שאלות ותשובות
האם הצרכנים ייהנו מהוזלה במוצרי החלב בזכות הרפורמה?
מי היבואניות שייהנו מהאפשרות להגדיל את נתחן בשוק הגבינות? מה הסיכון ביצירת תלות ביבוא? מדוע המחלבות מאיימות לא לייצר עוד מוצרים בפיקוח? ומי ייפגע בגל השני כשייסגרו הרפתות הקטנות? 5 סעיפי הרפורמה. מורה נבוכים
הרפורמה במשק החלב, שתזכיר החוק לקידומה פורסם השבוע, צפויה לשנות את התכנון המרכזי של ענף החלב ולפתוח את השוק הישראלי ליבוא. היא מתבססת על הפחתה של 15% במחיר שמשלמות המחלבות לרפתנים עבור החלב הגולמי החל מאפריל, כאשר המטרה של האוצר שבעלי רפתות לא יעילות ייצאו מהשוק והייצור המקומי יפחת בשליש, לטובת יבוא מחו"ל. מה משמעות הרפורמה ומי הם המפסידים והמרוויחים העיקריים שלה?
1. ביטול משטר התכנון ומגבלות הייצור ומעבר לשוק פתוח
מה הסעיף אומר: מגבלות הייצור על הכמויות יבוטלו והיצרנים יוכלו לייצר ללא הגבלה. האוצר רוצה להפחית חלק ממכסת החלב המוקצית לרפתות ולהפסיק את משטר התכנון הריכוזי בענף. כיום כמות החלב הגולמי המיוצרת בישראל עומדת על 1.5 מיליארד ליטר בשנה, ולאחר הרפורמה היא תקטן בשליש למיליארד ליטר. המטרה היא לשחרר "פקקים" בייצור ולהקטין את התלות בגורמי ייצור לא יעילים.
משמעות: במשרד האוצר סבורים כי צמצום מכסות ייצור מקומי יוביל לסגירת רפתות קטנות ולא יעילות, שעלויות הייצור שלהן גבוהות. בפועל, אותן רפתות יתקשו לעמוד בהורדת מחיר החלב הגולמי, מספר היצרנים של חלב גולמי יקטן, ומי שיישאר בשוק החלב הן רפתות גדולות ויעילות יותר. פערי הביקוש שייווצרו בעקבות צמצום מספר הרפתות היצרניות, יושלמו על ידי פתיחת שוק החלב לייבוא מחו"ל.
מרוויחים: רפתות גדולות ויעילות יותר שייהנו מצמצום התחרות בשוק ומהיעלמותן של הרפתות הקטנות, ויוכלו למכור כמויות חלב גדולות יותר למחלבות. נהנות נוספות מפתיחת השוק וצמצום הייצור המקומי הן יבואניות ומשווקות מוצרי חלב מחו"ל כמו חברת ויליפוד, חברת ישרקו שבבעלות טיב טעם, שמייבאת גבינות קשות וחמאה מאירופה, סיימן סחר שבבעלות טמפו שמייבאת גבינות בין השאר, נטו מלינדה שמייבאת גבינות ומוצרי קצפת, היבואנית אדום-גרופ ואחרות. גם רשתות שיווק גדולות, ביניהן שופרסל, רמי לוי ואושר עד, ייהנו מפתיחת השוק שכן הן מייבאות גבינה צהובה ומוצרי חלב נוספים מחו"ל.
בתיאוריה, גם הצרכנים אמורים להרוויח מהגדלת הייבוא מחו"ל, אך ההיסטוריה מלמדת כי כאשר היבואנים נהנים מיבוא זול הם לא מגלגלים את ההוזלה לצרכן.
מפסידים: רפתות קטנות ובינוניות שנחשבות ליצרניות לא יעילות. הרפורמה תוביל לפיטורי עובדים ולסגירת עסקים בתחום החקלאות. מעבר לכך, קיימת סכנה לביטחון המזון לטווח הארוך, לנוכח המצב הגיאופוליטי וחרמות מצד מדינות זרות על ישראל.
2. שינוי מנגנון קביעת המחיר
מה הסעיף אומר: המנגנון הרגולטורי שמגדיר מחיר מטרה לחלב גולמי (המחיר שמשלמות המחלבות לרפתנים) יוחלף במנגנון חדש שנקרא מחיר הגנה, שיהיה נמוך ב-15% מהמחיר הנוכחי.
משמעות: הפחתת תמיכה ברפתנים שהרפתות שלהם נחשבות ללא יעילות. אלה יתקשו להתקיים וייפלטו מהשוק. זאת, כאשר במקביל עלויות הייצור אמורות לרדת כיוון שמי שיישארו בשוק הן הרפתות היעילות כלכלית.
מרוויחים: המחלבות, שיקנו חומר גלם במחיר נמוך יותר ביחס למחירו כיום. אם החיסכון יגולגל לצרכנים הם עשויים ליהנות מהורדה קלה במחיר, אך הטענה החוזרת בענף היא כי החלב הגולמי מהווה רק חלק קטן ממחיר המדף של מוצרי החלב, ולכן הם לא צפויים ליהנות מכך.
מפסידים: רפתנים שעלויות הייצור שלהם גבוהות והמחיר שיקבלו מהמחלבות יירד. בענף אומרים כי 80% מהרפתות לא יוכלו לעמוד בהפחתת המחיר ורובן יאבדו הכנסה. על אף שהמחלבות ירוויחו מהורדת מחיר המטרה, גם הן יהיו חשופות לתחרות גדולה יותר בשל פתיחת השוק לייבוא – ובשל כך הן מאיימות בהפסקת ייצור של מוצרים מפוקחים. אם המחלבות יממשו איום זה, הצרכנים – בעיקר בשכבה הסוציואקונומית נמוכה ובינונית – יפסידו.
3. הורדת מכסים על יבוא מוצרי חלב והגדלת מכסות יבוא
מה הסעיף אומר: פתיחת השוק ליבוא, כלומר הסרת מכסים על יבוא מוצרי חלב והגדלת מכסות היבוא בעיקר על גבינות קשות. זאת, במטרה להגדיל את התחרות ולהביא להורדת מחירי המוצרים על המדף.
משמעות: על המדפים ברשתות המזון יוצבו יותר מוצרי חלב מיובאים, מה שיגביר את התחרות והלחץ על המחלבות המקומיות להוריד מחירים. אם היבואנים יציעו מחירים זולים לצרכנים, אלה עשויים להתנסות במוצרים הזולים על חשבון המותגים הישראלים, בעיקר בקטגוריית הגבינות הצהובות והקשות.
מרוויחים: יבואנים שיגדילו את כמויות הייבוא, רשתות שיווק וקמעונאים, שייהנו פעמיים: פעם אחת בהיותן יבואניות הן ייהנו מהגדלת המכסות ופעם שנייה בכובען כקמעונאיות ממרווחים גדולים יותר ומעלייה במחזורי המכירות. אם אכן המהלך יגביר תחרות, הצרכנים ייהנו ממחירים זולים יותר.
מפסידים: רפתנים שנשענים על יצרני השוק המקומי ויסבלו מירידה בביקושים לחלב גולמי, עובדי ענף החקלאות, ומחלבות ויצרנים מקומיים שיצטרכו להתמודד עם תחרות מכיוונו של יבוא זול יותר.
4. פדיון מכסות מרפתנים
מה הסעיף אומר: הרפורמה כוללת מנגנון לפדיון רפתות לא יעילות. כלומר, המדינה תאפשר לרפתנים שיהיו מעוניינים בכך למכור לה את מכסות הייצור שברשותם ולקבל פיצוי בהתאם למנגנון שייקבע. זאת במטרה לצמצם את מספר הרפתות הלא יעילות, ולעבור מתכנון של השוק, למבנה שוק תחרותי ויעיל.
משמעות: סגירה ומתן פיצוי לחלק מהחקלאים מתוך כוונה שהמעבר יעשה בצורה מבוקרת ולא יותיר רפתנים וחקלאים ללא פרנסה. אם הפיצוי לרפתנים לא ייעשה בצורה מבוקרת או שהמדינה תטען לחוסר בתקציבים, הדבר עלול לגרום למשבר בקרב החקלאים.
מרוויחים: הרפתות שיסכימו לפדות את מכסות הייצור שלהן, בתלות במנגנון הפיצוי שתקבע המדינה ועד כמה הוא ישתלם לרפתנים. אם הרפורמה תוכיח את עצמה, הענף כולו יהיה יותר יעיל, עם פחות יצרנים.
מפסידים: רפתנים ועובדי חקלאות שיוותרו ללא תעסוקה. המעגלים הרחבים יותר של ספקים לרפתנים, למשל וטרינרים שמייעצים ומטפלים במחלות של הבהמות ברפתות.
5. הטלת חובה על המחלבות הגדולות לרכוש חלב גולמי מהרפתות
מה הסעיף אומר: המחלבות שרוכשות חלב גולמי בישראל יחויבו להתקשר קודם עם הרפתות שיישארו בענף, כרשת ביטחון ליצרני החלב הגולמי ובמטרה להבטיח רצף אספקה. המדינה תחייב את המחלבות לרכוש מהרפתנים במחיר הגנה ושר החקלאות יקבע, בצו, את היקף החלב הגולמי שהמחלבות יידרשו לרכוש במחיר שמכונה מחיר הגנה.
משמעות: הדבר יאפשר מעבר לשוק חופשי תוך צמצום הפגיעה ברפתות שיישארו לפעול בשוק, ויאלץ את המחלבות הגדולות לשלם מחיר מינימום לרפתנים עבור חלב גולמי, תוך שהן מתמודדות עם תחרות מצד יבוא של מוצרי חלב מוזלים ממזרח אירופה, שם הממשלות מסבסדות את מחיר החלב.
מרוויחים: יצרני מוצרי חלב ומחלבות שמקבלות חלק מאספקת החלב הגולמי במחיר נמוך ממחיר המטרה. רפתנים גדולים שייהנו גם בתקופת המעבר מיציבות שכן מחיר ההגנה יעודכן בהתאם למנגנון עדכון המחירים הקיים כיום.
מפסידים: רפתות קטנות שיהיה להן פחות כוח מיקוח ומפעלים מקומיים שלא יסתגלו לתחרות מהיבוא.
