סגור
בנייה פועלים זרים סינים עובדי בניין
פועלים סינים. לא יבואו (צילום: שאול גולן)

ביהמ"ש אישר: חברות הבנייה הסיניות לא ישתתפו במכרז משרד השיכון

משרד השיכון הוסיף למכרז סעיף המונע השתתפות של חברות זרות המדורגות בדירוג הנמוך ביותר בדו"ח מחלקת המדינה האמריקאית לסחר בבני אדם, ובית המשפט המחוזי בירושלים אישר את ההחלטה למרות הנוכחות המשמעותית של החברות הסיניות בענף

חברות הבנייה הסיניות לא יוכלו לגשת לקול הקורא שפרסם משרד השיכון ביולי 2024, ולכן לא יוכלו להגיע ולעבוד בישראל, כך עולה מהחלטה של בית המשפט המחוזי בירושלים (בשבתו כביהמ"ש לעניינים מנהליים) שהתקבלה לאחרונה (30 ביולי).
האיסור על השתתפות החברות נובע מהחלטה של משרד השיכון להוסיף סעיף המונע השתתפות במכרז מחברות זרות המדורגות בדירוג 3 (הדירוג הנמוך ביותר) בדו"ח מחלקת המדינה האמריקאית לסחר בבני אדם. סין דורגה בדירוג 3 הנמוך בדו״ח בשנים 2020, 2021 ו-2023. דירוג זה ניתן למדינות שאינן עומדות בסטנדרטים מינימליים למאבק בסחר בבני אדם ואף אינן מנסות לעמוד בהם.
בסעיף נכתב: "מובהר כי הגורמים הבאים לא יהיו רשאים להשתתף בקול קורא, ולא יהיו רשאים, במישרין ו/או בעקיפין, להיות חברים/שותפים במציע. מציע אשר מדינת המוצא שלו דורגה באחת או יותר מהשנים הבאות (2020-2021,2023) בדירוג 3 TIER בדו"ח מחלקת המדינה האמריקאית, המתפרסם מידי שנה בנוגע לסחר בבני אדם בהתאם לחוק הגנת קורבנות סחר".
בעקבות ההחלטה הוגשו שתי עתירות על ידי שלוש חברות שביקשו לגשת למכרז, וטענו כי הן חברות פרטיות אשר אינן פועלות מטעם הממשלה ולכן הדרישה שעלתה במכרז מפלה אותן באופן בלתי סביר ובלתי מידתי. הסינים טענו, כי לישראל שום סיבה להיצמד אל דו"ח אמריקאי ולא מחייב, אך בדיון בביהמ"ש הושב להן, כי מדובר בדו"ח בעל משמעות המטיל סנקציות כלכליות על מדינות שלא עומדות בתנאים, וכי זהו הדו"ח המקובל בעולם כיום בתחום זה. לגבי הטענה כי הדרישה לעמידה בסטנדרטים של הגנה על עובדים לא נכללה בקול הקורא הקודם, נטען מנגד על ידי המדינה, כי מאז 2016 אז גויסו לעבוד בישראל חברות זרות, הצטבר בידי המדינה ניסיון רב המעיד על הפרת זכויות עובדים זרים בתחום התשתיות והמגורים. ישראל עצמה מדורגת בדרגה 2, דירוג שהיא עצמה שואפת לשפר. לגבי טענת החברות, כי הן חברות פרטיות שנענשות בשל המדיניות של ארצן, השיב ביהמ"ש, כי גם אם אינן חברות ממשלתיות כאשר הן פועלות בסין הן עושות זאת בהתאם לדין ולפרקטיקה המקובלת בסין.
ההחלטה לאפשר כניסה של חברות זרות שיפעלו בישראל כחברות ביצוע, בנוסף לחברות הביצוע המקומיות והזרות שכבר פועלות בענף, היא בעיקר תוצר של משבר העובדים שטרם נפתר מאז ה-7 באוקטובר. למרות שמאז נכנסו לישראל עשרות אלפי עובדים זרים, זה עדיין לא מספיק ולחברות רבות כבר הצטברו בפערים בביצוע שמובילים גם לדחייה בלוחות הזמנים ולעיכובים.
מאז שנת 2016 פועלות בישראל בצורה זו כ-11 חברות זרות, מהן 10 סיניות ואחת מטורקיה. החברות הזרות שכבר פועלות בישראל בהצלחה הגיעו עם עובדים משלהן, ויש להן אינטרס שיהיו אלה עובדים מקצועיים שיבצעו את העבודה בצורה טובה. מאחר ובקול הקורא הקודם, הסעיף המדובר לא היה חלק מתנאי המכרז, חברות סיניות היו החברות העיקריות שהגיעו לכאן והן מעסיקות כיום כ-5,000 עובדים. על פי הקול הקורא האחרון, כל חברה שמגיעה לעבוד בישראל יכולה להביא עד כ-1,600 עובדים בסך הכל, כך שכניסה של 10 חברות חדשות יכולה להוסיף עד 16 אלף עובדים מקצועיים לענף.
באפריל 2025 פרסם משרד השיכון כי עד כה עברו את תנאי הסף 4 חברות: מליטא, אזרבייג'ן, ויאטנם וסינגפור, אך ללא חברות סיניות. בקרב גורמי מקצוע עולים כעת ספקות בכל הנוגע ליכולתה של המדינה לגייס 10 חברות זרות שיגיעו לישראל, מבלי לכלול את הסינים.
באופן חריג, אל עמדת משרד השיכון הצטרפו הפעם גם עמותת קו לעובד, וכן הקליניקה לזכויות עובדים באוניברסיטת תל אביב. שני הארגונים תמכו בעמדת המדינה וקיבלו אישור להשתתף בדיון שבו הדגישו את חשיבות השימוש בדו״ח מחלקת המדינה האמריקאית כקריטריון למניעת סחר בבני אדם, תוך ביקורת על ההסדר הכללי של חברות בנייה זרות. הארגונים טענו, עוד שבהינתן בעייתיות ההסדר כולו, החורג מהכללים המקובלים בישראל להגנה על מהגרי על סין ויחסי הממשלה שם עם חברות עסקיות, ולא להמתין להפרות שיהיה קשה לאוכפן בדיעבד.
עורך הדין אלעד כהנא, מנהל המחלקה המשפטית בקו לעובד, הסביר כי ״הסדר חברות הביצוע הזרות לבנייה הוא אחד ההסדרים הפוגעניים שקיימים כיום בישראל ביחס להגירת עבודה - הוא הניב חלק ניכר מהמקרים הקשים ביותר שנתקלנו בהם של ניצול עובדים, גיוסם לעבודה תחת חובות והעסקה שעולה לכדי עבודות כפייה. אנו שמחים שהתקבלה עמדתנו כי יש לצמצם ולמנוע מתאגידים סינים להביא לישראל עובדים מסין ולהעסיקם בתנאי כבילה, בהינתן הדירוג הירוד של סין במדד מחלקת המדינה האמריקאית ביחס למאבק בתופעות של סחר בבני אדם״.