בנק ישראל נגד מתווה סבסוד המשכנתאות של שמחון: "נטול כל הגיון כלכלי"
תוך כדי ישיבה בלשכת רה"מ ללא נציגי בנק ישראל, מפרסם הבנק מסמך חריף נגד הצעת סבסוד המשכנתאות שיזם פרופ' אבי שמחון, ומזהיר מפגיעה בתדמית ישראל כמשק מפותח. האוצר, שהתנגד אף הוא בחריפות, טוען כי המתווה רגרסיבי ומפלה ויפגע באמון המשקיעים. שמחון דוחה הטענות: "הצעד יגביר את השוויון בקרב האוכלוסייה העובדת"
בעוד בלשכת ראש הממשלה מתנהלת הערב (ה') ישיבה על המתווה שהציע יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה פרופ' אבי שמחון, לסבסוד משכנתאות קיימות שנפגעו מעליית הריבית – ללא השתתפות נציגי בנק ישראל, מתייחס בנק ישראל למתווה של שמחון וטוען כי "הנטל האפקטיבי על בעלי המשכנתאות לא עלה באופן משמעותי ואף ירד עבור חלק מהלווים", וכי הפסדי האשראי בסגמנט המשכנתאות נמוכים מאוד במונחים היסטוריים ובינלאומיים.
למסמך המלא של בנק ישראל - לחצו כאן
לדבריו, ההצעה מייצרת אפליה בין לוקחי משכנתאות לבין לווים אחרים, כוללת התערבות רטרואקטיבית בחוזים "שאינה עומדת בסטנדרטים בינלאומיים", ומבוססת על מיסוי הבנקים לצורך סבסוד הלווים בעלות מוערכת של כ־3 מיליארד שקל בשנה – צעד שבנק ישראל מגדיר כ"נטול כל הגיון כלכלי" וככזה שנזקו הפוטנציאלי "לתדמית ולמעמד הבינלאומי" של ישראל כמשק מפותח "עצום".
גורמים בבנק ישראל מסרו לכלכליסט כי "גם לאחר עיון מעמיק קשה לזהות את ההגיון הכלכלי בהצעה, שלא קיימת גם בכלכלות של מדינות בעולם השלישי. עם זאת, קל מאוד להצביע על הנזק הפוטנציאלי לכלכלה הישראלית ולתדמיתה כמשק מפותח".
בבנק ישראל מדגישים עוד כי ההצעה כלל לא הועברה אליהם באופן מסודר ולא נדונה עם מומחי התוכן בבנק, וכי עיקרי המתווה כפי שהצטיירו מהפרסומים הם סבסוד כספי לבעלי משכנתא קיימת, לפי העלייה הריאלית בהחזר התשלומים בין 2022 ל־2025 ולפי שווי הדירה בעת הרכישה, ומימון הסבסוד באמצעות היטל על הבנקים המסחריים. לפי הנתונים שמציג הבנק, שיעור ההחזר מההכנסה (PTI) של לוקחי משכנתאות בשנים שלפני העלאת הריבית דווקא ירד, השכר הממוצע עלה בקצב מהיר יותר מההחזר החודשי, וההוצאה לצריכה הפרטית בקרב בעלי משכנתאות דומה לזו של מי שאין להם משכנתא – מה שמעיד, לטענתו, שהנטל הכולל על לוקחי המשכנתאות "נותר יציב ואף ירד בקרב חלקם".
האוצר מתנגד בחריפות למתווה גם כן, ובמכתב שנשלח לשמחון טוענים שלושה סגנים בכירים מאגף התקציבים, הכלכלן הראשי והחשב הכללי, כי ההצעה לסבסד משכנתאות קיימות "מהווה צעד מנוגד למדיניות המוניטרית של בנק ישראל", עלולה להחליש את עצמאות הבנק המרכזי ולדרוש ממנו להחזיק את הריבית גבוהה לזמן ממושך יותר. באוצר מזהירים שהמהלך ייתפס כהתערבות פוליטית ישירה במדיניות הבנק ויפגע באמון המשקיעים, ומצביעים על רגרסיביות: הסבסוד מיועד רק לחלק מהלווים, בעיקר במסלולי ריבית משתנה, ומתעלם ממשקי בית ועסקים שנפגעו מעליית הריבית בהלוואות אחרות. הם מזהירים מסיכון מוסרי – תגמול למי שלקח סיכונים גבוהים וענישה למי שהתנהל בזהירות – ומעלים שאלת מימון: עלות מוערכת של 3–4 מיליארד שקל בשנה, המתבססת על היטל על הבנקים, היטל שלטענתם יתגלגל להתייקרות אשראי לציבור.
שמחון, במכתב תשובה דוחה את טענות האוצר וטוען כי המדיניות הפיסקלית והמוניטרית "משולבות זו בזו". לדבריו, העלאת הריבית פגעה דווקא במשקי בית צעירים בגיל העבודה, בעוד שהרווחים זרמו לבנקים ולבעלי מניותיהם, ולכן חלוקת הנטל היא סוגיה שעומדת בלב אחריות הממשלה. הוא מציג את המתווה כ"צעד ממוקד והוגן" עבור משפחות עובדות המחזיקות ברובן דירה יחידה, ומדגיש כי החישוב כולל ניכוי מלא של השפעת האינפלציה כך שהסיוע יינתן רק למי שהנטל שלהם באמת עלה.
לגבי הטענות לשוויון הוא טוען כי הצעד "יגביר את השוויון בקרב האוכלוסייה העובדת", שכן רוב משקי הבית בגיל העבודה מחזיקים משכנתא בהיקפים דומים. עוד מציין שמחון כי בכל סיוע ממשלתי קיים פוטנציאל לכך שלווים ייקחו בעתיד סיכונים גדולים יותר מתוך הנחה שהמדינה תחלץ אותם במקרה של מצוקה. עם זאת, לדבריו, במקרה זה מדובר במשפחות שנקלעו למצוקה ממשית ולכן הן זכאיות לרשת ביטחון. את הטענה שהמס על הבנקים יתגלגל לציבור הוא דוחה, ומפנה לרווחיות הגבוהה של הבנקים בשנים האחרונות. לדבריו, החסרונות "אינם רבים", וסיוע למשקי הבית יגדיל את הצריכה הפרטית ויתמוך בתוצר.
