ריאיון
"אתה מצפה להחלטת ממשלה לשיקום סורוקה ואין כלום"
"אנשים עוברים מבאר שבע לאופקים ודימונה בגלל הטבת מס, אבל מקבלים שירותי רפואה וחינוך אצלנו". רוביק דנילוביץ' מודאג משיווק הקרקע ביישובים השכנים וזועם על התעלמות הממשלה מהפגיעה בסורוקה. הוא מוסיף: "אם בירת המטרופולין לא תהיה חזקה, כל הנגב יקרוס"
רוביק דנילוביץ', ראש עיריית באר שבע, רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) משווקת לאחרונה קרקע לאלפי יח"ד באופקים, נתיבות, שדרות ודימונה. מינהל התכנון מאשר הקמה של עוד ועוד יישובים "כפריים" ואפילו ערים חדשות ליד באר שבע. מה זה יעשה לעיר?
"אני שואל את המדינה - מה את רוצה? הרי על חשבון מי אופקים מתפתחת? הם לא מבינים שאם בירת המטרופולין לא תהיה חזקה, כל הנגב יקרוס. תראה איזה חיבור מדהים יש פה בין הטכנולוגיה הכי מתקדמת בעולם - אלביט, אלתא ורפאל – להון האנושי הכי טוב בעולם, שעשה בלבנון ובאיראן דברים שלא יאומנו. כל אלה מגיעים לבאר שבע. איזה עושר זה. המדינה צריכה לקחת את זה בשתי ידיים, אבל היא עושה חצי עבודה ומהצד השני היא בועטת בדלי. אין שום אסטרגיה לנגב. מה זה אומר? שהמדינה לא עושה את המהלך המשלים ולא מקדמת רכבת מהירה של 35 דקות מתל אביב לבאר שבע, לא מקימה רכבת קלה, לא מאיצה כל מיני תהליכים, ולא נותנת הטבות ותמריצים".
מה הבעיה עם חיזוק הערים בפריפריה של באר שבע?
"האם היישובים החדשים, שנהנים מהטבות מס, הביאו אליהם תושבים חדשים? ממש לא. זה משחק סכום אפס. אנשים שלנו עוברים מבאר שבע לאופקים, נתיבות ודימונה כדי לקבל הטבת מס, אבל הם עובדים, מבלים ומקבלים שירותים רפואיים אצלנו, והילדים שלהם לומדים אצלנו. מאז שהערים השכנות התחילו לחתום על הסכמי גג - בערך ב־2020 – הכבישים שופצו, המרחקים התקצרו, יש שכונות חדשות, הדירות שם זולות יותר וכל משפחה מקבלת הטבת מס של כ־5,000 שקל. מדינת ישראל צריכה לעשות סדרי עדיפויות, ולהחליט את מי היא רוצה לעודד ואיפה היא רוצה לפזר את האוכלוסיה שלה. המדינה נותנת קצת לכולם, ובעצם לא עושה שום מהלך.
"אני לא פרשן, אני ראש עיר ואני מבין מה ההזדמנויות והאיומים הגדולים בהסכמי הגג. את זה הם לא אומרים לאופקים ולדימונה. המדינה לא מבינה איזה איום גדול היא מביאה על היישובים האלה שרק משווקים ומשווקים דירות. למה אני עצרתי את הסכמי הגג אחרי 10,000 שיווקים? כי ראיתי מצד אחד מה תנופת הפיתוח שזה הביא לעיר, ומצד שני את האיום הגדול. כי בסוף יש לך עיר גדולה לתחזק, אתה צריך להשקיע בתושבים. מאיפה? הצמיחה הדמוגרפית היא לא בהלימה עם כמות ההכנסות. היישובים האלה משווקים את עצמם לדעת. אין פה שום חשיבה או הגיון".
יש מצב שבאר שבע תהפוך לעיר מעורבת?
"לפי נתוני הלמ"ס ב־2024, 98% מהאוכלוסיה בבאר שבע היא יהודית. למה לבדואים לבוא הנה? ביישובים שלהם הם גם מקבלים הטבת מס וגם משלמים ארנונה נמוכה יותר, אם בכלל. הם עובדים פה וקונים פה, אבל באר שבע היא לא עיר מעורבת. הגיע הזמן שמדינת ישראל תתמודד עם סוגיית החברה הבדואית, ותצופף אותם סוף סוף ביישובים. עד מתי הם ישתלטו ככה על שטחים? אני אומר להם בגלוי שזו לא תוכנית כבקשתך. הם חלק ממדינת ישראל. הם לא יכולים לעשות מה שהם רוצים".
הבדואים מהווים איום?
"המדינה לא מתמודדת עם הסוגיות האמיתיות. במקום לפתור את הבעיה של ההתיישבות הבדואית אחת ולתמיד, והכוונה שלי היא ההשתלטות על הקרקעות, ולקדם יצירת מקורות תעסוקה וחינוך - לא עושים כלום. לאט לאט, ואני מתריע על זה, הפשיעה הולכת וגוברת ויש סוג של טרור אזרחי. זה שאיפשרו לבדואים להתחתן עם נשים מחברון יצר מצב של דור שלא דובר את השפה העברית, שאין לו זיקה למדינה. אני חרד שלא יהיה בנגב רוב יהודי. ב־1998, כשהתחלתי לעבוד עם יעקב טרנר (ראש עיריית באר שבע לשעבר – ג"נ), בנגב חיו 75% יהודים ו־25% ערבים. היום אנחנו עומדים על 59% יהודים ו־41% ערבים. עוד 14 שנים, כך על פי נתוני המועצה הלאומית לכלכלה, נאבד את הרוב היהודי. המדינה הולכת לשם בעיניים פקוחות, במקום לייצר הזדמנויות".
מה עשתה לכם מתקפת הטילים ביוני, כשבית החולים סורוקה ספג פגיעה ישירה?
"נפל טיל לפני חודשיים ואני לא רואה עד רגע זה שיש תוכנית פעולה לטפל בנזקים. בבית החולים סורוקה אנחנו עם 40% פחות מיטות אשפוז, 30% פחות חדרי ניתוח, חלק מהמחלקות הפנימיות ירדו למרתפים כי מאלתרים. אתה מצפה מהמדינה להחלטת ממשלה על סורוקה – וכלום. אני מצפה שהמדינה תשקם את סורוקה ותיתן לו אקסטרה תקציבים, זה יהיה הנצחון שלנו. אם אנחנו נבנה בסורוקה את בניין התקומה, אז יהיה בית חולים ממוגן שמשרת כמעט מיליון תושבים. אני מצפה מהמדינה שלא תברח מהאחריות שלה, כרגע היא די זנחה את סורוקה. אין לנו עוד בית חולים. אנחנו לא גוש דן, שיש 5 בתי חולים. מחר נכנסים למערכה בעזה, זה בית חולים קדמי שמציל אנשים. מה יקרה אם יהיה אירוע נוסף כמו 7 באוקטובר, ויצטרכו להציל עוד חיילים? צריך לשדרג ולחדש את סורוקה. המדינה מתעקשת להחמיץ את ההזדמנות.
"אני זועק מעל כל במה, תתעוררו! בואו לראות את ההרס, תעודדו את צוות הרופאים והאחיות שעובדים בתת תנאים, תרימו להם את המורל, תנו להם תקווה. אם יש משהו שאני מתבייש בו וזועם, זה היחס לסורוקה שמבטא את הזלזול בבריאות של תושבי הנגב, בחיים שלהם".
מה מצב ההתחדשות העירונית בבאר שבע?
"יש בעיר כ־8,500 מבנים לא ממוגנים, שזה כ־70% מהבניינים בכלל העיר. השכונות הוותיקות נמצאות בליבת העיר, באזורים האסטרטגיים שלה, ובהן כבר קיימות תשתיות תחבורה, חינוך ומוסדות ציבור. יש לנו מחויבות לתושבים הוותיקים ולשכונות הוותיקות כדי שלא יווצרו בתוך העיר ׳שתי ערים׳, האחת חדשה לחלוטין והשנייה מיושנת.
"אנחנו מקדמים כיום כ־25 פרויקטים של מתחמי פינוי־בינוי בעיר בשלבים שונים, המונים למעלה מ־20 אלף יח"ד, מתוכם שתי תוכניות מאושרות עם למעלה מ־1,600 יח"ד חדשות לקראת מימוש. בנוסף, תוכנית ההתחדשות המגרשית שלנו (תואמת תמ"א 38 – ג"נ) נמצאת בהליכי אישור עם פוטנציאל תוספת של כ־17 אלף יח"ד חדשות מחוזקות לרעידות אדמה ועם מיגון. המכשולים העיקריים הקיימים כיום הם שווי ערך הקרקע וחוסר תקצוב ממשלתי. תכנון הרכבת הקלה, שמקודם היום, יכול להוות הזדמנות להתחדשות ליבת העיר והשכונות הוותיקות".
הרכבת למרכז מושבתת בימים אלה. האם אתה מרגיש שהחיבור בין באר שבע למרכז מספיק טוב או שצריך לעשות עוד?
"במקום לשים בראש סדר העדיפויות הלאומי את קו הרכבת המהיר בין באר שבע לתל אביב ב־35 דקות, לשנות את המגמה, הצפיפות הנוראית בגוש דן ופתיחת האפשרויות וההזדמנויות החדשות במרחבים של הנגב בפני צעירים וקהילות חדשות, אנשי ונשות קבע והייטקיסטים – ממשיכים להתמהמה ולדבר על תאריכי יעד הזויים ב־2040. לנגב אין זמן לחכות. כל רגע שעובר ואין רכבת מהירה אמיתית, תושבי הנגב נפגעים. רכבת מהירה, זמינה, בתדירות גבוהה היא מנוע צמיחה כלכלי שמשפיע על הדיור, על יוקר המחיה ועל התעסוקה.
"אם המדינה רצינית ובאמת רוצה לחבר בין הנגב לגוש דן, שתקצה תקציב מלא לתכנון מפורט לקו הרכבת המהיר באר שבע–תל אביב ותתקצב אותו לביצוע בסדר עדיפות עליון. לצערי, זה לא מה שקורה היום. ככה אנחנו מפסידים את הנגב".
מה אתה מציע?
"אני מאמין שהנגב הוא החלום הישראלי החדש כי אין למדינה ברירה אחרת, אין לה מרחבים אחרים. אני מניף את הדגלים, אבל רואה גם את התקווה. ההזדמנות הגדולה שקוראים לה באר שבע מחכה להחלטות האמיצות, לשינוי סדרי העדיפויות. רוצים נגב חזק? צריך באר שבע חזקה. יש פה אנומליה, דיסוננס שלא מתכתב עם המציאות. מצד אחד, פריחה, תעשיות ביטחוניות, בית חולים נוסף, ומצד שני מרוקנים אותה מהצעירים. המדינה עושה חצי עבודה וזה התסכול הגדול. כמה שילכו סחור סחור, וייתנו לאחרים, בסוף יחזרו רק לאופציה של באר שבע. מאז מבצע שובר חומות ב־2021, אני שאלתי שלושה ראשי ממשלה מה האסטרטגיה של מדינת ישראל לנגב ואני מבין שאין למדינת ישראל תוכנית כיצד יראה הנגב ב־2030.
"מדינת ישראל, מיום הקמתה, על כל ממשלותיה, מקדשת את גוש דן ואת המרכז. היא קורצת לצעירים ולצעירות מכל הארץ ואומרת להם שאם הם רוצים להצליח – שיילכו לתל אביב. תראה את השקעות הענק בתשתיות תחבורה בתל אביב וירושלים. המדינה מתעקשת להחמיץ את ההזדמנויות הכי גדולות, ככה אנחנו זונחים גם את הגליל וגם את הנגב, ואז תראה מה קורה – הצפון והדרום מתרוקנים מתושבים".
זה נשמע כאילו אתה פועל לבדך. יש לך פרטנרים?
"אני מבקר את המדינה כי אני רוצה בטובתה. 'נאמנים פצעי אוהב'. אני אומר למדינה 'בואי תחזרי למסלול'. אני אף פעם לא אתייאש מלדבר איתם, אני לא מחרים אותם. כל ממשלה שהיתה כיבדתי. לפעמים קוראים לממשלה ליברמן וגנץ, ולפעמים קוראים לזה נתניהו וסמוטריץ' ובן גביר. עם כולם שיתפתי פעולה כי אני השליח.
"אין פה משבר אישי, אלא הזדמנות לאומית שמתעקשים להחמיץ. המדינה, שהיא השותפה שלנו בהבאת הסייבר והביוטק ובית החולים החדש, עוצרת, מאשימה אותנו שהצלחנו, שאנחנו רשות איתנה. אפשר להקים פה יישוב, שם יישוב, לקדם אלפי יח"ד, אבל השאלה היא מה האסטרטגיה. ואני מזהיר מקונספציה שגויה של מדינת ישראל, שמסתכלת בראייה מערכתית מלמעלה. מדינת ישראל מאבדת את הרוב היהודי בנגב".
עיריית באר שבע
העיר התשיעית בגודלה בארץ, מונה 219,732 תושבים נכון לסוף יוני 2025. בשליטת העירייה שש חברות עירוניות: כיוונים – שעוסקת בתרבות ופנאי והקים רוביק דנילוביץ', יעדים – החברה לפיתוח עסקי, החברה הכלכלית לפיתוח באר שבע – הזרוע הביצועית של העירייה, מינהלת העיר העתיקה ויד לבנים שמפעיל את בית הארגון בעיר
