ועדת הערר דחתה תביעת עיריית ת"א לחשב היטל השבחה לפי תוכנית שלא מומשה
שומת ההשבחה שהוועדה המקומית ת"א קבעה לבניין ברחוב קלישר 21 הייתה 2 מיליון שקל. ועדת הערר קיבלה את המלצת השמאי המכריע, ובעלי הזכויות בבניין ישלמו רק 230 אלף שקל
ועדת הערר לענייני פיצויים והיטלי השבחה של מחוז ת"א, בראשותה של עו"ד רויטל אפלבוים, דחתה לאחרונה ערר של הוועדה המקומית לתכנון ובנייה ת"א על החלטה של השמאי המכריע, יגאל יוסף, על גובה היטל השבחה לבניין ברחוב קלישר 21 במרכז ת"א.
הרקע למחלוקת היה תביעתה של עיריית ת"א לחשב את היטל ההשבחה בהתאם לתוכנית משנת 1975, המכונה תא/1200, שייעדה את המקום לדרך שתקשר את נתיבי איילון עם חוף הים, אך לא מומשה מעולם. ועדת הערר קיבלה את חוות דעתו של השמאי המכריע, וקבעה כי: "מקום בו שקדה הוועדה המקומית על תכנון העיר, אך תוצאתו הכלכלית של אותו תכנון היא כי שווים של המקרקעין בתחומו של אותו תכנון לא עלה, הרי שחרף עבודת התכנון שביצעה, אין היא זכאית כי ישולם לה היטל השבחה".
ברחוב קלישר 21 קיים בניין בן 4 קומות משנת 1926, שבו דירות הרשומות על שם 9 פרטיים. כאמור, בתוכנית תא/1200 מ-1975 סומן המגרש בחלקו העיקרי, בייעוד "דרך מוצעת או הרחבה". עם אישורה של תוכנית תא/3486 בשנת 2000, הושבו לבניין זכויות הבנייה שנקבעו בו בתוכנית הקודמת מ-1941. בעקבות בקשתם של בעלי הזכויות בבניין לקבלת שומת השבחה לפני הוצאת היתר בנייה, הנפיקה הוועדה המקומית שומת השבחה מטעמה, ולפיה שיעור ההיטל הוא 2,082,469 שקל. נקודת המוצא של הוועדה המקומית היתה שהתוכנית העניקה לבניין זכויות בנייה שלא היו לו, לפי התוכנית הקודמת- תא/1200.
בעלי הזכויות בבניין, שיוצגו ע"י שמאי המקרקעין דני טרשנסקי ממשרד קמיל-טרשנסקי-רפאל, החליטו לערור על החלטת הוועדה המקומית ופנו לשמאי המכריע, יגאל יוסף. יוסף קבע: "יובהר, כי ככלל, שינוי ייעוד של מקרקעין מיעוד של דרך ותכנון בעתיד לייעוד למגורים, סביר שיעלה את שווים של המקרקעין, ובשיעור משמעותי. ברם, במקום בו נטען כי התוכנית לא השביחה את המקרקעין, הרי שלא ניתן להתעלם מהטענה ולהסתפק בהנחה שכך אכן סביר שארע, שאז נמצאנו חוטאים להוראת הדין ולתנאים להטלתו של היטל ההשבחה - הוכחה ששווי המקרקעין אכן עלה, ושהעלייה מקורה באישורה של התוכנית". יוסף קבע כי היטל ההשבחה יתבסס רק על תוכנית תא/3486 ויעמוד על סך של 213,500 שקל, סכום המהווה כ־10% בלבד משיעור ההשבחה שנקבעה על ידי הוועדה המקומית בשומה מטעמה.
עו"ד אריאל קמנקוביץ, ממשרד עוה"ד קמנקוביץ-זלמנוביץ, שייצג את הנישומים בתיק מסר לכלכליסט: "החלטת ועדת הערר מהווה עוד צעד נכון וראוי להחזרת המטוטלת של פסיקה לכיוון של שווי שוק כבסיס לגביית היטל השבחה במקרקעין. עיריית תל-אביב נאחזה בפיקציות משפטיות שונות ומשונות לצורך גביית ההשבחה על בסיס פרשנות מוטעית של מצב תכנוני, שאינו מגובה במציאות. עמדת הוועדה המקומית נדחתה גם על-ידי שמאי מכריע וגם על ידי ועדת הערר, שאף ציינה בהחלטתה את פסק הדין התקדימי של ביהמ״ש העליון בעניין לויתן, שניתן לפני ימים ספורים – וגם בו נדחו טענות העיריות שביקשו לגבות היטלי השבחה בניגוד לשווי שוק כתימוכין לאמת משפטית אחת: גביית היטל השבחה איננה מהווה תכלית בפני עצמה כאשר היא אינה תואמת את ההתעשרות של הנישום".
שמאי המקרקעין דני טרשנסקי, ממשרד קמיל-טרשנסקי-רפאל הוסיף: "ועדת הערר חיזקה את מעמד המבחן השמאי לקביעת שווי נכסים, ודחתה את המודלים התיאורטיים שאימצה עיריית תל אביב. לשיטת העירייה התכנון הוא שקובע את ההשבחה, אולם ועדת הערר החליטה באופן חד-משמעי כי העירייה כשלה ביכולתה להוכיח כי אישור התוכנית הביא לעלייה בשווי המקרקעין בשיעור משמעותי".
