בין הוזלת דיור לסכנת חיים: הדיון ברפורמת הבנייה לגובה נדחה שוב
המועצה הארצית לתכנון ובנייה לא תדון בשינוי הגדרת "בניין גבוה" גם בישיבה בשבוע הבא, זאת לאחר שרשות הכבאות הגישה הצעת נגד. מטה התכנון טוען שהרגולציה הקיימת מייקרת דירה בעשרות ומאות אלפי שקלים ומעכבת בנייה בפריפריה; הכבאות מזהירה: "פוטנציאל למלכודת מוות"
המועצה הארצית לתכנון ובנייה היתה אמורה לדון בשינוי ההגדרה של מה זה "בניין גבוה" ב-17.2.26, אך מסיבה לא ברורה הישיבה נדחתה ל-25.2.26. הבוקר (ה') נודע לכלכליסט שגם בישיבה בשבוע הבא לא ידונו בנושא. ממטה התכנון הלאומי נמסר כי יו"ר המועצה הארצית לתכנון ולבנייה, נתן אלנתן, החליט שלא לשבץ בשלב זה את הנושא בסדר היום של המועצה, זאת על מנת לאפשר גיבוש נוסח מוסכם מול רשות הכבאות שהעבירה אתמול הצעה. ברשות הכבאות אמרו היום לכלכליסט שליוזמת מטה התכנון הלאומי אין תוקף וביסוס, והיא לא רלוונטית.
על פי התקנות הקיימות, בניין שגובהו בין 13-29 מטר (שווה ערך ל7-10 קומות) מוגדר "בניין גבוה". "רב-קומות" הוא מבנה שגובהו מעל 29 מטר. מטה התכנון הלאומי יזם לאחרונה שינוי ההגדרות, כך ש"בניין גבוה" יגיע ל־42 מטר. השינוי אמור לאפשר להוריד חדר מדרגות אחד בבניינים שגובהם עד 13 קומות. תוספת עלות הביצוע בבניין שבו יש 2 חדרי מדרגות, כלומר "רב קומות", נעה בין 14%-37% - כלומר, השינוי אמור להוביל להוזלה משמעותית של הבנייה. לשינוי זה יש כאמור התנגדות של נציב הכבאות הראשי, רב טפסר אייל כספי, ואחרים, הטוענים כי מדובר במהלך מסכן חיים.
בשיחה עם כלכליסט אמר הרב נתן אלנתן, ראש מטה התכנון הלאומי ויו"ר המועצה הארצית לתכנון ובנייה: "הדרישות של חדר מדרגות נוסף בבניין שגובהו מעל 29 מטר הן נטל מאוד כבד ומעלות את מחיר הדירה בעשרות ומאות אלפי שקלים. המצב כעת בעיקר פוגע בפריפריה שנשארת עם בניינים ישנים ובלי ממ"דים והגנה מרעידות אדמה. לא נגענו במערכות, אבל כן בחדר המדרגות. הבנו שיש בעיה קשה בארץ כי אין בנייה של בניינים בגובה 11-14 קומות. הסיבה שזה קורה היא שהרגולציה לא סבירה. הקפיצה של הדרישות הבטיחותיות בבניין שגובהו מעל 29 מטר לא פרופורציונלית. זה לא יכול להיות שעד 29 מטר לא צריך כלום, ומעל יש להשקיע השקעות מטורפות. אם אתה רוצה לבנות בניין בגובה 11 קומות אתה צריך להשקיע עוד 15 מיליון שקל רק בשביל לעמוד בדרישות הבטיחות".
בדיון ועדת המשנה של המועצה הארצית, שהתקיים ב-15.1.26 הוצג דו"ח שהוזמן ע"י מטה התכנון הלאומי, שעליו חתומים רב טפסר דדי שמחי וטפסר חזי לוי, שניהם בדימוס, שמנהלים כיום חברת ייעוץ והנדסת אש בשם ELITE, ובו הם מגבים את היוזמה: "יש חשיבות מיוחדת לבחינה מחודשת של דרישות החלות על בנייני מגורים בתחום הגובה שבין 29-42 מטר. זהו תחום ביניים שבו ההסדרה הקיימת יצרה בפועל קיפאון תכנוני, ללא הצדקה מובהקת ברמת הסיכון. בפועל כמעט ולא נבנים מבני מגורים בטווח גובה זה. יש לשאול ביושר מקצועי האם מדובר בהגנה על הציבור או ביצירת סיכון מצטבר כתוצאה מהותרת המצב הקיים של בניינים ישנים על כנו".
טפסר יוסף שמיר, ראש מחלקת חקיקה ורגולציה ברשות הכבאות וההצלה לישראל מתנגד נחרצות ליוזמת מטה התכנון. במכתב ששלח בנושא הוא מטיל דופי במסמך שעליו נשענת המלצת ועדת המשנה למועצה הארצית, שחיברו שמחי ולוי: "חוות הדעת אינה מציגה מתודולוגיה הנדסית סדורה, היא אינה מגובה בנתונים ובעובדות, והיא סותרת במפורש את האסמכתאות עליהן היא לכאורה נשענת. אין מדובר במחלוקת מקצועית לגיטימית, אלא במסמך הנשען על הנחות תאורטיות המנותקות כליל מהמציאות. ויתור על דרך מילוט אחת צפוי להביא לריכוז כלל הדיירים בציר המילוט היחיד שנשאר, להגדלת הסיכון ליצירת מלכודת מוות כתוצאה מחסימת דרך המילוט היחידה, ולחסימת נתיבי גישה לכוחות החירום, הכיבוי וההצלה. כתוצאה מכך גדל הפוטנציאל של כל אירוע חירום פשוט, להפוך לאירוע רב נפגעים".
המהנדס דר' שמואל נתנאל, יו"ר העמותה הישראלית להגנה מאש (IL-NEPA) אמר שתוקפו של המסמך של חברת ELITE, שעליו מבסס מטה התכנון הלאומי, לא רב, מאחר שלשני החתומים אליו, שמחי ולוי, אין בכלל רקע בתחום ההנדסי. האחד היה בעברו קצין צבא ומנהל, והשני כבאי. לדבריו: "חדר המדרגות השני הוא סוג של בטחון למקרה שאחד מחדרי המדרגות יהיה מוצף עשן. מעבר לזה, חדר המדרגות משמש גם את הנמלטים וגם את הכבאים. תנועה שעולה ותנועה שיורדת מעכבת את התנועה. הרב אלנתן אומר שאם חדר המדרגות יהיה סגור הדיירים יכנסו לממ"ד, ישימו מגבת רטובה לפני הדלת, ויחכו עד שיחלצו אותם. אני רוצה לדעת איזה משפחה יש לה את העוצמות לחכות במשך שעתיים להיות סגורה בממ"ד, בזמן שהבניין כולו מלא עשן?. הגישה הזאת כ"כ נאיבית, כ"כ לא מקצועית. נכון היה אם היתה קמה ועדה המורכבת ממהנדסים, שהמקצוע הראשי שלהם הוא הגנה מאש".
טיראן שמר, ראש חטיבת הגנה מאז ברשות הכבאות, אמר לכלכליסט ש"הדרך להקל על התחדשות עירונית בפריפריה לא צריכה לבוא באמצעות ביטול חדר מדרגות. אנו יודעים להציע חלופות שיוזילו את עלות הבנייה. כך למשל, הפחתה בעמידות האש של שלד הבניין, הפחתה של רחבת הכיבוי, ושל מערכות מצילות חיים אחרות בבניין. אנחנו יודעים להביא פתרונות טובים יותר, שמבוססים על התקינה האמריקנית. אל לנו לשכוח שממשלת ישראל היתה זאת שהחליטה לאמץ את התקן האמריקני".
