האוצר נגד סבסוד משכנתאות: "צעד רגרסיבי, שרירותי וחסר אחריות, שיפגע ביציבות המשק"
המשרד תוקף את החוק שמקדם פרופ' אבי שמחון בטענה כי זהו צעד נטול הצדקה כלכלית המקודם ללא מקור תקציבי, ומבהיר כי שמחון לא השיב להסתייגויות המקצועיות שנשלחו אליו. ההצעה עשויה לעלות לוועדת השרים לחקיקה כבר ביום ראשון. המהלך צפוי להיטיב עם האוכלוסייה החרדית, שהחשיפה שלה למסלול הפריים גבוהה במיוחד
בעוד יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה, פרופ' אבי שמחון, ממשיך לקדם את החוק לסבסוד משכנתאות, שעשוי לעלות בוועדת השרים לחקיקה בשבוע הבא, ההתנגדות של משרד האוצר לצעד לא התרככה.
בתגובה לתזכיר החוק שנשלחה לשמחון מוקדם יותר החודש ושהגיעה לידי כלכליסט, הבהיר משרד האוצר כי הוא מתנגד נחרצות להצעת החוק, אותה כינה "צעד רגרסיבי, שרירותי וחסר אחריות תקציבית, אשר פוגע ביציבות המשק". עוד נטען כי בנובמבר האחרון הועבר לשמחון מכתב המפרט את עיקרי ההתנגדות, אך הקשיים המנויים בו לא קיבלו מענה בנוסח התזכיר שפורסם. באוצר מביעים פליאה מקידום המהלך ללא מקור תקציבי או "פעולה מאזנת" כנדרש בחוק התקציב, במיוחד כאשר הצעת תקציב 2026 כבר עברה קריאה ראשונה ואינה כוללת מימון לתוכנית זו, שעלותה נאמדת בכ-2 מיליארד שקל.
לפני כחודש פורסם תזכיר חוק סיוע לנוטלי הלוואות לדיור, מהלך שקודם על ידי יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה, פרופ' אבי שמחון. באוצר טענו אז כי התזכיר פורסם ללא תיאום מוקדם עמם. בשלב זה, התזכיר עדיין ממתין לתגובת הייעוץ המשפטי במשרד המשפטים, אך ייתכן שכבר ביום ראשון הקרוב הוא יעלה לאישור ועדת השרים לענייני חקיקה.
ההצעה של שמחון היא שהמדינה תסבסד חלק מההתייקרות בתשלומי המשכנתאות בעקבות העלאת הריבית. התזכיר מציע מנגנון מענקים חודשי לתקופה של עד 5 שנים בגין התייקרויות בהחזרי המשכנתא לדירה יחידה שנרכשה עד סוף 2022, בשיעור של עד 75% מהעלייה בהחזר. שמחון טוען כי לפי נתוני בנק ישראל, כ-120 אלף משקי בית ספגו עלייה בהחזר החודשי של יותר מ-1,600 שקל, למעלה מ-200 אלף ספגו עלייה של בין 800 ל-1,600 שקל, ועוד כ-100 אלף משקי בית ספגו עלייה של בין 500 ל-800 שקל.
גורמי המקצוע באוצר טוענים בתגובה לתזכיר כי זוהי קביעת זכאות שרירותית המקצה כספי ציבור ללא תשתית מקצועית, תוך מתן הטבה לאוכלוסייה חזקה שהייתה יכולה להרשות לעצמה לרכוש נכסים בשווי של עד פי שניים ממחיר דירה ממוצעת. המסמך מדגיש כי נתוני בנק ישראל מראים שהכנסתם הפנויה של רוב הלווים דווקא גדלה בתקופה זו, שכן השכר הממוצע עלה בכ-1,880 שקל – כמעט פי שניים מהעלייה הממוצעת בהחזר המשכנתא, שעמדה על כ-960 שקל. מכאן עולה כי היחס בין ההחזר החודשי להכנסה (PTI) למעשה ירד בשנה שאחרי עליית הריבית, מה שמייתר את ההצדקה הכלכלית לסבסוד רחב ללא מבחני הכנסה.
קטימת תקופת הזכאות בסוף שנת 2022 נתפסת באוצר כפעולה אקראית, שכן מגמת עליית הריבית החלה חודשים קודם לכן והייתה ידועה למי שבחר ליטול הלוואה באותה עת. יתרה מכך, המנגנון המוצע יוצר עיוותים קשים ופוגע בערך האחריות האישית; לווה שנהג בשיקול דעת, ביצע ניהול סיכונים או מיחזר את המשכנתא כדי לצמצם עלויות – לא יקבל דבר, בעוד מי שלקח סיכונים לא ריאליים ונהנה מעליית ערך הנכס יתוגמל על ידי המדינה. עמדת האוצר מזהירה כי מתן "רשת ביטחון" כזו בדיעבד יוצר "סיכון מוסרי", שכן הוא מאותת ללווים עתידיים שהמדינה תחלץ אותם אם ייקחו הלוואות במינוף גבוה מדי, מה שעלול להוביל לעליית מחירי הדיור ולערעור יציבות המערכת הבנקאית.
מעבר להיבטים המקומיים, באוצר מתריעים כי השימוש בכלי חריג זה נוגד את המדיניות המוניטרית של בנק ישראל ועלול לפגוע במוניטין שלו כגוף עצמאי. פגיעה כזו עלולה להעלות את פרמיית הסיכון של ישראל בעיני משקיעים זרים ולעודד את הבנק המרכזי להימנע מהפחתת ריבית כדי לאזן את ההרחבה הפיסקלית הממשלתית. המשרד מסכם כי מדובר בהתערבות ממשלתית חסרת תקדים בתוצאות של הסכמי הלוואה פרטיים וולונטריים, המפלה בין לווים על בסיס סיכונים שנטלו מבחירה, ומקצה משאבים ציבוריים באופן לא יעיל ושאינו שוויוני כלפי אוכלוסיות אחרות שנפגעו מהריבית, כמו בעלי עסקים קטנים או שוכרי דירות. גם בבנק ישראל, שלא הוזמן להשתתף בחלק מהפגישות המקצועיות בנושא, מתנגדים נחרצות לצעד ומכנים אותו "נטול כל היגיון כלכלי".
שמחון מקפיד להגדיר את הסיוע ככזה שמתמקד במשפחות צעירות, בהן היחס בין הוצאות הדיור להכנסה הוא הגבוה ביותר, והוא מציין בתזכיר החוק שב-77% ממשקי הבית עם משכנתא, שני בני הזוג עובדים. בכך, הוא מבקש להחליש טיעון אפשרי לפיו המהלך נועד בראש ובראשונה לסייע למשקי הבית החרדים – שהחשיפה שלהם למסלול הפריים, שהתייקר בצורה החדה ביותר – היא הגבוהה במשק. נכון ל-2023, שיעור החשיפה למסלול הפריים בקרב החרדים עמד בממוצע על 45%-50%, זאת לעומת 38%-40% בציבור שאינו חרדי. לא בכדי, ח"כ משה גפני (יהדות התורה) ניסה לקדם מספר חוקים ברוח דומה שנועדו להגביל את גלגול הריבית אל המשכנתאות.
בפועל, הציבור החרדי נוטל באופן יחסי לחלקו באוכלוסייה יותר משכנתאות, ומשלם באופן יחסי פחות מיסים, כך שבשורה התחתונה אין ספק שהצעד יביא להעמקת הסבסוד בין הציבור הלא-חרדי לציבור החרדי. כ-45% מסך משקי הבית החרדים היו עם משכנתא, לעומת 30% בציבור שאינו חרדי. כשהעלינו טיעון זה בפני שמחון הוא השיב כי לפי היגיון זה, צריך לשלול את רוב קצבאות ביטוח לאומי.
