פרשנות
בכירי שוק המזון הפסיקו לדבר אבל המשיכו לייקר
החקירה לא הוכיחה התנהגות פלילית, אבל סיפקה הצצה להתנהלות של הקמעונאים והספקים הגדולים, שבשום שלב לא הפסיקו להעלות מחירים
ההחלטה החריגה של רשות התחרות לפתוח בחקירה בחשד לתיאום מחירים בשוק המזון, נקלעה למבוי סתום שהוביל לסגירת מרבית התיקים שנוהלו לאורך ארבע השנים האחרונות. אלא שתמלילי החקירות של בכירי הענף, כמו גם כתב האישום שהוגש נגד אייל רביד, הסירו את המסכות מעל פני מי שנושאים בחלק לא מבוטל מהאחריות למחירי המזון הגבוהים בישראל, בעודם מנסים לשטות בציבור ובחוקרים, כי ההתייקרויות נכפות עליהם והם רק נתנו פרשנות מקצועית להתרחשויות בענף.
כך, לדוגמה, איציק אברכהן, מי שכיהן בתקופה שבה החלה החקירה כמנכ"ל שופרסל, מובילת שוק קמעונאות המזון, ניסה לשכנע את החוקרים כי הוא בסך הכל נתן הערכה מקצועית על השפעת התחרות במרכזי הערים. זאת אחרי שאמר בשיחה עם כלכליסט: "הנחת העבודה שלנו היא שהרעיון המרכזי של שחקנים, כמו פז, אלקטרה צריכה ואחרים שנכנסים למרכזי ערים, הוא לא ליצור דיסקאונט בעיר, אלא להרוויח טוב. כולם ינסו לשמור על הגולמי, כי אם יורידו אותו, תוספת המחזור שיקבלו לא תכסה את הרווח שיאבדו". גם רמי לוי, שאמר בריאיון "אנחנו בהחלט נראה גל התייקרויות". אם עד לפתיחת החקירה הציגו עצמם הקמעונאים כמי שנכפות עליהם התייקרויות על ידי הספקים, והם פועלים ככל יכולתם לבלום אותם, החקירה הוכיחה עד כמה הם גורם מדרבן להתייקרויות. כך, כשבית השיטה ביקשה להעלות מחירים, אמר רביד לנציג החברה: "הלוואי שיעלה את המחיר ב־20%", "רק ששני המחבלים יעלו", כשכוונתו לרמי לוי ויוחננוף.
אפשר להעריך כי האיתותים החריגים של ראשי הענף, נדרשו להם אחרי שהמחאה החברתית של קיץ 2011 עצרה למשך עשור את העלאות המחירים בענף, וכל אחד מהם חשש להיות הראשון שפורץ את הסכר. אלא שמאז, הוכח כי לספקים מספיק שמחיר חומרי הגלם עולה, כדי להבין שניתן האות לשגר מחירונים חדשים, והקמעונאים מצידם, מנצלים את חובת שקיפות המחירים בחוק המזון, לשמור על רמת מחירים דומה לזו של המתחרים.
למרות כל זאת, בסופו של דבר, החקירה נכנסה למגרש הפלילי המחייב ראיות שיוכיחו מעל לכל ספק סביר שהיתה כאן תוכנית מגמתית מקיפה של השוק להעלות מחירים דרך קריצת עין. אלא שבבית משפט אי אפשר להגיע עם כתב אישום פלילי שמתייחס רק לאווירה. בעולם הראיות, החדירה לטלפונים של בכירי השוק, מלבד במקרה של רביד, לא הניבה ראיות שמאחורי האיתותים היו תיאומים בפועל.
מטרת החקירה לא היתה למנוע העלאות מחירים, שלפעמים הן כורח המציאות. ובהתאם, גם ללא ההתבטאויות הפומביות שנבלמו עם פתיחת החקירה, הספקים והקמעונאים לא הפסיקו להעלות מחירים.
