סגור
המבנים הישנים שנועדו ל פינוי־בינוי יבנה
המבנים הישנים שנועדו לפינוי-בינוי ביבנה (צילומים: אוראל כהן)

אחרי 7 שנים: יזמית הפינוי בינוי ביבנה ביטלה ההתקשרות עם רוכשי דירות בפריסייל

לטענת רוכשי הדירות, ביטול ההסכם על ידי חברת "בהרי פלוטקין" לא נבע מאי מימוש הפרויקט, אלא מניסיון חסר תום לב להתעשר על חשבונם - באמצעות מכירת הדירות המיועדות להם לצדדים שלישיים במחירי שוק עדכניים

בימים אלה נדונה בבית המשפט המחוזי בת"א תביעה של רוכשי דירות בפריסייל של פרויקט ההתחדשות העירונית "סיטי פארק", ברחוב האלון 20-22 בעיר יבנה, שרכישת הדירות שלהם בוטלה ע"י היזמים, חברת בהרי פלוטקין.
מכתב התביעה, עליו חתום עו"ד עומר יניב, משתמע כי מדובר במקרה חריג למדי: "ביטול ההסכם עם התובעים, לאחר כ-7 שנים בהן כספם מוחזק על ידי הנתבעת תוך אובדן הזדמנויות אחרות, נובע ממניעים פסולים וזרים להסכם - רצונה של הנתבעת לגרוף לכיסה את עליית ערך הדירות על גבם של התובעים, שהסתמכו בתום לב על ההסכמים עימם ולא על אי ביצוע הפרויקט".
לפרוייקט ביבנה יש היסטוריה ארוכה יחסית: ב־2004 הכריז משרד השיכון על המתתחם בשכונת רמות ויצמן ביבנה כמיועד לפינוי־בינוי. ב־2016 אושרה התוכנית להריסת 188 הדירות במתחם, והקמת 1,008 דירות חדשות במקומן. ב-2013 התקשרו דיירי שני בנייני רכבת במתחם בהסכמי פינוי־בינוי עם חברת בהרי פלוטקין. על פי התוכנית, 24 הדירות ייהרסו ובמקומן יוקמו 136 דירות בשני מגדלים. ההסכם כלל התחייבות של בעלי הדירות כי לא יתנגדו לכל הליך תכנון הדרוש לקידום הפרויקט. ב־2018 התקבלו חתימות של כל 24 הדירות.
בשלב מסויים נתגלע סכסוך בין הדיירים והחברה היזמית לגבי קיום הסכם הפינוי בינוי, וחלק מהם הביעו את כוונתם לסרב לפנות את הדירות. ב-2021 ניתן פסק בורר שמאשר הסכמי פשרה בין הצדדים. באותו זמן לערך קיבלה החברה היזמית היתר בנייה לפרוייקט והחלה להיערך לתחילת הבנייה, ואף חתמה על הסכם ליווי עם חברת איילון והסכם ביצוע עם קבלן. אף על פי כן, חלק מהדיירים סרבו לחתום על הסכמי הליווי והודיעו כי יסרבו להתפנות מהדירות. בשל הנסיבות שנוצרו, החברה היזמית לא יכלה לקבל את המימון הפיננסי ולא ניתן היה לקדם את הבנייה. רק בתחילת 2024 ניתנה הסכמה עקרונית של הדיירים לחתום על מסמכי הליווי ופינוי הדירות. עם זאת, עד כה טרם פונו הבניינים - למרות נשלחו להם בחודש מרץ הודעות פינוי.
בכתב התביעה שהוגש בחודש מרץ 2025 לבית המשפט המחוזי בת"א מסבירים ארבעה התובעים כי חתמו בשנת 2018 על הסכם רכישה לדירת 4 חדרים, ושילמו כבר במעמד החתימה, כ-7% ממחיר הדירה-כ-100,000 שקל. לטענת עורכי דינם: "התובעים הסתמכו על מצגי הנתבעת ועל ההסכמים המחייבים שנכרתו עימה, והמתינו למימוש הפרויקט. בהתאם, נדרשו התובעים לשמור את הכספים להם התחייבו בהסכמים עם הנתבעת זמינים להעברתם לנתבעת, וזאת תוך אובדן הזדמנויות אחרות לרכישת דירה למגוריהם וכאשר מחירי הדיור רק הולכים ומאמירים. בנוסף, חלק מהתובעים אף איבדו את זכאותם בתוכנית "מחיר למשתכן" בשל התקשרותם בהסכם עם הנתבעת לרכישת דירה למגוריהם".
יש להבהיר כי בחוזי הרכישה ישנו תנאי מתלה, שהתקיימותו היא תנאי הכרחי לכניסת החוזה לתוקף. בין סעיפי התנאי המתלה ניתן לציין התקשרות של החברה היזמית עם בנק מלווה לפרויקט; שיעבוד דירות הדיירים הקיימות לטובת הבנק המלווה; אישור הוועדה המקומית בתנאים להוצאת היתר בניה; הודעת פינוי לדיירים הקיימים בדרישה לפינוי; ואי פינוי הדירות על ידי הדיירים הקיימים תוך 6 חודשים ממועד משלוח הודעת הפינוי, תוך זכות להארכת תקופה זו ב-3 חודשים נוספים.
לטענת התובעים, החברה היזמית פעלה להכשלת מימוש התנאי המתלה. כך, היא שלחה לדיירים הודעות פינוי בטרם אלה שיעבדו את דירותיהם לבנק מלווה. מתוך כתב התביעה: "בהינתן האמור, כפי הנראה, אף לא התקיימו התנאים לרישום שיעבוד על פי הסכם הפינוי בינוי והנתבעת טרם מילאה חובותיה על פי הסכם הפינוי בינוי לשם רישום שעבוד או פינוי הדיירים ובכלל זה לא המציאה את כל הערבויות הנדרשות לדיירים על פי הסכם הפינוי בינוי".
עוד הם טוענים כי חברת בהרי פלוטקין הודיעה להם אמנם על ביטול ההסכם עימם, בגלל אי פינוי בעלי הדירות, אך בפועל היא לא זנחה את הפרויקט: "בניגוד לרושם אותו מנסה הנתבעת ליצור בהודעת הביטול, כאילו הפרויקט אינו מתקדם, בפועל, הנתבעת לא זנחה את הפרויקט אלא דווקא פועלת למימושו. בין היתר, פעלה הנתבעת להארכת תוקף היתר הבנייה ובכוונתה להתחיל בבניית פרויקט עד תום שנת 2025, כפי ההיתר שניתן לה בוועדה לתכנון ובניה לבקשתה".
ע"פ כתב ההגנה של חברת בהרי פלוטקין, עליו חתומים עורכי הדין חן בוכניק ועלא דיאב, ממשרד חג'ג', בוכניק, וינשטין ושות', "עמדת התובעים היא חסרת הגיון": "סעיף 29 לחוק החוזים קובע כי תנאי מתלה שלא התקיים תוך זמן סביר יביא לביטול ההסכם. סעיף זה לא נולד בוואקום. הוא משקף את התובנה כי הסכם תלוי על בלימה, נתון במשטר אי וודאות, ועל כן אינו יכול להתקיים מעבר לזמן סביר".