המבנה לשימור שנפגע מטיל איראני שוקם בתוך שנה בלבד
בין שלל המבנים ברחוב פינסקר בתל אביב שנפגעו קשה במלחמה וממתינים לשיפוץ עד כה רק בניין אחד עבר שיקום ודייריו חזרו אליו בתוך שנה בלבד. "כל אזרח שנפגע צריך לקחת אחריות על חייו ולא להסתמך רק על המדינה", אומרת בעלת דירה בבניין שקידמה את פרויקט השיקום
כשבית אברהם גולדברג נבנה בשנת 1933, איש לא תיאר לעצמו שהוא יידרש לעמוד בהדף של טיל במשקל חצי טונה שינחת במרחק של עשרות מטרים ממנו, אך באופן מפתיע, המבנה שרד את הפגיעה אם כי ניזוק באופן קשה.
בלילה שבין 15 ל־16 ביוני 2025 נחת טיל איראני בקצה רחוב פינסקר בסמוך לרחוב אלנבי ופגע קשה בכל המבנים הסמוכים לזירת הנפילה. גם כיום, הרחוב נותר כמעט כפי שהיה ביום הפגיעה, אלא שבניגוד למבנים ההרוסים ששיקומם רק החל לאחרונה, או מבנים שעדיין תקועים בשלבים הראשוניים של ההליכים הבירוקרטיים, דייריו של הבניין ברחוב פינסקר 7 חזרו לאחרונה לדירותיהם המשופצות. זה קרה בזכות ועד דיירים עיקש, שקידם את הפרויקט. בראש הוועד עמדו יהודית רביב, אמנית בעלת דירה בבניין שרכשה את דירתה רק כשנה לפני פגיעת הטיל, וטמיר עודי שמגיע מתחום הנדל"ן ושוכר דירה בבניין, וסייע לקדם את התהליך בקצב מהיר בזכות הניסיון והמומחיות שלו.
"כל המבנים שנמצאים ברדיוס הקרוב של הפגיעה ברחוב פינסקר נפגעו קשה וכולנו פונינו לבתי מלון. הבניין שלנו הוגדר כמבנה אדום, הוא לא היה ראוי למגורים, אבל גם לא הוגדר להריסה. התקרות והחלונות עפו, רוב התכולה הלכה. הדבר היחיד שהותר לנו בשלב הראשון היה לנקות את הבית. פינינו וניקינו את השברים, נשארנו עם קירות ואז עברנו למצב כתום שאומר שאפשר להתחיל לעבוד", סיפרה רביב.
איך ידעתם מה לעשות?
"החלטנו שמי שבוועד הבית יהפוך לצוות המינהלה שעובד מול מס רכוש, ובתוך חודש התחלנו לראיין מפקחי עבודה וקבלנים.פתחנו חשבון בנק נפרד שמיועד רק לצורך השיקום והעבודה מול מס רכוש. החלטנו לא לשכור שמאי כי חששנו ששמאי יעלה את גובה הנזק ויגרור אותנו לוויכוחים ארוכים מול מס רכוש. בדיעבד, זו היתה החלטה נכונה. בתים לידנו שלקחו שמאים סיבכו את עצמם והתקשו מול מס רכוש".
איך היתה ההתמודדות מול מס רכוש?
"מס רכוש לא נתנו לנו כל מה שביקשנו אבל החלטנו להתחיל בעבודה ולדון איתם על חוסר ההסכמות בהמשך. למשל, החזית של הבית נפגעה מאוד והעורף נפגע פחות אבל התגלו בו סדקים, ואז החלו ויכוחים האם אלה סדקים בשלד המבנה כי מס רכוש לא הגדיר אותם ככה. הבאנו הערכות של מהנדסים ששכרנו מכספנו, והם באו לקראתנו. היינו הוגנים איתם. מאוד קל לרמות, אבל אם תופסים אותך, הלך עליך. אנחנו אמרנו את האמת, ועבדנו מסודר עם חוות דעת של אנשי מקצוע, והם היו הוגנים איתנו. מס רכוש לא פראיירים. דיירי בית ברחוב שהציגו הערכת נזק גבוהה לא קיבלו אישור לתיקון והם תקועים עד היום".
מהם האתגרים בשיקום מבנה לשימור?
"נדרשנו למצוא קבלן שמתמחה בשימור. יש הרבה פרטים מקוריים או משוחזרים שהיה צריך להשיב למצבם הקודם. זה בניין באוהאוס מקורי, וגם על כך היו מחלוקות עם מס רכוש. למשל, העבודות כללו את פירוק המרפסות, שיפוץ ושימור של החזית. היו לנו חלונות מיוחדים שעברו שימור מהמבנה המקורי, רק החלונות עלו מיליונים, ומס רכוש הבין את זה. אותו הדבר לגבי חדר המדרגות שגם הוא היה מקורי, ואפילו תיבת הדואר היא פריט מיוחד שהשיקום שלו עלה 56 אלף שקל. מס רכוש לא אישרו את השיקום שלה. איתרתי את היצרן שעדיין קיים והתחננתי בפניו שישפץ אותה, ולבסוף הוא הסכים. הרצפה היתה רצפת טראצו מיוחדת. הבאנו מומחה לריצוף הזה שהחליף את הריצוף במקומות שנפגעו בהעתק מדויק, והיו מרצפות שהוא תיקן".
ומה בנוגע לדירות?
"כל דייר פנה בנפרד למס רכוש ושיפץ את דירתו דירה פנתה בנפרד למס רכוש ושיפצה את הדירה".
בסך הכל השיפוץ של הבניין עלה כמה מיליוני שקלים, ושיפוץ הדירות עלה כ־600 אלף שקל לדירה.
מה התובנות שלך מהצלחת הפרויקט?
"אני חושבת שכל אזרח שנפגע צריך לקחת אחריות על חייו ולא להסתמך רק על המדינה. המערכת עוזרת למי שעוזר לעצמו. אנחנו התעשתנו מהר. הצלחתי לשכנע את הדיירים, זה לא היה פשוט. כשהגענו לחתום עם הקבלן, הסתבר שאי אפשר לבטח את עבודת הקבלן בארץ ולא יכולנו להתחיל את העבודות. הקבלן עשה ביטוח באנגליה בתנאים נוקשים, ואנשים התלבטו אם לחתום על ההסכם כשיש את הפוליסה הזו. היה צריך הרבה פעולות שכנוע. לאסוף את החתימות היה ממש כמו לחצוב בסלע, זה היה קשה והיו לי נדודי שינה".
את דיירי הבניין ליוו עו"ד עמית מור, שותף במחלקת ליטיגציה אזרחית ומסחרית נשיץ ברנדס אמיר, והשמאי אורי נס המתמחה בתחום רכוש וביטוח.
