עיריית תל אביב דרשה מבעלי דירות לשפץ את חזית הבניין על חשבונם. מה קבע בית המשפט?
דיירים ברחוב גורדון התנגדו לדרישת העירייה להסיר חוטים וצינורות מהחזית ולייצר מראה אחיד לחלונות, לדלתות ואף לסורגים. השופטת דחתה את טענותיהם לאפליה ופגיעה בזכויות קנייניות: "על בעלי נכסים מוטלת חובה לשמור על מצב תקין וראוי של הנכס"
בית המשפט לעניינים מנהליים בתל אביב דחה היום (ב') עתירה של בעלי דירות נגד החלטת העירייה, שדרשה מהם לשפץ את חזיתות הבניין על חשבונם.
הדיירים ברחוב גורדון 69 קיבלו לפני זמן מה הודעה מסגן מהנדס העיר ובה נדרשו להסיר את כל החוטים והצינורות מחזית הבניין, להעתיק את מנועי המזגנים מהחזית הראשית, להביא את כל הפתחים (חלונות ודלתות) למראה אחיד, לייצר מראה אחיד לסורגים, לעשות תיקוני בטון ולצבוע קירות חוץ.
התושבים פנו לוועדת ההשגות של העירייה, בטענה כי "דרישות העירייה לחזיתות אחידות הן דרישות שפוגעות בזכויות קנייניות של בעלי דירות במידה העולה על הנדרש וחורגות מכל אמת מידה של סבירות ומידתיות. הפגיעה בבעלי הדירות מחייבת פרשנות מצמצמת של הוראות חוק העזר והיצמדות דווקנית לתכלית החוק. הדרישה ביחס לחלונות, התריסים והדלתות בדרישת השיפוץ נוסחה באופן מעורפל ואינה ברורה. כמו כן, נוסח דרישות השיפוץ הותיר לעירייה מרחב תמרון המאפשר הוספת דרישות חדשות לאחר הנפקת רישיון שיפוץ חזיתות".
ועדת ההשגות דחתה את טענתם וקבעה כי "דרישת העירייה להאחדת החזיתות נעשתה לפי סמכותה עפ"י פקודת העיריות וחוק העזר, ומהווה שיקול לגיטימי בהוצאת דרישת שיפוץ, כאשר בניינים שנמצאים בסביבת הבניין נשוא ההשגה שופצו, מכוח דרישת שיפוץ החזית בהם אחידה. עוד נקבע כי אין ללמוד מביצוע שיפוץ לא ברישיון או הקמת המעלית בבניין על הסכמת העירייה או ויתור על סמכותה עפ"י פקודת העיריות וחוק העזר לשמור על חזית הבניין או הסכמה להימנע מהפעלת סמכויותיה עפ"י דין".
התושבים, באמצעות עורכי הדין דורון טל ואסף הכהן, עתרו לבית המשפט נגד ההחלטה. "החלטת ועדת ההשגות לקונית ובלתי מנומקת", נטען. "ועדת ההשגות לא בחנה כראוי האם החלטת העירייה התקבלה בסמכות ובהתאם להוראות הדין, משיקולים עניינים ובלי שהיא חורגת ממתחם הסבירות, ולא בחנה כראוי את אופן הפעלת שיקול הדעת ע"י העירייה. הוועדה אימצה את עמדת העירייה כמעין 'חותמת גומי', ללא סייגים וללא הנמקות ובהתעלם מטענות העותרים לפגיעה חמורה ובלתי מידתית בזכויותיהם וכן מטענות בדבר אפליה אסורה".
עוד הם טענו כי "העירייה הפעילה את סמכותה כלפי העותרים באופן פגום, הכבידה בדרישות מיותרות ומופרזות, נקטה באכיפה מוגזמת, חסרת סבירות ומידתיות, שהינה נעדרת סמכות ואף מפלה. הדרישה ל'חזיתות אחידות' שנויה ביותר במחלוקת ועומדת בליבת המחלוקת. חוק העזר נועד לשמור על מראה תקין ולא מוזנח של חזית הבית, ואין בו להעניק לעירייה את הסמכות לדרוש מראה אחיד - ודאי לא של דלתות, חלונות ותריסים שהינם רכוש פרטי של בעלי הדירות".
השופטת אביגיל כהן החליטה לדחות את עתירת התושבים וקבעה כי "ועדת ההשגות היא טריבונל מעין משפטי, ובית משפט לא יתערב בשיקול דעתו של טריבונל מעין זה אלא רק במקרים חריגים שבהם הוועדה המקצועית לא פעלה לפי כללי המשפט המינהלי. לא נפל פגם מנהלי המצדיק התערבותו של בית משפט. הוועדה לא חרגה מסמכותה. החלטתה מצויה במתחם סבירות ולאחר שהונח החומר לפניה קיבלה החלטה מקצועית סבירה".
בעניין שיפוץ החזיתות היא קבעה כי "יש לדחות את טענות העותרים לפיהן ניתן לדרוש שיפוץ רק ביחס לאלמנט בלוי או מוזנח או כי מדובר באלמנטים שאינם מהווים 'רכוש משותף' כהגדרתו בחוק המקרקעין. כלל הדרישות בדרישת השיפוץ הן בסמכות העירייה, מכוח פקודת העיריות וחוק העזר ונכללות בהגדרת 'שיפוץ' בחוק העזר. כמו כן, על בעלי נכסים מוטלת חובה לשמור על מצב תקין וראוי של הנכס. מדובר בפתחים הנראים מן הרחוב ופונים אל החוץ ומהווים חלק מחזיתות הבניין. כמו כן יש לדחות את הטענה לפיה הדרישה לאחידות אינה ברורה".
פרופ' ניר מועלם מהפקולטה לתכנון ערים בטכניון הסביר לכלכליסט כי על אף שיש חקיקה משנות ה-80 המדברת על חובת שיפוץ חזיתות, הרי שיש מעט מאוד עיריות שאוכפות אותה. "החזית היא פרטית, אבל היא גם רכוש ציבורי במובן הרחב", אמר. "זה מאבק ומשיכת חבל שלא מסתיימת בין הרשות המקומית שרואה עצמה מגינת האינטרס הציבורי , לבין בעלי דירות ובתים שחושבים שזה לא צריך לעניין אותה, כי מדובר על קניין שלהם. היה חוק של המדינה על שיפוץ בתים, אבל הוא כבר לא רלוונטי. את המדינה לא מעניין שיפוץ, וגם תחזוקה בקושי. העיריות נותרו לחוקק חוקי עזר ולהיאבק בבעלי דירות. יש עיריות שזה אכפת להן ויש להן משאבים, ויש כאלה שכבר מזמן הרימו ידיים".
