סגור

בדיקת כלכליסט
הקבלנים התחמשו בממ"ד כדי להילחם ברפורמת תמ"א 38

שיגור הטילים לישראל תדלק קמפיין מצד קבלנים ועורכי דין בעד הארכת התוכנית, שבמתכונתה הנוכחית מתמרצת חיזוק מבנים במרכז הארץ ומזניחה דווקא את היישובים המועדים יותר לאסונות טבע ונזקי מלחמה. במקביל הקבלנים דורשים עוד דחייה בהפעלת מכוני בקרה שנועדו לשפר את הפיקוח על הבנייה

בענף הבנייה זיהו את הסדק, תרתי משמע, שמאפשר להם לפעול כעת, בצוק העתים, במלוא הנחישות לביטול, או לכל הפחות לדחייה, של שתי רפורמות גדולות. הרפורמות אמורות לחול בטווח הקרוב ומאוד מאיימות על הקבלנים והיזמים – פקיעת תוקפה של תמ"א 38 באוקטובר 2022; והתחלת הפעלתם של מכוני בקרה פרטיים ביולי הקרוב.
התאחדות הקבלנים פתחה בשבוע האחרון בקמפיין מסיבי בעיתונות שקורא לממשלה, בדגש על שר הפנים אריה דרעי, לדחות את ביטולה של תמ"א 38 בשל הצורך הברור בתוספת ממ"דים על רקע שיגורי הטילים לישראל. מלבד זאת, אתמול פנתה לשכת עורכי הדין לראש הממשלה נתניהו, לשר הפנים דרעי ולשר השיכון יעקב ליצמן בדרישה להאריך את תוקף התמ"א "לפחות עד אוקטובר 2024". שני הגופים — התאחדות הקבלנים ולשכת עורכי הדין — הם בעלי אינטרסים כלכליים ברורים בהארכת התמ”א 38, שמספקת פרנסה הן לקבלנים והן לשפע עורכי הדין שמועסקים בפרויקטים הללו.
3 צפייה בגלריה
ראש לשכת עורכי הדין אבי חימי ושר הפנים אריה דרעי
ראש לשכת עורכי הדין אבי חימי ושר הפנים אריה דרעי
מימין: ראש לשכת עורכי הדין אבי חימי ושר הפנים אריה דרעי. “לאור הערות שהתקבלו מגורמים רבים, השר יקיים דיון לפני קבלת החלטה סופית”
לפי שעה, מינהל התכנון לא חושש לחשוף ציפורניים אל מול הקבלנים ואנשי שלומם. עם זאת, גם במינהל התכנון יודעים שפועלת נגדם העובדה שהכסף והאינטרסים הגדולים נמצאים בצד אחד, בעוד לשיקולי התכנון אף פעם לא היה פה לובי חזק. בניגוד למינהל התכנון, נראה שהשר דרעי הרבה פחות בטוח והוא מודה ששום דבר לא סגור.

ואיפה התכנון העירוני?

"לא יכול להיות חולק שקיומה של תוכנית תמ"א 38, שייעודה הישיר והעיקרי הוא חיזוק מבנים מפני רעידות אדמה ומתקפות טילים. היא לא אפיק נדל"ני, אלא מכשיר ביטחוני ובטיחותי של ממש המגן על חייהם של אנשים", כתבו אתמול יו"ר לשכת עורכי הדין אבי חימי וחברים נוספים בלשכה במכתב לממשלה שהגיע ל"כלכליסט" ודורש לדחות את ביטול התמ"א בשנתיים לפחות. "בעת הזו", הם מדגישים, "יתרונותיה של התמ"א כמכשיר ישים, זמין ויחסית מהיר באים לידי ביטוי".
צודקים הקבלנים ועורכי הדין שאומרים שהתמ"א – שאושרה בממשלה כהוראת שעה לחמש שנים ומאז הוארכה שלוש פעמים, עד אוקטובר 2022 - חיזקה מאות בניינים ואלפי דירות גם מפני איום הטילים. מנגד, צודק מינהל התכנון שטוען שהתמ"א ייצרה היתכנות כלכלית בעיקר באזורי הביקוש במרכז הארץ — מקום שפחות מועד הן לטילים והן לרעידות אדמה — ואילו באזורי פריפריה, שם יש צורך רב יותר בתמ”א, אין היתכנות כלכלית. אשקלון למשל, שספגה עשרות מטחים בשבוע האחרון, כלל לא נמצאת על מפת התמ"א בגלל היעדר היתכנות כלכלית; ואילו בתל אביב ניתנו בשנים 2005-2020 למעלה מ־2,000 היתרי בנייה לבניינים ישנים.
במינהל התכנון ציינו בימים האחרונים: "אנו עדים לניצול ציני של המצב הביטחוני בישראל על ידי גורמים אינטרסנטיים להאריך את תמ"א 38, רק בגלל שיקולים כלכליים שמשרתים אותם בלבד. לא טובת אזרחי ישראל עומדת לנגד עיני אותם גורמים שיודעים היטב שתמ"א 38 נכשלה מפני שהיא יושמה ברובה במרכז הארץ, איפה שלקבלנים השתלם כלכלית. ה’הצלחה’ עליה מדברים הקבלנים היא חיזוק של אחוז אחד מכלל המבנים שצריכים חיזוק בישראל ב־15 שנים. כדי לספק מיגון לכל הארץ צריך למצוא פתרון אחר שייתן מיגון מיטבי לכלל תושבי ישראל".
בתגובה אמר ראול סרוגו, נשיא התאחדות הקבלנים: "בביטול התמ"א מינהל התכנון פשוט צפצף על חיי אדם. תמ"א 38 מצילה ממוות, וכל עוד לא תהיה לה חלופה טובה יותר, חיי האדם קודמים לכל. יתר התירוצים שבהם אוחזים מי שמעוניינים בביטולה הם רק תירוצים".
אבל הבעיה הכי גדולה עם תמ"א 38 היא לאו דווקא פערי הכדאיות הכלכלית בין מרכז לפריפריה, אלא העובדה שתוכנית המתאר הארצית, המונחתת על ראשי הערים מלמעלה, מדברת במספרים ובמונחים של שווי כלכלי בלבד — ולא במונחים של תכנון עירוני מיטבי. השאלה כמה דירות כדאי ורצוי לצופף בכל מרחב אורבני היא משמעותית וחשובה בהרבה משאלת הכדאיות הכלכלית. אין שום סיבה למשל שלא לצופף פי שלושה או ארבעה בניינים נמוכים בתל אביב, מטרים מקווי הרכבת הקלה והמטרו העתידי, ומצד שני ברור עד כמה לא סביר להוסיף כמות קבועה של דירות לכל בניין ישן רק בשם תוכנית מתאר ארצית.
ואחרי שנה שבה כולנו ראינו את השלטון המקומי מתפקד טוב בהרבה מהשלטון המרכזי, אפשר בהחלט להבין את הגורמים שמבקשים להעביר לעיריות את הסמכות לתכנון הבניינים הישנים – קביעת היקף הזכויות, הדרישה לשטחים ציבוריים ועוד. בנוסף לכך הגיע הזמן שהמדינה – שיודעת לסבסד בניית דירות ופיתוח בעיקר על קרקעות חדשות - תפתח את הכיס ותסבסד שיקום ותוספת דירות בבניינים ישנים במקומות שבהם כוחות השוק לא יכולים להועיל.

לעצור את מכוני הבקרה

במקביל פנו בימים האחרונים נציגי הקבלנים לשר הפנים בדרישה לדחות את רפורמת מכוני הבקרה שאמורה להיכנס לתוקף ביולי הקרוב ולחייב יזמים להוציא היתרי בנייה דרך מכוני בקרה למבנים שגובהם נמוך מתשע קומות. רפורמה זו נועדה לשפר את הבקרה על הבנייה — ולמנוע הישנות אסונות כמו אסון ורסאי מ־2001 שקבר 23 ישראלים שהגיעו לחגוג באולם הירושלמי שקרס במפתיע — ובשאיפה גם לקצר את זמן הפקת היתר הבנייה ואת עלות הבנייה. מכונים אלה יכללו פקחים מורשים מטעם פיקוד העורף ורשות הכבאות.
3 צפייה בגלריה
בניין שעובר תמ"א 38 רחוב אלי כהן רעננה
בניין שעובר תמ"א 38 רחוב אלי כהן רעננה
בניין שעובר תמ"א 38 ברעננה
(צילום: אוראל כהן)
בשנת 2016 — 13 שנה אחרי שוועדת חקירה ממלכתית המליצה להפריט את תחום הבקרה כדי לייצר כתובת אחת של סמכות ואחריות — היו אמורים להיכנס לתוקף מכוני הבקרה הפרטיים והמקצועיים. רק שבפועל הרפורמה נדחתה שוב ושוב, והשלב הראשון אמור לצאת לדרך רק ביולי, באיחור של חמש שנים מהמועד שבו נקבה הממשלה.
ל"כלכליסט" הגיע מכתב שנשלח בימים האחרונים לשר דרעי על ידי בכירים בענף הבנייה בקריאה לדחות שוב את פעילות מכוני הבקרה הפרטיים. במכתב, שעליו חתומים חיים פייגלין, סגן יו"ר התאחדות הקבלנים; המהנדס יגאל גוברין, יו"ר איגוד המהנדסים; והאדריכל רם מרש, יו"ר התאחדות האדריכלים, צוין כי "השארת מנגנון מכוני הבקרה במתכונת המוצעת ייקר את עלות הבנייה, יאריך את תקופת הביצוע ויוסיף כאוס למצב הקיים היום ממילא. מכוני הבקרה הומלצו על ידי ועדת זיילר בדו"ח הוועדה ב־2003. מאז מדינת ישראל הכפילה את עצמה, וכל עולם הבנייה והטכנולוגיה השתנה לחלוטין. מכוני הבקרה זה הצעה לנשק שהתאים לפני 20 שנה!!".
השלושה גם מזהירים כי מכוני הבקרה, הכוללים היום שישה מכונים, לא יוכלו להתמודד עם בקשות להקמת 50 אלף דירות בשנה, "אשר תגדלנה ל־100 אלף בקצב גידול האוכלוסייה הצפוי". חשוב לציין כי בשלב ראשון מכוני הבקרה יהיו מחייבים רק בבקרה על בנייני מגורים בגובה של 2-9 קומות, כך שמדובר באלפי יחידות דיור בלבד.
אוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחר, שלח אתמול מכתב לשר דרעי בדרישה שלא להיענות ללחצים הגדולים המופעלים עליו: "אני פונה אליך על מנת שלא תיעתר לבקשות לדחות פעם נוספת את החובה בשימוש במכוני בקרה... הובא לידיעתי שגם עתה מנסים גורמים שונים לדחות שוב את כניסת החוק לתוקף, ופנו אליך ואל ראש מינהל התכנון בעניין על מנת שתישאו אתם ישירות באחריות כבדה. העובדה שמועד התחולה נדחה כבר שבע פעמים מעיד כי יש לשים לכך קץ. הגיע הזמן להפסיק את הדחיינות ולהעמיד את האינטרס החשוב ביותר, חיי אדם, מעל הכל".
לין גם הזכיר לדרעי את האסון הטרגי במירון, "שלימד אותנו מה עלול להתרחש כאשר מבטלים נורמות של זהירות הנדסית הקשורים ישירות בשמירה על חיי אדם".

“הכרעה בימים הקרובים”

ממשרד הפנים נמסר בתגובה: “באשר למכוני הבקרה, התקיימו דיונים רבים בראשות שר הפנים והוא צפוי להכריע בסוגיה בימים הקרובים. לגבי תמ”א 38, השר הנחה להפיץ תזכיר חוק לאחר שהנושא נדון מספר פעמים, ובו הוצגו בין השאר חלופות לתמ”א 38. עם זאת, ולאור הערות ציבור שהתקבלו מגורמים רבים, השר יקיים דיון ובו יוצגו בפניו תמצית ההערות לפני קבלת החלטה סופית”.
מראש לשכת עורכי הדין אבי חימי נמסר: “המבצע הנוכחי מוכיח שוב את החשיבות שבחיזוק מבנים ישנים מפני מתקפות טילים. כל זמן שישראל נמצאת תחת מתקפות ואיומים ואין תוכנית המשכית לחיזוק מבנים, הרי שחיי אדם נמצאים בסכנה. יש לבחון שוב את ההחלטה ולמצוא מהר פתרון לסוגיה”.
עו"ד אבי ללום, יו"ר מנהל פורום קניין ומקרקעין בלשכת עורכי הדין, הדגיש כי "הנסיבות הנוכחיות, של התקפות טילים בלתי פוסקות על ערי ישראל, מוכיחות כי ישנו צורך מיידי להאריך את הוראות התמ"א, עד שתהיה תוכנית חלופית שתיתן פתרון הולם לבעיה".