סגור

בעקבות חשיפת כלכליסט
קנס של כ-600 אלף שקל לשתי חברות ששיווקו קרקע לא מתוכננת תוך הטעיית הקונים

17 חברות שעוסקות בשיווק קרקעות חקלאיות יקבלו עיצום כספי בסכום מצטבר של 2.3 מיליון שקל בגין הטעיית צרכנים. כמעט רבע מהסכום הזה הוטל על שתי חברות ששיתפו פעולה בשיווק קרקעות בנגב, שטח שבו הן טענו כי יקום היישוב עומרית. הפרשה נחשפה לראשונה ב"כלכליסט"

17 חברות שעוסקות בשיווק קרקעות חקלאיות יקבלו עיצום כספי בסכום מצטבר של 2.3 מיליון שקל בגין הטעיית צרכנים. על פי הודעת הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן, כמעט רבע מהסכום הזה הוטל על שתי חברות ששיתפו פעולה בשיווק קרקעות בנגב, בשטח שבו הן טענו כי יקום היישוב עומרית. בפרשה, שנחשפה ב"כלכליסט", מעורבות חברת א.לוי השקעות ובניין, שתידרש לשלם 540 אלף שקל, וחברת משהב, שהעיצום שיוטל עליה יהיה 54 אלף שקל.
החברות החלו לשווק ב-2016 מגרשים במתחם הסמוך לנבטים על כביש 25 שבין דימונה לבאר שבע, בטענה כי מקודמת במקום תוכנית לבניית יישוב חדש. הקמת יישוב חדש מחייבת החלטת ממשלה. בדיקה של "כלכליסט" העלתה כי הרעיון אכן נבחן שנים קודם לכן, אלא שהוא נגנז ובאותה עת לא היתה שום כוונה לאשר החלטת ממשלה כזו. אף על פי כן החברות מכרו למאות אנשים מגרשים בגודל חצי דונם בתמורה ל-164 אלף שקל.
2 צפייה בגלריה
הדמיית היישוב עומרית
הדמיית היישוב עומרית
הדמיית היישוב עומרית
(הדמיה: אתר שיווק הפרויקט)
על פי חוק, גובה העיצום הכספי נגזר ממספר הפרסומים המטעים, כאשר הרף ההתחלתי הוא עיצום בסך של 45 אלף שקל לכל הטעיה. גובה העיצום משוקלל בסופו של דבר עם מספר פרמטרים, ובהם חומרת ההטעיה וזהות הגוף המטעה - חברה או עוסק.
החקירה של הרשות להגנת הצרכן נפתחה ב-2019, ולטענתה נמצא כי בפרסומים של חברת א.לוי, שכאמור ספגה את העיצום הגבוה מכולם, היא השתמשה בביטויים כגון "הזדמנות חד-פעמית להשקיע בדרום"; "164,000 שקל לחצי דונם ביישוב המתוכנן עומרית ליד באר שבע"; "מספר החלקות מוגבל"; "תוכנית בקידום משרד השיכון והמנהל"; "בואו לרכוש קרקע חקלאית בטאבו ביישוב העתידי עומרית". על פי הרשות להגנת הצרכן, החברה הטעתה לחשוב כי מדובר בקרקע ביישוב מתוכנן כשלמעשה אין תוכנית מפורטת שמכוחה נקבע ייעוד הקרקע. כמו כן החברה לא גילתה כנדרש בחוק כי הקרקע אינה זמינה לבנייה. עוד נטען כי עשיית שימוש באמירות מפורשות או משתמעות לקיומה של תוכנית להקמת היישוב, בעוד בפועל לא קיימת תוכנית, מהוה הפרת הטעיה. בנוסף לכך מסבירים ברשות כי החברה ציינה כי התוכנית בקידום משרד השיכון, כאשר בפועל היא אינה מקודמת על ידי המשרד.
באשר לחברת משהב, מסבירה הרשות כי ההטעיה היתה בפרסומים שבהם הביטויים "היישוב העתידי הבא בדרום"; "הזדמנות נדירה להשקיע בקרקע ייחודית עליה יתוכנן יישוב קהילתי איכותי".
מחברת א. לוי נמסר בתגובה: "החברה קיבלה לאחרונה הודעה מהרשות להגנת הצרכן על כוונת חיוב. כפי שהחברה תבהיר בתגובתה להודעה, היא לא הטעתה, ופעלה בהתאם לכל דין, והיא משוכנעת כי לאחר שתוגש התגובה ויישמעו טענותיה בשימוע כי גם כך יקבע".
מחברת משהב נמסר בתגובה: "למיטב ידיעתנו, הטענה נגד החברה התייחסה לסרטון שהועלה ליוטיוב. ככל שמשהב הצליחה לברר, הסרטון המדובר עלה לרשת בשנת 2015, הסרטון לא הועלה על ידי החברה, והחברה לא קידמה את פרסום הסרטון. יתרה מכך, למיטב ידיעתנו החל משנת 2016 ואילך אף אחד לא עסק בפרסום עומרית מטעם החברה. הרשות להגנת הצרכן פנתה למשהב כדי שהיא תתייחס לטענה שהועלתה (הטענה עוסקת אך ורק בפרסום אחד ובודד משנת 2015, כלומר החברה לא עברה אף עבירה), ומשהב מתכוונת להשיב בעניין ולהסביר שמדובר בטעות, ולא נעשה כל פרסום מטעה מטעם חברת משהב. התשובה המפורטת תישלח לרשות, ואין בכוונת החברה לפרסמה בטרם תישלח לרשות".
חברה בולטת נוספות ברשימת העיצומים הן קרקעות ישראל שעל פי אתר האינטרנט שלה משווקת קרקעות בחדרה, בנימינה ונתניה.
ברשות להגנת הצרכן מבהירים כי על פי חוק, בפרסומים של קרקעות שאינן זמינות לבנייה חלה חובה להוסיף באופן ברור את המשפט "הקרקע אינה זמינה לבנייה". הרשות מסבירה כי הוספה של מילים מסויגות כגון "מיידית" הן הטעיה משום שהן נוטעות את הרושם כי בעתיד הקרקע כן תהיה זמינה.
הטעיה שכיחה נוספת שבה נתקלו ברשות היא שיווק חלק מהקרקע בטענה כי זו מקנה זכות ליחידת דיור, בעוד שבפועל אין שום וודאות באשר למועד אישור תוכנית הבנייה והיקף זכויות הבנייה מכוחה.
נציין כי לאחר קבלת העיצום חברות יוכלו להגיש ערעור על לרשות להגנת הצרכן וכן לפנות לערכאות משפטיות.