יו"ר הקואליציה הגיש הצעת חוק לפיזור הכנסת
המהלך מגיע על רקע קריסת הרוב הקואליציוני, לאחר שדגל התורה הודיעה שלא תתמוך בעמדות הממשלה בכנסת בשל כישלון קידום חוק ההשתמטות. נתניהו מעוניין לקיים את הבחירות באוקטובר, בעוד החרדים דוחפים לקיימן בספטמבר
יו"ר הקואליציה אופיר כץ הגיש הערב (ד') הצעת חוק לפיזור הכנסת. להצעה הצטרפו כל יושב ראש סיעות הקואליציה. לפי ההצעה, תאריך הבחירות ייקבע במהלך הדיונים בוועדת הכנסת. ההצעה תעלה להצבעה בקריאה טרומית בשבוע הבא.
המהלך מגיע אחרי שמוקדם יותר היום משכה הקואליציה את כל הצעות החוק הפרטיות שנועדו לעלות היום להצבעה בקריאה טרומית במליאה, בשל המשבר עם יהדות התורה ומחשש להיעדר רוב גם ש"ס לא הודיעה על התייצבותה לצד הממשלה בהצבעות.
בליכוד מעדיפים להוביל את המהלכים לפיזור הכנסת, כולל קביעת מועד מוסכם לבחירות, על פני היגררות למהלכי האופוזיציה לפיזור הכנסת. נתניהו מעוניין לקיים את הבחירות ב-20 או ב-27 באוקטובר כדי שעד אז יוכל להציג הישג מדיני ביטחוני ולהשלים חקיקה בעניין ההפיכה המשטרית, אולם החרדים מעוניינים לקיים אותן ב-1 או ב-15 בספטמבר, בתקופת הסליחות, החגים והחופשות מהלימודים. אם הבחירות יתקיימו ב-15 בספטמבר, ספירת הקולות הכפולים צפויה להתארך מעבר ל-8 ימים בשל העובדה כי מועד זה חל בין ראש השנה ליום כיפור, מה שעשוי להיות בעייתי.
דגל התורה הודיעה אתמול על תמיכתה בפיזור הכנסת, נוכח העובדה שנתניהו לא הצליח לגייס רוב בעד חוק ההשתמטות. כתוצאה מכך, הודיעו חברי הסיעה כי לא יתמכו בעמדות הקואליציה בכנסת, אלא יצביעו נגדה. המשמעות: לקואליציה אין כרגע רוב במליאה.
מוקדם יותר היום הסירה האופוזיציה את כל הצעות החוק הפרטיות שנועדו לעלות היום להצבעה בקריאה טרומית. בכך ביקשו באופוזיציה ללחוץ על הקואליציה להעלות להצבעה הצעות חוק פרטיות שהוגשו על ידי ח"כים בקואליציה ולגלות אם יש לקואליציה רוב. כאמור, מחשש להיעדר רוב משכה הקואליציה את כל הצעות החוק הפרטיות.
היום אמורה הייתה המליאה להצביע בקריאה טרומית על הצעת חוק שהגיש ח"כ אביחי בוארון (הליכוד) ותאפשר לממשלה חדשה לפטר נושאי משרה בכירים בתוך 100 ימים לכהונתה. בקואליציה חששו שבלי דגל התורה ואגודת ישראל לא יהיה להם רוב בעד הצעת החוק הזו.
לפי הצעת החוק, לממשלה תהיה הסמכות המלאה והבלעדית למנות או להימנע מלמנות אדם לתפקיד בכיר בשירות המדינה. הכנסת תהיה רשאית לקיים שימוע למועמד לתפקיד בכיר בשירות המדינה קודם למינויו ולהציג את המלצותיה בפני הממשלה בשאלת מינויים. הצעת החוק נתמכת על ידי נתניהו, שמרבה למתוח ביקורת על "שלטון הפקידים", בעוד שבוארון הוא רק השליח.
עוד קובעת הצעת החוק כי כהונת בכירים בשירות המדינה תסתיים בתוך 100 ימים מכינונה של הממשלה, אלא אם בפרק זמן זה החליטה הממשלה להאריך את כהונתם באופן זמני או קבוע. במקרה כזה, השר המופקד על הפקיד המודח רשאי לקבוע את מועד סיום הכהונה גם בתוך 100 הימים, ואם לא עשה כן - הכהונה תפקע בתוך 100 הימים.
סעיף נוסף קובע כי הממשלה רשאית להעביר מכהונה בכיר בשירות המדינה בכל עת, לפי שיקול דעתה הבלעדי, לאחר שניתנה לו ההזמנות להשמיע את עמדתו בפני הממשלה. ההצעה חלה על שורה ארוכה של תפקידים: הרמטכ״ל, מפכ״ל המשטרה, ראש השב״כ, ראש המוסד, נציב שב״ס, נציב שירות המדינה, היועמ״שית ומשניו, מנהל מחלקת הבג״צים, מנכ״לי משרדי ממשלה, משנים למנכ״לים וכל משרה שהמינוי לה דורש אישור ממשלה.
