בוועדת הנגב והגליל מאשימים: המדינה מרחיבה יישובים ערביים על חשבון יישובים יהודיים
בוועדה נטען כי תוכניות המתאר ליישובים ערביים מתבססות על יעדי אוכלוסייה שרירותיים ומאפשרות הרחבה על חשבון שטחים שיועדו להתיישבות יהודית; סגן ראש המועצה האיזורית עמק יזרעאל טען שיישוב ערבי סמוך מתרחב בשטח שיישוב יהודי רצה לקבל על מנת להתרח אליו ונענה בסירוב; מינהל התכנון: "העבודה מתבססת על נתונים רשמיים של המדינה"
המאבק על קרקעות המדינה בגליל הגיע הבוקר לוועדת הנגב והגליל, בדיון שחשף את המתח בין מצוקת הדיור ביישובים הערביים לבין טענות לאפלייה ופגיעה בהתרחבות היישובים היהודיים. במרכז הדיון עמדו תוכניות מתאר ליישובים ערביים, ובהן עילוט, שלפי הטענות נשענות על נתונים דמוגרפיים לא מבוססים.
הדיון התקיים תחת הכותרת "חשד להגשת נתונים דמוגרפיים מסולפים ע"י רשויות מקומיות למינהל התכנון", ובראשו עמד יו"ר הוועדה ח"כ עודד פורר מישראל ביתנו. פורר חזר והאשים את מינהל התכנון ואת רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) בפגיעה בחזון הציוני, בטענה שהן מקדמות הרחבה של יישובים ערביים על אדמות מדינה, לצד פערים בתמחור קרקעות לבנייה צמודת קרקע בין יהודים לערבים.
בבסיס הדיון עמד מסמך שחיברה מתכננת הערים רותי פרום אריכא עבור תנועת "ארצנו", שלפי אתר האינטרנט שלה פועלת "להשיב את ההתיישבות למרכז העשייה הישראלי". הטענה המרכזית של פרום אריכא היא שתוכנית המתאר של הישוב הערבי עילוט, כמו כן של תוכניות מתאר ליישובים ערביים אחרים, המקודמות ע"י מנהל התכנון, מציעה הרחבה על חשבון אדמות מדינה, במקום להצטופף בתוך שטחי הישובים הקיימים. לטענתה, התוכניות נשענות על נתוני אוכלוסייה לא ריאליים. פרום אריכא טענה כי יעדי האוכלוסייה אינם מבוססים על תחזיות צמיחה ריאליות, אלא על מספרים נומינליים - כלומר מספרים שרירותיים.
את דבריה של פרום חיזקה ג'קי שורק, מהנהלת היישוב הקהילתי גבעת אלה בגליל המערבי, שהביעה חשש מממשק ישיר עם בתי היישוב הערבי עילוט: "אנחנו בעד הדו קיום, וששני היישובים יחיו זה לצד זה. יחד עם זה, ההחלטה על תוכנית המתאר של עילוט הכניסה את תושבי גבעת אלה לחרדה מאד גדולה. כבר היום, בגלל הגורמים הפליליים שמסתובבים במרחב, יש יריות כמעט מדי יום. בגינות הבתים של מעטפת היישוב יש תרמילי כדורים. כשיודעים שהיישוב הולך להתרחב באים אלינו התושבים בתלונה".
אבי סמוביץ', סגן ראש המועצה האיזורית עמק יזרעאל, הוסיף: "לוקחים פה ישוב של 9,000 תושבים ותוך עשר שנים רוצים להכפיל אותו. זה ישוב בדירוכ סוציו-אקונומי 3. מי ייתן מענה לתושבים מבחינת חינוך ועבודה? השטח שהם מתרחבים אליו הוא שטח שאנחנו רצינו להתרחב אליו וקיבלנו ממנהל התכנון תשובה שלילית. פתאום אנחנו רואים תוכנית להרחבת עילוט בשטח שאנחנו רצינו".
ח"כ אריאל קלנר מהליכוד תקף את מינהל התכנון ואמר: "אנחנו חיים במציאות מדומיינת. בגלל התרבות של החברה הערבית אנחנו נותנים עוד ועוד שטח ועוד אדמות מדינה, כאילו שאנחנו חיים ברוסיה. לפנק ולפנק ולפנק. מישהו בדק את ההשלכות על ההתיישבות היהודית, כשנותנים עוד ועוד? מישהו בדק את ההשלכות האסטרטגיות על הביטחון הלאומי? יש פה קונצנזוס על המפעל הציוני. אני חושב שגם הפקידות צריכה להיות מחויבת לאתוס הציוני".
לילה לביצקי, נציגת מחוז צפון במינהל התכנון, אמרה כי קידום תוכניות המתאר של היישובים הערביים נעשה על פי החלטת ממשלה. "נוצר מצב שיש ביישובים הערביים אוכלוסייה גדולה שאין לה מענה בתחום הדיור", אמרה. "אין ביישובים הערביים שוק דיור. אנשים לא יכולים לקנות שם דירות. התכנון בא מתוך החלטת הממשלה 922 מ-2016".
לביצקי הוסיפה כי שינוי סטנדרט הצפיפות לפי תמ"א 35/4, ל-10 יחידות דיור לדונם, נעשה לאחר שתוכנית המתאר של עילוט כבר קודמה בצפיפות של 5 יחידות דיור לדונם. לדבריה, את שינוי גבולות היישוב עילוט אישרה הוועדה הגיאוגרפית של משרד הפנים.
רוסלאן עותמאן, נציג משרד המשפטים, אמר כי קידום היישובים בחברה הערבית נעשה באמצעות צוות בין משרדי, שבראשו עמד בעבר ארז קמיניץ, לשעבר המשנה ליועץ המשפטי לממשלה. לדבריו, "הצוות הוקם כהמשך ישיר לתיקון 116 בחוק התכנון והבנייה, 'חוק קמיניץ', שטיפל בעיקר בעבירות בנייה. התיקון בא לעולם על מנת להתמודד עם הבנייה הלא חוקית ביישובים. כצעד משלים למהלך הזה רצינו לקדם פתרונות לדיור".
עותמאן הוסיף כי בצוות הבין משרדי גובש דוח מסכם שהתייחס להיבטים תרבותיים, לחסמים שמאחורי מצוקת הדיור ולפתרונות אפשריים. לדבריו, הדוח אומץ בהחלטת ממשלה 664. "מי שמחזיק בקרקע ביישובים הערביים היא קבוצה קטנה של אנשים שלא מוכרת את הקרקע. הסיבה העיקרית היא תרבותית. אי אפשר לקנות ואי אפשר לשכור. וגם, בואו נשים את הדברים על השולחן, זה לא שאפשר למצוא פתרון בערים היהודיות. אם ערביי דיר אל אסד יעברו לכרמיאל יתקיים דיון למה ערבים עוברים ליישוב יהודי".
ממינהל התכנון נמסר: "עבודת התכנון מתבססת על נתונים רשמיים של המדינה, ובהם נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, משרד הבינוי והשיכון וגופי ממשלה נוספים. ניתן לראות כבר כיום בתוכניות שאושרו לאחרונה צפיפויות גבוהות מבעבר, צפיפויות שילכו ויגדלו גם בהמשך".
