"הרבה פועלי בניין סינים הולכים לעבוד אצל קבלנים בשחור"
דיון סוער בוועדת העובדים הזרים: תאגידי כוח האדם בבנייה דורשים להוריד את האגרות ולהאריך את שהות העובדים הוותיקים. נציגי הענף: "יש בריחה של הרבה סינים שהולכים לעבוד אצל קבלני טנדר בשחור, והמדינה מפסידה מיסוי". משרד השיכון תומך בהבאת עובדים נוספים ובהורדת האגרות: "למה על עובד בניין צריך לשלם אגרה פי 2 מאשר בתעשייה ובתיירות?"
דיון סוער התקיים הבוקר (ב') בוועדה לעובדים זרים בכנסת. במהלך הדיון טענו תאגידי כוח האדם לבנייה נגד עלות האגרות הגבוהה שהם נדרשים לשלם, שמגיעה עד כ-24 אלף שקל לעובד לשנה, שיעור ברחנים גבוה מקרב העובדים הזרים, ובקשתם להאריך בשנה נוספת את שהותם של כמה אלפי עובדים ותיקים, בעיקר מסין. בפתח הדיון הציג מנכ"ל משרד השיכון, יהודה מורגנשטרן, את נתוני הסיכום של 2025 בענף הנדל"ן. לפי הנתונים שהציג, נרשמה עלייה של כ-11% בהתחלות הבנייה - מ-68.9 אלף דירות ב-2024 ל-76.7 אלף ב-2025. מחירי הדירות ירדו בשיעור של 2.3% (נכון לסוף אוקטובר 2025). מורגנשטרן אמר כי היעד של המדינה הוא 75 אלף דירות בהתחלות בנייה בשנה בכל אחת מהשנים עד לשנת 2030.
באשר למחסור בעובדים ממנו סובל הענף, מורגנשטרן הראה כי המצב השתפר בהשוואה לתחילת המלחמה. במסגרת ממשלתית (עובדים שהובאו במסגרת הסכמים של ישראל עם מדינות המוצא) יש כעת 34 אלף עובדים בישראל, במסגרת הפרטית נכנסו לישראל כ-28 אלף עובדים, וחברות הביצוע הזרות שפועלות כאן מעסיקות עוד כ-11 אלף עובדים זרים. בסך הכל יש כיום בישראל כ-73 אלף עובדים זרים - יותר ממה שהיה לפני שנתיים ואפילו שנה, אבל עדיין לא מספיק. "יש כיום מודל פרטי שמאפשר להביא עובדים ללא מיונים, אבל עדיין יש לנו דרך ארוכה לעשות", אמר מורגנשטרן. "משך הבנייה בישראל מדאיג אותנו והיום הוא קרוב ל-38 חודשים בממוצע. זה אומר שחסר כוח אדם איכותי גם לעבודות הגמר".
מהמשך דבריו של מורגנשטרן נראה כי יש הבנה של הממשלה בצורך בעובדים זרים נוספים, וכי יש תמיכה של משרדו בחלק מדרישות הקבלנים והתאגידים בנושא. "שנתיים שאנחנו מבקשים הסכמים בילטראליים נוספים, וזה לוקח יותר מדי זמן. אנחנו חייבים עוד הסכמים", אמר. לגבי הארכת העסקתם של העובדים הוותיקים בענף, אמר מורגנשטרן: "אני גם חושב שזו טעות לעצור את המומנטום".
מורגנשטרן התייחס גם לנושא האגרות ואמר כי "לעובדה שהן גבוהות יש קשר למחיר הדירה". עוד הוסיף כי בקרוב יבקש המשרד תוספת של עוד 20 אלף עובדים למכסה הקיימת העומדת על 85 אלף עובדים, וכי זה יכול להיות הטריגר להורדה של גובה האגרות, שמכניסות כסף רב לקופת המדינה.
איל מור, בעל תאגיד כוח אדם, דיבר על תופעת הברחנים (עובדים שבורחים מהתאגידים לטובת עבודה בשוק השחור), ואמר כי יש להוריד אותם מהמכסה של התאגידים ולא לשלם עליהם אגרות. לדבריו, "אנחנו בפני שוקת שבורה, הבאנו אותם במקום הפלסטינים שעליהם לא היה צריך לשלם אגרות. זה עולה לנו יותר, וחלק מהעובדים שמגיעים, כמו ההודים, לא יודעים לעבוד והקבלנים לא רוצים אותם. אנחנו אומרים כבר שנתיים שצריכים להפנות את ההודים לענפים אחרים".
אלדד ניצן, יו"ר תאגידי כוח האדם בענף, אמר כי כל המנגנון להבאת עובדים זרים ברשות ההגירה והאוכלוסין נמצא בקריסה בכל הענפים. לדבריו, "אין מנהל לאירוע הזה, ואם זה לא יקרה ולא תהיה שם טכנולוגיה בתהליך הגיוס, הרשות הזו תקרוס. אולי צריך לשקול להעביר אותם תחת משרד אחר, למשל שעובדי הבניין יהיו תחת משרד השיכון". לגבי הארכת השהות לעובדים הוותיקים, אמר ניצן: "ביקשנו הארכה של שנה לעובדים הוותיקים על מנת שיחפפו את העובדים החדשים שמגיעים. גם אני לא חושב שצריך להחזיק את העובדים האלה מסין לעולמי עד. אנחנו הצענו את וייטנאם כאלטרנטיבה מצוינת לסינים, אבל משרד החוץ צריך לעשות שם עבודה".
עוד הוסיף ניצן כי "יש בריחה של הרבה סינים שהולכים לעבוד אצל קבלני טנדר בשחור. דיווחנו עליהם, אבל זה הפסד לתאגידים. בגלל שאין אכיפה הם מרשים לעצמם לברוח, והמדינה מפסידה מיסוי. אלה עובדים שהגיעו במסגרת הסכמים בילטראליים".
מנהל בחברת ביצוע סינית אמר כי המדינה מעודדת את תופעת הברחנים: "אנחנו רואים שעובדים סינים שמגיעים למגבלה של 5 שנים בורחים. אולי צריך להעלות את מגבלת הזמן לעשר שנים. בגלל האגרות שמשלמים התאגידים למעסיקים הבלתי חוקיים יש להם יתרון עלינו והם יכולים לשלם להם יותר. יש חברות שחצי מהעובדים שלהן הם ברחנים, הנזק הוא עצום".
שמעון זיגזג, מנהל אכיפה וזרים ברשות ההגירה, התייחס לדברים ואמר כי "יש עלייה מדאיגה מאוד בענף הזה. למשל עובדים שמבקשים מקלט מדיני ובינתיים נשארים בארץ ואי אפשר לגרש אותם, אנחנו חושבים שיהיה נכון לחייב שיעבדו אצל הקבלן שעבדו אצלו. אנחנו מבינים את הנזק שנגרם בגלל עובדים שבורחים, אנחנו לא יכולים לעשות את העבודה ולנצל את התקנים שניתנו לנו. יש לנו תקן ל-250 עובדים, אבל אי אפשר לאייש את המשרות האלה בשביל משכורת של 6,000 שקל ברוטו".
בהמשך הלין ניצן על כך שהאגרות שגובים מענף הבנייה אינן דומות כלל לאלה של ענפי התעשייה והתיירות למשל. האגרה לבניין הוקפאה לשנה במסגרת הוראת שעה, אך תקופה זו מסתיימת בקרוב. "כשביטלו את האגרות זה הוריד את המחירים של העובדים דרמטית. היום יש יציבות במחירים של העובדים כי יש הגעה של עובדים. אנחנו רוצים שהאגרה לעובד זר בבניין תהיה כמו בתעשייה ובתיירות. למה על עובד בניין צריך לשלם אגרה פי 2?".
איציק גורביץ מהתאחדות הקבלנים אמר כי אין היגיון בהנצחת גובה האגרות כפי שהן: "יש מידע ומחקרים בנושא וזה חייב להיפסק. המשמעות של האגרות הוא 2% ממחיר הדירה. לגבי תוספת העובדים, צריך להביא לכאן עובדים ומהר. הגענו כבר למצב שבונים 200 אלף יח"ד במקביל וזה מייצר לחץ".
נציג משרד האוצר בדיון עורר ויכוח כאשר אמר כי ההפחתה באגרות לא השפיעה על היקף כניסת העובדים. "ההפחתה יועדה לעובדים חדשים ולתמרץ הבאה של עובדים חדשים כמה שיותר מהר אל הענף אבל זה לא קרה. בסוף מחירי הדירות נקבעים מביקוש והיצע, ולכן במקרה הזה לא ברור שהפחתת עלות העסקה תתגלגל לצרכן, ועוד לפני הצרכן אנחנו לא בטוחים שההפחתה תתגלגל לקבלן. במהלך המלחמה כל התאגידים העלו מחירים בגלל שהיה מחסור, כלומר הם קובעים את המחירים בשוק. הסוגייה של הפחתת אגרות נבחנה והוחלט שהיא לא תיכנס לתקציב המדינה, הממשלה החליטה על כך וזו סמכותה".
זיו בילאוס, ראש החטיבה הקונסולרית במשרד החוץ, סיפר על התקדמות במגעים עם מדינות זרות נוספות כמו וייטנאם והודו שעמה יש הסכם אך יש קשיים ביישום. "למדינות האלה יש לפעמים אינטרסים אחרים. אנחנו יוצאים בקרוב לסבב פגישות נוסף. יש מוייטנאם דרישות שלא לכולן אפשר להיענות. זה מתקדם בצורה יפה ומושקע בזה מאמץ רב".
משה נקש, ראש מנהל עובדים זרים ברשות האוכלוסין וההגירה, אמר לגבי הארכת העסקה של העובדים הוותיקים כי "הם צריכים לצאת בסוף המועד שלהם. הכנסנו כבר עשרות אלפי עובדים זרים כך שאני מניח שהוותיקים יכולים לצאת. אנחנו נכניס עוד הרבה עובדים זרים חדשים, כולל מסין".
