ללא תקציב ותיאום עם האוצר: משרד רה"מ הפיץ את תזכיר חוק סבסוד המשכנתאות של שמחון
משרד ראש הממשלה מקדם את המתווה השנוי במחלוקת של פרופ' אבי שמחון לסבסוד משכנתאות קיימות, שעלותו נאמדת בכ-2 מיליארד שקל בשנה, למרות התנגדות חריפה של גורמי המקצוע. המקור התקציבי נותר לוט בערפל, וגורמי המקצוע מזהירים מההשלכות
משרד ראש הממשלה הפיץ היום (ג') את תזכיר חוק סבסוד המשכנתאות של יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה פרופסור אבי שמחון, זאת על אף ההתנגדות החריפה מצד בנק ישראל – שהודר מהדיון בנושא עם ראש הממשלה - ומשרד האוצר, שם למדו על תזכיר החוק רק דרך פרסומו באתר התזכירים הממשלתי.
הפצת התזכיר היא השלב הפורמלי הראשון בהליך החקיקה הממשלתי, ומטרתו לאפשר לציבור ולגופים המעורבים להגיש את הערותיהם לנוסח המוצע תוך פרק זמן קצוב. בפועל, התזכיר ממחיש את רצינות כוונותיה של הממשלה לקדם את המהלך השנוי במחלוקת, שמציע לסבסד חלק מהתייקרות המשכנתא עבור משקי בית שרכשו דירות לפני העלאת הריבית, וספגו התייקרות משמעותית בשנים האחרונות.
העלות התקציבית של המהלך מוערכת בכ-2 מיליארד שקל בשנה. למרות הגדרת המענק כ"תקציבי", המקור המדויק למימונו נותר עמום; בעוד שבמקור דובר על כך שהתקציב יגיע ממיסוי הבנקים, הרי שהמס המיוחד על הבנקים כבר נלקח בחשבון בעת בניית תקציב 2026, ולא ברור מה המקור התקציבי הנוכחי. שמחון אמר לכלכליסט כי המקור התקציבי יפורסם כשההצעה תעלה לאישור הממשלה.
על פי עיקרי ההצעה של שמחון, הסיוע יינתן כמענק חודשי חיצוני שאינו משנה את תנאי הבנק, המיועד למשקי בית שרכשו דירה יחידה בשווי של עד פי שניים ממחיר השוק הממוצע לפני מרץ 2022. המהלך מתמקד במשפחות צעירות (גילאי 30-40) שספגו התייקרות חדה. נתוני המועצה הלאומית לכלכלה מצביעים על כ-120,000 משקי בית שספגו עלייה של מעל 1,600 שקל בהחזר. המענק יכסה 75% מהעלייה הריאלית בהחזר מעל המדד, כאשר גובהו יפחת באופן ליניארי ככל שמחיר הדירה היה גבוה מהממוצע במועד הרכישה. כדי לגדר את העלות, נקבע כי סכום המענק הראשון יהווה תקרה מקסימלית שתגן על התקציב מעליות ריבית עתידיות. החוק מוצע כהוראת שעה לחמש שנים וייושם אוטומטית דרך הבנקים.
אל מול המהלך הממשלתי עומדת התנגדות מקצועית נחרצת של בנק ישראל ומשרד האוצר. הטוענים כי ההצעה נטולת היגיון כלכלי ומייצרת נזק ארוך טווח. בנק ישראל מדגיש כי נתוני ה-PTI (היחס בין ההחזר להכנסה) מראים שנטל החוב הריאלי דווקא יציב עבור מרבית הלווים בשל עליית השכר המקבילה, וכי שיעור הפיגורים בהחזרים נמוך מאוד במונחים היסטוריים. משרד האוצר מתריע כי המהלך סותר את המדיניות המוניטרית המנסה לרסן את הצריכה כדי להילחם באינפלציה, ובנוסף מייצר "סיכון מוסרי" (Moral Hazard) מסוכן – מתן תחושה ללווים שהמדינה תמיד תתייצב לצדם אם ייקחו סיכונים כלכליים לא מידתיים. המבקרים מצביעים גם על חוסר השוויון המשווע: המענק מיטיב דווקא עם בעלי נכסים שערכם עלה לעתים במאות אלפי שקלים בתקופה הנדונה, בעוד שוכרי הדירות, שחוו גם הם התייקרויות, אינם זכאים לדבר.
היישום הטכני צפוי להתבצע בצורה אוטומטית ככל הניתן: הבנקים והגופים המלווים ידווחו לחשב הכללי על הלווים הזכאים שברשותם, הכסף יועבר מהמדינה לבנק, וזה יזכה ישירות את חשבון המשכנתא של הלווה. זאת, במטרה להבטיח שהכסף יופנה אך ורק להקטנת חוב הדיור ולא לצריכה פרטית אחרת, ולחסוך מהציבור את הצורך בהגשת בקשות ודיווחים יזומים.
