ריאיון
איתן יוחננוף: "למכור מכוניות בסופר זה מגניב, אבל זה לא משנה עולם"
מנכ"ל יוחננוף טוען שהפרדת פעילות הנדל"ן מהרשת מתבקשת כי "משקיעי קמעונאות מצפים לתזרים מיידי"; הוא לא מתרגש מהגימיק של מכירת רכבים בסופר, ומתייחס לראשונה לכתב האישום: "אני מכיר את החוק, אנחנו עובדים נכון"
איתן יוחננוף, מנכ"ל ובעל השליטה ביוחננוף, אתם מכינים את הקרקע להפרדת פעילות הנדל"ן שלכם, ואולי הנפקתה בהמשך. עכשיו רשת הסופרים רוצה להיות אימפריית נדל"ן?
"אני לא מדבר במונחים של אימפריות כי אימפריות נופלות. האם אנחנו מתכוונים לפתח פעילות נדל"נית ענפה במקביל לפעילות הקמעונאית? כן. בסוף אנחנו אנשי עסקים, בנדל"ן יש נפח פעילות ואין סיבה שלא נביא ערך גם שם".
מה הרציונל בהפרדה בין הפעילויות?
"משקיעי קמעונאות מצפים לתזרים חיובי מיידי, בזמן שבנדל"ן זו השקעה לטווח ארוך. מרגע שהפעילות הופכת להיות משמעותית, מן הראוי להפריד אותה. המציאות היום היא שהערבוב לא נותן לכל צד את המשקל המדויק שלו, כשהכל מדווח ביחד. אנחנו מפחיתים חוב בתהליך. בדרך הזאת כל תחום יזכה לניהול המקצועי שהוא זקוק לו".
איתן יוחננוף (57)
מגורים:
סביון
עיסוקים:
בעל השליטה ברשת יוחננוף; נערך להפריד את פעילות הנדל"ן מהקמעונאות ובהמשך גם להנפיקה
עוד משהו:
חובב רכיבת שטח
הנדל"ן יכול להפוך ללב הפעילות?
"אצלנו הקמעונאות מצמיחה את הנדל"ן, הכוח נוצר ממנה. המהלך מתבקש כי שתי הפעילויות הפכו גדולות. לקמעונאות יש עוד 30 סניפים בדרך (27 חוזים חתומים — דב"נ), ואנחנו בדרך ל־80 סניפים. כך שזה ההפך".
הנפקה תצא לדרך?
"להנפקה מגיעים בדרך כלל מצורך של מימון, יש גם כלי של הנפקת אג"ח. אני מכיר ומוקיר את הכלי, אבל גם לא מתלהב ממנו. אשתמש בו אם יהיה צורך. זה כן כלי שנמצא על המדף. ברגע שאתה חברה בנויה, מסודרת, מאורגנת, שקופה ובנויה נכון – תוכל להשתמש בכלי הזה בצורה מהירה אם תרצה לבצע הנפקה. הזאבים משוק ההון כבר יושבים לי על הטלפון, אבל זה ייעשה רק לפי הצורך".
"אנחנו בטוחים ב־100% בחפותנו"
מעל חגיגות הנדל"ן רובצת גם עננה. בפברואר 2025 רשות התחרות הגישה כתב אישום נגד אייל רביד, מבעלי ויקטורי, וכנגד סמנכ"ל הסחר שלך, אלעד חרזי, בגין פגיעה בצרכן ובתחרות על ידי תיאום מחירים. רשות התחרות טוענת שבשיחת טלפון שיזם רביד בינהם סוכם על הימנעות ממבצעים, והגישה כתב אישום גם נגדך מתוקף אחריות מנהלים.
"אני מכיר את החוק, יודע מה מותר ומה אסור, ואנחנו לא מתעסקים בעבירות. זה לא מתאים לנו. כל אחד יכול לחשוב מה שהוא רוצה. אנחנו עושים טוב לצרכנים, לספקים שלנו, המערכת שלנו עובדת נכון. אנחנו רגילים שמאשימים אותנו בדברים שלא עשינו".
"ככל שאני מתבגר, יש לי פחות סבלנות לדיבורי סרק. בדיבורים כולנו טועים לא מעט, צריך ללמוד לטעות כמה שפחות. ואני לומד לכעוס פחות על אנשים על דברים שאמרו, אני בטוח שיש לו ביקורת על עצמו היום. המסורת שלנו אומרת: אל תרגיל פיך במילים רעות. למה? כי אתה תקוע עם הדיבור הזה".
רשות התחרות טוענת שבשיחת הטלפון עם העובד שלך נוצר הסדר כובל. ידעת מזה?
"אני לא יכול ואסור לי להגיב על דיון משפטי שעדין מתנהל. אני יכול להגיד לך שאנחנו בטוחים ב־100% בחפותנו. תפיסת העולם שלי נובעת ממקום אחד: אנחנו דיסקאונט בנשמתנו. הרשת שלנו צומחת וזאת ההוכחה לכך שהפעילות שלנו היא לטובת הצרכן ומלחמה ביוקר המחיה. להגיד שאנחנו מתעסקים בהסדר כובל זה דבר שלא קיים. הצרכן פוגש את המציאות בחנויות על המדף".
"אני יכול להסכים למונח הזה 'קמעונאות חדשה'. אפשר למכור הכל, גם רכבים. אבל השאלה היא בסוף מה נמכר כמוצר מדף, ולא כגימיק חד־פעמי שאולי עשה רעש גדול. גם אנחנו עושים את זה לפעמים, כמו ניו באלאנס שהבאנו בכמות לא קטנה, או שהתגלגל לנו קונטיינר של סווטשרטים של טומי הילפיגר וחטפו אותם. גימיק זה סבבה, אני לא מזלזל, אבל לשים מוצר על מדף במחיר טוב בצורה שוטפת – זה כבר הישג. מזגן פה נמכר ב־490 שקל לעומת 590 שקל, והוא מוצר מדף שתמיד תוכלי לקנות פה במחלקה. אז אני מבחין בין זה לבין גימיקים. מכוניות זה מגניב, אבל אנחנו מכוונים למוצר מדף".
אבל בסוף אושר עד שברו את התבנית המסורתית של סופרמרקט, ומה אפשר למכור בו.
"אני מבין שככה הצרכן רואה את זה, אבל אני ממשיך להגדיר את זה כגימיק. גימיק זה לא שינוי, זה בא והולך, כמו חנות פופ־אפ. זה מגניב, אבל לא משנה עולם. אם אתה בעל מותג רכב ומתחרה – זה אתגר. אבל לזה צריך להיות בעל תשתית, רישיון יבוא, ואת כל האחריות שמסביב. לדוגמה, פנו אליי בעלי דירות למכור אצלי דירות. אז איזה ערך יש פה? במה אני שונה מיזם שמוכר? אם החלטת להוריד 20% במחיר, אז תוריד ותמכור כבר בעצמך. עסק לא יכול ללכת לאיבוד בתוך גימיקים, לכן החשיבה היא לפתח קטגוריות שיישארו, זה האתגר של ניהול הגיוון".
האונליין בענף שלכם לא רווחי. מה הבעיה?
"אחד מעקבי אכילס באונליין זה עלות השילוח שהיא יקרה מאוד וקטלנית. זה נופל על עלות התפעול. זה שאתה גובה 30 שקל לא אומר שלך זה לא עולה 80 שקל למשלוח. בוולט את יכולה לשלם 50-40 שקל על משלוח, שעולה כמעט כמו ההמבורגר. איפה שמוכנים לשלם — סבבה, עובדה שזה עובד. אנחנו בדרך לפתרון עם מרכז לוגיסטי גדול שאנחנו מקימים באור יהודה. ייקח כמה שנים, אבל לגוש דן זה יכול להיות מרכז שילוח מספיק יעיל".
שופרסל הודיעה על מעבר ליבוא ישיר ועצמאי של בשר מדרום אמריקה, על מנת לעקוף את בלדי, ספקית מרכזית שלה. זו אסטרטגיה הגיונית לצמצם תלות בספקים גדולים ולהוזיל עלויות בדרך הזאת?
"זה ברור שצריך לצמצם את השרשרת ולייעל כל הזמן, אבל זה הרבה יותר מורכב. זה לא בחינם, כי האחסון עובר אליך, וצריך להיות ערוך לזה. אתה רוצה להיות יותר יעיל, אבל פתאום תגלה שאתה חסר בכמויות, זה עלול בסוף לפגוע בך יותר מלהועיל".
תעשו אותו דבר?
"אני יכול לומר ככלל: אין פרות קדושות, והתייעלות היא חובה".
מה אתה אומר על הטענה שכשרות היא הגורם המשמעותי ביותר ליוקר המחיה?
"רפורמה בכשרות חייבת להיעשות, אבל יוקר המחיה לא נמצא רק ברבנות. כדי להוריד את יוקר המחיה צריך להשתמש בתקציב הממשלה בצורה יותר יעילה, למשל לעשות דיפרנציאציה לדירות מסוימות ולהחליט שעליהן לא גובים מע"מ, או לפטור סופרים מארנונה. מה שהמדינה תוריד, לא יישאר אצלי בכיס".
איך מבטיחים שההנחה תתגלגל לצרכן?
"ממשלות ישראל לדורותיהן — אין להן אומץ לזוז ולנוע. הן התמכרו לאגו של עצמן. מה, אנחנו אנשי עסקים, עושים? כל הזמן טועים. מה, אנחנו לא יודעים לחזור אחורה? תעשה ניסיון, גילית שזה לא משפיע? תעלה את הארנונה בחזרה. תוריד ריבית, מקסימום תעלה אותה אחר כך. אבל תזוז, תעשה. הבעיה שלא עושים. צעירים בישראל לא יכולים להגיע לדירה, אי אפשר לקבל את זה.
"היה לחץ ציבורי גדול, אז עשו תוכנית 'מחיר מטרה' לדירה. להפוך את החיים של צעירים פה לקזינו שחלק ממנו זוכה – זה פתרון? זאת בדיחה. בעיות קרדינליות צריך לפתור. בקמעונאות צריך להתחיל מהורדת מע"מ על מוצרי בסיס, כמו ביצים, סוכר, קמח".
"דור ה־Z לא יעשה משהו שרובוט יודע לעשות. זה עלבון בשבילו"
רואים יותר ויותר עובדים זרים מתאילנד ברשתות השיווק. כמה זרים אתה מעסיק?
"בערך 10% מהעובדים, ואנחנו עדיין בחוסר. היינו רוצים יותר, כדי לענות על הצורך, אי אפשר להתכחש לזה".
צריך להתרגל לראות עובדים מתאילנד גם בקופות?
"יש מחסור שהתחיל בתחום הניקיון, כשהישראלים נעלמו מהתחום, ואחר כך הגיעו הקופות. עם הטכנולוגיה של היום, אין ביקוש לעבודה הזאת. זה לא השכר, תתפלאי. דור ה־Z נהיה משפיע יותר ויותר על שוק העבודה, והוא לא יעשה משהו שרובוט או תוכנה יודעים לעשות. זה עלבון עבורו. היינו ממש במשבר. לא היו ידיים עובדות, לא היה מי שיעלה סחורות למדפים. היום יש לנו כמות לא קטנה של תאילנדים שעושים עבודה נהדרת והמדפים נראים הרבה יותר טוב מאשר לפני חצי שנה. להם זה נהדר כי השכר שהם מקבלים גבוה לאין שיעור ממה שהם מכירים, פי 6 מבתאילנד, וגם לנו כי כשאין ידיים עובדות, השוק לא צומח".
אתה מחזיק 51% בחברת הרחפנים דאון ווינד. איך זה קשור לפעילות הליבה?
"לפני הבלגן הביטחוני, כל תשומת הלב היתה על משלוחים וחקלאות. היום תשומת הלב היא צבאית, אז אני מנוע מלדבר על זה. כשחיים במצב הזה לאורך זמן ומלחמות הפכו להיות חלק מחיינו, צריך כלכלת חימוש יעילה וכלכלית. לא כלכלי ליירט רחפן שעלה 600 דולר בכלי שעולה 100-60 אלף דולר. גם אנחנו חלק מהמרוץ לפתח פתרון לרחפני הנפץ".
רכשת 65 דונם ביבנה מחברת גב־ים במאי 2026 לטובת הקמת חוות שרתים. מה המטרה?
אם זה כל כך טוב, למה לא עשית את זה דרך החברה הציבורית?
"זה תחום מאוד כבד בהשקעות, שלא קשור לתחום הקמעונאי ויכול להיות משקולת על החברה הציבורית. מה שלא קשור לפעילות השוטפת של הקמעונאות, בחרנו לעשות בפרטי. לא נבזבז את ההון של החברה לצרכים שהם לא נטו שלה".
