לצרוך מנות המבוססות על דגים וכן במסעדות שף, פיוז'ן והמטבח האמריקאי.
למרות עליות המחירים, הסלט נותר המנה המבוקשת ביותר על ידי העובד הישראלי והוא מדורג במקום הראשון, כשאחריו ברשימת המנות המועדפות נמצאים השניצל והשווארמה. ב־2025 מרבית העסקאות, 65%, נעשו בישיבה – מה שמעיד על העדפת העובדים לצאת להפסקה לאכול במסעדה. 23% מהעסקאות נעשו במשלוחים והיתר בטייק אווי.
יוקר המחיה אילץ את המעסיקים להגדיל את תקציב הסיבוס. 15% מהחברות העלו את תקציב הסיבוס לעובדים ו־58% הרחיבו אותו לקטגוריות נוספות מלבד אוכל, בין היתר לסופרים, חנויות נוחות, פארם, כרטיסי מתנה ועוד.
התקציב החודשי הממוצע לעובד עומד על כ־1,000 שקל כאשר בחברות של 500 עובדים ומעלה תקציב ההסעדה גבוה יותר ונע בין 1,200 ל־1,800 שקל לעובד לחודש. בחברות של עד 1,000 עובדים התקציב לכל עובד גדל ב־8% ב־2025 לעומת שנה קודמת, בעוד שבחברות גדולות של מעל 1,000 עובדים התקציב גדל ב־18%.
