ריאיון
"מי שירצה לגור בעומר, יגור בעומר. באר שבע צריכה לייצר את האלטרנטיבה"
אחרי שש שנים כמהנדסת העיר באר שבע, תמר פוריה עוברת למגזר הפרטי. בראיון פרידה היא מספרת על האתגרים של התחדשות עירונית בעיר שבה ערך הקרקע אינו גבוה, על התחרות מול היישובים באזור ועל בית החולים החדש וקריית ההייטק שימשכו צעירים לעיר הוותיקה
"כשנכנסתי לפני חמש שנים לתפקיד מהנדסת העיר באר שבע לא היה כאן אפילו פרויקט התחדשות עירונית אחד בשלבי תכנון. היום, יש 16 אלף יחידות דיור בשלבי קידום שונים. העיר אמנם היתה בתנופת פיתוח, אבל, יחד עם ראש העיר, רוביק דנילוביץ', הוספנו את הנדבך של התחדשות עירונית, שמבחינתי הוא חשוב מאוד. הנושא הזה היה אז ממש בחיתוליו", כך מספרת האדריכלית תמר פוריה, שהיתה עד לאחרונה מהנדסת העיר באר שבע והשבוע מונתה לסמנכ"לית התכנון בחברת ICR.
פוריה אמנם עוזבת את תפקיד מהנדסת העיר אך מהמפגש איתה ניכר שהחיבור שלה לבאר שבע נותר חזק. בשש שנותיה כמהנדסת העיר עברה באר שבע מהפך בכל מה שקשור לתפיסת העירוניות. הבחירה שלה להיפגש בבית הקפה שנמצא בפרויקט הבלוק החדש אינה מקרית. היא ממחישה היטב את הכיוון שאליו הובילה. במקרה הזה, האדריכלות הלא שגרתית שלה פוגשת את המבנה הברוטליסטי של מרכז הנגב, ומייצרת סמטה חדשה לשדרות רגר, שהיו פעם אוטוסטרדה והופך בימים אלו לשדרה. "המקום הזה, שלפני עשר שנים היה שומם, מנותק ותלוש, עכשיו הוא שוקק חיים, אפילו ביום גשום", היא אומרת בגאווה.
המגרש שנמצא בין פרויקט הבלוק לשדרות רגר הוא היום מגרש חנייה גדול אבל על פי התכנון הוא ימשיך את הרחוב החדש וייבנו בו מבני ציבור במסגרת קרקע משלימה לפרויקט התחדשות עירונית גדול. המנגנון של קרקע משלימה היה ניסיון לייצר כדאיות כלכלית בפרויקטים, שרשות מקרקעי ישראל נסוגה ממנו בגלל מורכבותו.
"אין בארץ דוגמאות נוספות לקרקע משלימה שבה נבנים מבני ציבור. באר שבע הצליחה לייצר מצב ייחודי. יש לנו הסכם שאין בשום עיר אחרת, שלפיו מגרשים ריקים בבעלות רמ"י יצוותו למתחמי פינוי בינוי שיש להם אתגר כלכלי", אומרת פוריה. הסעיף הזה מאפשר קידום התחדשות עירונית בבאר שבע, שבה ערך הקרקע לא גבוה.
פוריה (46) למדה לתואר ראשון באדריכלות בבצלאל ולתואר שני בתכנון ערים בטכניון. עם סיום לימודיה התקבלה למחלקת ההנדסה בעיריית הרצליה כבודקת תוכניות, אחד התפקידים הנמוכים בהיררכיה המקצועית, ולאחר זמן לא רב מונתה לאחראית על פרויקטי תמ"א 38 והקימה את מחלקת התחדשות עירונית בעיריית הרצליה.
"באיזשהו שלב הפכתי לסגנית מהנדס העיר", היא מספרת. "בעיני, מהנדס עיר הוא אחד התפקידים המחוללים בשלטון המקומי והיה לי ברור שהמקום הבא שלי הוא מהנדסת עיר. לא היתה לי שום זיקה מיוחדת לבאר שבע, אבל היה מכרז וזה נראה לי מרתק".
לדבריה, "יש הבדל מהותי בין האתגר של באר שבע, שנמצאת בתהליך צמיחה ומנסה למצב את עצמה במרחב האזורי והמטרופוליטני, לעומת הרצליה שבה ערכי הקרקע גבוהים ויש ביקושים. בבאר שבע הפרויקטים הלאומיים דוחפים קדימה והם אלה שמייצרים את הביקושים. לכן, חייבים לייצר להם כדאיות".
דגש על התחדשות עירונית
בבאר שבע חיים כיום 220 אלף תושבים ב־84 אלף יחידות דיור. פוטנציאל ההתחדשות העירונית שלה כולל תוספת של 50 אלף יח"ד, שימוקמו בשכונות הוותיקות של העיר. בניגוד להתחדשות בירושלים, תל אביב וחיפה, המטרה המוצהרת בבאר שבע היא ריכוז העיר פנימה. כיום כאמור יש 16,000 יח"ד בתוכניות התחדשות עירונית, בשלבי קידום שונים.
"התפיסה שלי היא שמינהלת התחדשות עירונית צריכה להיות חלק מהעירייה ולהיות הגוף המרכזי שעוסק ומוביל את תכנון ההתחדשות העירונית", היא מסבירה. "למינהלת יש מעורבות עמוקה בפרויקטים. היא מסייעת לתושבים להתקשר עם עורך דין ולערוך מכרז יזמים. זה נובע מתוך התפיסה שכשהתוכנית מגיעה להפקדה, יהיה כבר יזם, ושיהיה ידוע לו שזו התוכנית. יש מצב שבמהלך תקופת ההפקדה, היזם יתנגד לתוכנית. מבחינתי, זה טוב שהוא יגיד לנו מה עוד צריך לעשות בה, כדי שבאמת יבנה אותה ביום שהיא מתאשרת".
באר שבע מקדמת אמנם בנייה חדשה בקנה מידה משמעותי, אבל יש לה תחרות אדירה, מכל כיוון. יישובי הנגב המערבי, כולל חבל תקומה, מקבלים בימים אלה עידוד מואץ מהמדינה, בבקעת ערד יש תוכניות לעיר וליישובים פרבריים חדשים, ובאזור שבין להבים לרהט מוקמת עיר חדשה.
ובכל זאת, פוריה מאמינה שיהיה ביקוש לבנייה חדשה גם במקומות שהיו פעם שכונות עוני. "בכל המרחב, באר שבע היא העיר היחידה שיכולה לייצר את המוצר העירוני. עם כל הכבוד ליישובים מסביב, האופי שלהם אחר", היא אומרת. "כיום נבנות פה תשתיות ברמה מטרופוליטנית ולאומית ואלה מנועי הפיתוח והצמיחה של העיר ושל המרחב. אני לא חושבת שיש תחרות בין באר שבע לחבל תקומה. באר שבע מציעה הזדמנויות אחרות".
מי האנשים שלדעתך יבואו לגור בבאר שבע?
"אני חושבת שסביבות מגורים שונות מתאימות לאנשים שונים. ולכן, אנחנו גם בונים את השכונות של הסכמי הגג, אבל גם מתכננים את השכונות המתחדשות. ברור שמי שירצה לגור בעומר, יגור בעומר. אנחנו צריכים לייצר את האלטרנטיבה".
"מהכיסא שלי אנחנו מודדים דרך נתונים של פעילות סטטוטורית. השנה איכלסנו 2,000 יח"ד חדשות והוצאנו היתרים לעוד 1,500 יח"ד. ההיקפים האלה מעידים על אינטנסיביות גוברת של הביקושים".
איך נושא האקלים משתלב בתוכניות הבנייה והפיתוח?
"בשנה האחרונה יש כמה תוכניות שבוחנות את האיכויות הספציפיות שמתאימות למרחב. אנחנו עושים עכשיו תוכנית ייעור והצללה לכל העיר. זו הפעם הראשונה שבה נשאלת השאלה איזה עצים מתאימה לעיר הזאת שהיא עיר מאד פרוסה, עם אקלים קשה. תוכנית אחרת שאנחנו מקדמים היא תוכנית אקלימית. התוכנית הזאת בודקת איך צריכים להיראות הבניינים והמרחב הציבורי, למשל איזה מרפסות מתאימות לאקלים שיש בו הרבה שמש והרבה אבק".
בסיסים ובית חולים חדש
מה שעוד נותן לפוריה בסיס לאופטימיות זה הפוטנציאל הגלום במעבר מחנות צה"ל ממרכז הארץ לנגב. "קריית התקשוב אמורה לקלוט לתוכה בשנה הבאה 8,000 חיילים, ובקריית המודיעין על כביש 60, חמש דקות מבאר שבע, יהיו עוד 15,000 חיילים. אלה קצינים צעירים שלא ילכו לגור במקום מרוחק. הם רוצים לנסוע בבוקר עם אופניים לבסיס ובערב לשבת בבתי קפה וללמוד באוניברסיטה. זה הפרופיל שאנחנו מכוונים אליו. פארק ההייטק ורובע החדשנות שאנחנו מקדמים זה האקוסיסטם שלהם".
בבאר שבע מקדמים אמנם התחדשות בקנה מידה גדול, אבל גם נדרשים לשימור מבנים שעולה הרבה מאוד כסף. "בגלל העיסוק המשמעותי בהתחדשות עירונית הגענו לעיסוק בשימור של העיר הוותיקה", אומרת פוריה. "הכוונה היא לשכונות השיכונים ומרכז העיר ולמבנים רבים שנבנו בסגנון הברוטליסטי. בכל שכונה אנחנו מסמנים מבנים לשימור. מדובר בחלק מהזיכרון העירוני. בחלק מהמקרים, כמו בקולנוע אורות בשכונה ג', השיפוץ נעשה באמצעות כסף עירוני. יש מקומות שבהם עלות השימור מושתת על היזמים תמורת זכויות בנייה כמו במתחם מטה כי"ל בשדרות שז"ר, הליבה של מרכז העיר".
בחודש שעבר קיבלה תוקף תוכנית למרכז לוגיססטי עצום בשטח של מיליון מ"ר, שהוא שיתוף פעולה בין באר שבע, המועצה המקומית שגב שלום ומועצה אזורית בני שמעון. עם זאת, גולת הכותרת של הבנייה לתעסוקה בבאר שבע היא בית החולים החדש ע"ש שמעון פרס, שהתוכנית המתארית שלו אושרה לפני כשלוש שנים. "סורוקה הוא בית חולים מדהים, ואין ספק שהוא אחד מהגורמים המחוללים פה במרחב, אבל הוא משרת מרחב אדיר ויש מקום לעוד בית חולים", היא מסבירה. "בתחרות האדריכלית על בית החולים זכו משרד רובינשטיין עופר עם האדריכל הקנדי טיי פארו. הרעיון של התוכנית הוא פארק שהופך לרחוב הראשי של בית החולים, ומאפשר לבית החולים להתפתח בצורה מודולרית. בית החולים הזה, שלצידו מתוכנן פארק ביוטק, הוא התחלה של רובע עירוני חדש בבאר שבע".
