מנכ"ל משרד השיכון מתנגד למס שעשוי לעלות לאדמו"ר מגור 4.5 מיליון שקל בשנה
אם החזרת מס הרכוש על מגרשים ריקים תאושר, האדמו"ר מגור עלול לשלם מיליוני שקלים בשנה על אדמותיו בארסוף. איש חסידות גור, מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון יהודה מורגנשטרן, מתנגד למהלך בטענה שגופי המדינה מעכבים את הבנייה ולא חוסר רצון של בעלי הקרקעות
יהודה מורגנשטרן, מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון ואיש חסידות גור, היה המתנגד היחיד להמלצת צוות ממשלתי להטיל מס רכוש על בעלים של מגרשים ריקים בשיעור של 1.5%-1% משווי המגרשים. למורגנשטרן אומנם היו טענות טובות ומנומקות, עם זאת, אי אפשר להתעלם מהעובדה כי הוא איש חסידות גור ונבחר לתפקיד על ידי האדמו"ר מגור או לכל הפחות בהסכמתו. פרט זה חשוב משום שהאדמו"ר הוא בעלים של 19 מגרשים ביישוב היוקרתי ארסוף, בשטח כולל של כמעט 20 דונם.
על פי המלצות הצוות הממשלתי, מדי שנה בעלי מגרשים שלא ניצלו את האפשרות לבנות עליהם ישלמו מס של 1.5% משווי המגרש. מומחים עימם התייעצנו מעריכים כי שווי מטר רבוע בארסוף הוא כ־15 אלף שקל, כך ש־20 אלף המ"ר שיש לאדמו"ר שווים כ־300 מיליון שקלים. אם יאושר החוק יוטל עליו מס של כ־4.5 מיליון שקלים בשנה (הערכת השווי מבוססת על עסקאות שבוצעו בתקופה האחרונה בארסוף). כלכליסט חשף לאחרונה כי האדמו"ר מכר בינואר 2024 2.1 דונם ב־32 מיליון שקל.
מס רכוש קיים מקום המדינה כירושה מהמנדט הבריטי. ב־1961 הוא הפך לחוק ישראלי ו־1981 נקבע כי הוא יוטל רק קרקע פנויה שאינה חקלאית. בינואר 2000 נקבע בתיקון לחוק כי המס ירד ל־0%. ב־2002 חסיד גור אחר, יעקב ליצמן, היה חבר כנסת ויו"ר ועדת הכספים והוביל הוראת שעה שאיפשרה צמצום ואף מחיקת חוב למס רכוש עבור אנשים שצברו את החוב לפני שהמס אופס.
בנסח טאבו היסטורי של מגרשי האדמו"ר אפשר לראות כי היו לו חובות למס רכוש. בכתבות מאותה תקופה דווח על לחצים כבדים שליצמן הפעיל כדי לאפשר את המהלך למחיקת חובות.
הטענה הרווחת היא כי מס רכוש שמוטל על בעלי קרקעות פנויות נועד לדרבן אותם לבנות. אולם בדו"ח מבהירים כי המטרה המרכזית של המס היא הגדלה של גביית המסים, או בלשון הצוות - הרחבה של בסיס המס. שינוי התנהגות בעלי הנכסים והגדלת היצע הדיור הם רק תוצרי לוואי. הבעיה המרכזית שהטלת המס נועדה לפתור היא האתגרים התקציביים שצפויים למדינה בשנים הקרובות בעקבות המלחמה בעזה והגידול החדש בצרכים הביטחוניים.
הצוות מבהיר כי המס החדש־ישן יוכל לאפשר תוך כמה שנים לצמצם מסים שמוטלים על הכנסות וצריכה, וכך יתרום לצמיחה הכלכלית. בעקבות המלחמה ב־2025-2024 נטל המס זינק בכ־1.5% תוצר בהשוואה ל־2023, במיוחד בגלל עליית המע"מ ב־1%, שחיקת מדרגות מס הכנסה והעלאת דמי ביטוח לאומי.
הצוות מעריך כי שווי המגרשים הפנויים שעליהם יוטל מס רכוש הוא כ־800 מיליארד שקל. כך שבמקרה שבו יוטל מס של 1.5%, יש פוטנציאל לגביית 12 מיליארד שקלים בשנה. ההמלצה היא כי המס יוטל על כל קרקע פנויה שאינה חקלאית. קרקע תיחשב פנויה אם נוצלו פחות מ־10% מזכויות הבנייה. כמו כן מומלץ לנסח חוק פשוט ובהיר שימנע פרצות שיאפשרו קבלת פטורים מהמס.
לפי ההמלצות, תהיה חובה להצהיר על בעלות בקרקע. מדי שנה בעלי המגרשים יגישו שומה עצמית, רשות המסים תוכל לקבל או לדחות אותה ואז להוציא בעצמה שומה. הנישום יכול להגיש השגות, בסופו של התהליך תהיה שומה סופית שעליה אפשר להגיש ערעור לערכאות שעליהן יוחלט בחוק. כמו כן, כדי למנוע שומה עצמית נמוכה מדי, מוצע להטיל קנס במקרה שבו יתגלה פער של יותר מ־50% בין השומה העצמית לשומת רשות המסים.
הדו"ח כולל גם את טיעוניו של מורגנשטרן נגד המס. לדבריו, אם המס מוטל רק על קרקע פנויה ולא על נכסים בנויים – הרי שמטרתו המרכזית היא להכווין התנהגות ולתמרץ יזמים להשלים את הבנייה. אלא שעל פי מורגנשטרן, בהרבה מאוד מקרים המגרשים ריקים לא בגלל שהבעלים לא רוצים לבנות, אלא כי הרשויות מסרבלות ויוצרות חסמים שמונעים בנייה במשך שנים. לטענתו לפרט אין יכולת להשפיע על התקדמות קצב הבנייה משום שהוא כפוף לפעולות ואישורים שנדרשים מגופים של המדינה. בנוסף, בעל קרקע שימוסה בגלל עיכובים שאינם תלויים בו עשוי לתבוע את המדינה להשבת מס הרכוש ששילם.
בדו"ח יש תשובה חלקית למורגנשטרן: עיכוב בבנייה גורם לירידה בשווי המגרשים. המס מחושב על פי שווי המגרש כך שירידה בשווי מובילה לירידה בגובה המס, ומהווה פיצוי עקיף על העיכוב שגרמה המדינה. בנוסף, הצוות ממליץ לייצר חוק שמתחשב בסטטוס התכנוני של המגרשים וקורא למדינה לבחון לעומק פתרונות לחסמים שמעכבים בנייה.
"למשרד הבינוי והשיכון אין התנגדות להטלת מסים"
בראש הצוות הממשלתי עמד ד"ר שמואל אברמזון, הכלכלן הראשי של משרד האוצר. לצד מורגנשטרן היו בצוות גם מנהל רשות המסים שי אהרונוביץ', סגן הממונה על התקציבים באוצר מתן יגל, ונציגת משרד המשפטים ליהי קושניר גנוסר.
ממשרד הבינוי והשיכון נמסר: "למשרד הבינוי והשיכון אין ולא היתה התנגדות עקרונית להטלת מסים, לרבות על בעלי קרקעות. עם זאת, חשוב להדגיש כי הגדלת היצע הדיור מושגת בתמריצים והסרת חסמים וזהו הכלי האפקטיבי ביותר להאצת הבנייה. לפיכך, עמדת מנכ״ל המשרד, בשם גורמי המקצוע ובמסגרת תפקיד המשרד בוועדה, היא לבחון ולהציג את השפעת המהלכים על שוק הדיור בכללותו. בהתאם לכך הוצגה בוועדה עמדתנו לפיה מיסוי קרקעות מתגלגל בסופו של דבר אל רוכשי הדירות ועלול להביא לעליית מחירים. נדגיש כי ניסיון העבר והבדיקות שביצע המשרד מלמדים כי קיים קשר שלילי בין מיסוי קרקע להגדלת היצע הדיור ומסים כשלעצמם אינם מקדמים בניית דירות".
