שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
שוקי חו"ל
משבר באירופה

"היורו הלך קפוט, צריך להתחיל להתרגל לדרכמות, פזטות ולירטות"

יועץ קרנות הגידור אבי טיומקין סבור כי פירוק גוש היורו ימנע מאירופה "מפולת חברתית ופוליטית שתזכיר את ימי טרום מלחמת העולם השנייה ותביא לעליית משטרים קיצוניים". את תוכנית הסיוע ליוון הוא מגדיר "מגוחכת וחסרת פרופורציה"

ענת ציפקין 06:5702.05.10

"אירופה מתקרבת לקטסטרופה שתתפוצץ בצורת מיתון עמוק יותר מאשר בכל מקום אחר בעולם" - כך אמר אבי טיומקין, המייעץ בנושאי מאקרו־כלכלה לקרנות גידור בינלאומיות, בראיון ל"כלכליסט" בדצמבר 2008 שכותרתו "אירופה הולכת לקטסטרופה". "המערכת הפיננסית שם תעבור משבר עצום וגם האבטלה תגדל", אמר אז טיומקין. "המהומות ביוון נובעות מעוצמת המשבר הכלכלי בגוש היורו, וזו האינדיקציה לנזק של החברות של יוון בגוש". דעה דומה ביטא במרץ 2008, במאמר שהתפרסם במגזין "פורבס" היוקרתי, שכותרתו "נפילת היורו". טיומקין ראה את הנולד אז, והוא יותר נחרץ היום, כשהכתובת כבר על הקיר.

 

"הפתרון היחיד לטרגדיה היוונית לא יהיה הטוב ביותר, אלא הכי פחות גרוע, והוא יציאת יוון מגוש היורו", אומר עכשיו טיומקין ל"כלכליסט". "היורו הלך קפוט. שום דבר כבר לא יכול להציל את גוש היורו מהתפרקות וחזרה למטבעות המקוריים. צריך להתחיל להתרגל לדרכמות, פזטות ולירטות. יוון חייבת להכריז על עצמה כחדלת פירעון, לפרוש מיד מגוש היורו ולהמיר את כל חובותיה החיצוניים והפיקדונות במערכת הבנקאות שלה מיורו לדרכמות. זה יוביל לפיחות דרמטי של 30%–40% בדרכמה מול היורו, וייתן ליוון יתרון יחסי גדול מאוד בהמשך". טיומקין מודע לכך שמהלך קיצוני כזה עלול לגרום למהומה אדירה בשווקים, וההשלכות שלו צפויות להיות מרחיקות לכת ברגע שיהיה ברור שיש מדינה שיכולה לעשות מהלך כזה מחוסר ברירה. לדבריו, "זה התרחיש היחיד כמעט שעשוי למנוע מפולת פוליטית וחברתית שתוביל להתמוטטות כלכלית באירופה שאחת מתוצאות הלוואי שלה, בדומה לימים שלפני מלחמת העולם השנייה, היא עלייתם של משטרים קיצוניים".

 

דרישות בלתי אפשריות

 

טיומקין סבור שתוכניות החירום ליוון הן מגוחכות וחסרות פרופורציה, הן מבחינת הצרכים של יוון והן בשל הקשיים הרבים בדרך ליישומן. הדרישות המוצבות בפניה כתנאי סף לקבלת העזרה ממדינות האיחוד הן בלתי אפשריות. "אין שום סיכוי שבעולם שתוכנית החירום שקרן המטבע הבינלאומית ושאר מדינות האיחוד דורשות מיוון יכולה להתבצע במדינה מערבית דמוקרטית שהיא עדיין חלק אינטגרלי מהאיחוד". תוכנית החירום צפויה להביא את האבטלה ביוון להיקף מבהיל של עשרות אחוזים ולגרום לקריסה כלכלית של חלק מהמערך העסקי במדינה, אומר טיומקין. "היא תגרום להתמוטטות פוליטית וחברתית במדינה שכבר עכשיו עומדת תחת לחצים עצומים. רק השבוע שמענו שהאיגודים המקצועיים שם מתנגדים לחלוטין ליישום התוכנית, והם הרי חלק בלתי נפרד מהמערכה הפוליטית של ראש הממשלה פפנדראו". טיומקין מתפלא בקול רם כיצד מדינות אירופה וקרן המטבע אומרות ליוונים שאם יהדקו את החגורה ויעברו כמה שנים מזעזעות הם יוכלו להחזיר את הכספים לבנקים המערב־אירופיים. "מדהים אותי איך הם בדיוק חושבים שנוסחה כזו צפויה לעבוד במדינה דמוקרטית. הרי צעדים חריפים כאלה הם בלתי אפשריים. אף משטר דמוקרטי לא יוכל לתפקד עם עשרות אחוזי אבטלה מבחינת הסדר הלאומי חברתי".

 

טיומקין מזכיר מכשול מהותי נוסף. "בכל תוכנית חירום שקרן המטבע היתה מעורבת בה בעבר, אחד המרכיבים הבולטים במיוחד היה פיחות רציני של המטבע המקומי, לצד קיצוצים תקציביים משמעותיים של אותה מדינה. מאחר שיוון לא יכולה לפחת את המטבע שלה עקב היותה חברת גוש היורו, המשמעות היא שכל הלחץ הולך להיות פיסקלי פנימי. המשמעות היא אבטלה שתרקיע שחקים, מגזר ציבורי העומד בפני התמוטטות, מערכת בנקאית קורסת וכלכלה שעלולה להשתתק לחלוטין, וכל זאת כשעדיין לא ניתן מענה הולם לתחלואיו של המגזר הפרטי ביוון, אלא רק לבעיות המגזר הממשלתי".

 

טיומקין מצביע על אבסורד נוסף. "הראיה הבולטת ביותר למגוחכות של תוכניות החירום היא שאפילו המדינות שנמצאות כיום בבעיה הדומה לזו של יוון - כדוגמת ספרד, פורטוגל, איטליה ואירלנד - נמנות עם המדינות שאמורות לסייע ליוון", מסביר טיומקין ומעריך שחלקן של המדינות החלשות אלו בסיוע ליוון צפוי להסתכם ב־30 מיליארד יורו. "זה מגוחך לחשוב שמדינה הקרובה לפשיטת רגל מקבלת סיוע ממדינות במצב דומה".

 

לדבריו, הבעיה של יוון אינה רק נזילות. "כמדינה פושטת רגל היא עדיין ממשיכה לצרוך כסף, כפי שבא לידי ביטוי בגירעון מסחרי וגירעון שוטף מתמשכים". טיומקין מבטל לחלוטין את אחד הטיעונים הפופולריים ביותר המנסים להסביר מדוע לא כדאי ליוון לפרוש מגוש היורו. "הטענה שאם היא תצא מהגוש יהיה עליה לשלם ריבית דרקונית על חובותיה לא עומדת במבחן המציאות; כבר היום הריבית שיוון משלמת על איגרות החוב שלה מתקרבת ל־10% בשנה, והיא עדיין בתוך הגוש. כלומר התמריץ לא לצאת בגלל סיבה זו מהיורו בכלל אינו רלבנטי".

 

בועת האשראי הכי הגדולה

 

הפגנה באתונה, היום. "ההיקף האמיתי של הבעיה חמור הרבה יותר ממה שחושבים" הפגנה באתונה, היום. "ההיקף האמיתי של הבעיה חמור הרבה יותר ממה שחושבים" צילום: אי פי אי

 

איך המדינות הללו הגיעו למצב הזה? הרי מדובר בתהליך שנמשך שנים.

"אחת הסיבות הבולטות היא שגוש היורו יצר את בועת האשראי הכי גדולה בעולם, יותר מאשר זו שהיתה קיימת בארצות הברית טרום־המשבר העולמי", אומר טיומקין. "לאורך שנות קיומו של גוש היורו נוצרה האשליה שלתת למדינות החברות בגוש אשראי זה הדבר הכי בטוח בעולם, כי הוא ניתן ביורו ואף יתקבל בחזרה ביורו, וכי גם אם המדינה תיקלע לקשיים, הבנק המרכזי האירופי או הממשלות המקומיות לא יתנו למדינה כזו ליפול מתוקף חברותה בגוש".

 

האם יוון ומדינות אחרות, דוגמת פורטוגל, אירלנד או ספרד, יכולות בכלל להתמודד עם המשברים שלהם רק באמצעיים פיסקליים? הרי מבחינה מוניטרית ידיהן אזוקות.

"זה יהיה בלתי אפשרי מבחינתן. הבעיה שלהן היא גירעונות תקציביים וגירעונות שוטפים עצומים. בספרד, לדוגמה, עד לפני שנה וחצי היה לממשלה עודף תקציבי, אבל שם הבעיה היא אחרת, בעיקר במגזר הפרטי שהעמיס על עצמו חובות עתק. החוב הפרטי בספרד מהווה 175% מהתמ"ג הספרדי, והחוב הציבורי, לעומת זאת, מסתכם ב־50% מהתמ"ג. האחידות המטבעית שגוש היורו כופה על החברות בו מונע מהמדינות לבצע פיחות, שמטרתו הגדלת התחרותיות. גוש היורו חוסם לחלוטין את היכולת של יוון או מדינה אחרת להתמודד נכון עם המשבר שלה מעצם העובדה שהוא הסיר מהן את היכולת הריבונית להדפיס כסף, ולהשפיע על שער המטבע ועל שער הריבית במדינה".

 

הנחת העבודה של טיומקין היא שהמדינות החזקות בגוש, כגרמניה וצרפת, שהיא חזקה אך עדיין סובלת מבעיות דומות לאלו שסובלות מהן המדינות החלשות באגן הים התיכון, לא יעזרו ליוון באמצעות הזרמת כספים ישירה. "מדובר במדינות שמערכות הבנקאות שלהן נתנו ליוון אשראי בממדים עצומים, מה שהופך את מערכת הבנקאות המקומית במדינות אלה לפגיעה מאוד. הן יעדיפו לתת לבנקים שלהם סיוע ישיר במקום לעזור ישירות ליוון, במקרה שהאחרונה תכריז על חדלות פרעון.

 

"האינדיקציה הגדולה ביותר לכך שהמערכת הפוליטית בגוש היורו הכריזה על אובדן הדרך של האחידות המטבעית והגעה למבוי סתום היא העובדה שהם הכניסו בשבועות האחרונים למהלכי הסיוע את קרן המטבע הבינלאומית. זו דרכו של גוש היורו להודות כמעט באופן רשמי כי הוא אינו יכול להתמודד לבד עם הבעיות של עצמו — שנייה אחת לפני שכל המערכת מתפרקת. האם ניתן לדמיין את ארצות הברית מבקשת סיוע מקרן המטבע הבינלאומית למדינת קליפורניה?".

 

טיומקין. "מפולת פוליטית וחברתית" טיומקין. "מפולת פוליטית וחברתית" צילום: אוראל כהן
חשש מהבאות בתור

 

מדוע התנהלותה של גרמניה בפתרון המשבר אינה החלטית?

"כי גרמניה מודעת לכך שהבעיה היא לא רק יוון. אין שום סיכוי שבעולם שגרמניה תסייע לה באמצעות מענקים בהיקף הדמיוני שיוון צריכה בשביל להתאושש, כי גרמניה יודעת היטב שהבאות בתור המושיטות את היד לקבל עזרה ממנה הן פורטוגל, אירלנד, ספרד ואולי איטליה. זאת ועוד, אם גרמניה תהיה הנותנת כמעט היחידה של מקורות אלו, זה עלול להרוס את הדירוג שלה. פתאום כל מצבת החובות של אירופה תיפול בעיקר עליה, וההתייחסות כלפיה כבר תהיה שונה. אין ספק שזה נחמד שלגרמניה יש יכולת לסייע למדינות החלשות, אך כפי הנראה, למורת רוחה של יוון, זה יסתכם רק בזה".

 

טיומקין מזכיר תופעת לוואי קשה נוספת שכבר התחילה לתת את אותותיה ביוון, וצפויה להתגבר בתקופה הקרובה. "מאז תחילת המשבר ברחו ממערכת הבנקאות היוונית פיקדונות בהיקף של כ־10 מיליארד יורו, כי האזרחים חוששים מפיחות אם יוון תפרוש מהאיחוד ותעבור לדרכמות". לדבריו, כספים אלו מועברים לבנקים במערב אירופה, אבל רק למדינות שאינן נמצאות בסכנת משבר ריבוני. "תופעה זו, שהחלה ביוון ומתפשטת לשאר מדינות ה־PIIGS (פורטוגל, אירלנד, איטליה, יוון וספרד - ע"צ) תגרום בקרוב לכך שהבנקים שמהם בורחים הפיקדונות לא יוכלו לתפקד וייקלעו לקשיי נזילות, ואפקט הדומינו הזה שיאחז במערכת הבנקאות עלול להשליך על כל המערכת הפיננסית באירופה".

 

בעיה נוספת שרואה טיומקין קשורה בכלל להיקפה של הטרגדיה היוונית. "ההיקף האמיתי של הבעיה חמור הרבה יותר ממה שחושבים, כי לא מדובר רק בחובותיה של הממשלה ביוון". לדבריו, חובות הממשלה, המגזר הפרטי ומערכת הבנקאות ביוון מסתכמים ב־450 מיליארד יורו בקירוב. כדי להכניס את המספרים לפרופורציה, משווה טיומקין את המשבר היווני למשברים ריבוניים קודמים בהיסטוריה הכלכלית. "משבר רוסיה בסוף שנות ה־90 היה בהיקף של 60 מיליארד יורו בלבד, סכום הדומה בהיקפו למשבר שהביא גם את ארגנטינה לשמוט את חובותיה בשנת 2001. המשברים האלה שגדלנו עליהם מתגמדים כעת לנוכח גודלה של הבעיה היוונית והאיום האדיר שמרחף מעל מדינות נוספות בגוש היורו - איטליה, ספרד, פורטוגל ואירלנד".

 

טריליון יורו מורעלים

 

כדאי לזכור שבפועל, בשנתיים האחרונות, הבנק המרכזי של גוש היורו (ECB) הוא שמימן את כל המדינות הללו, באמצעות מתן נזילות כנגד שיעבוד איגרות החוב של מערכת הבנקאות ושל הממשלות למדינות אלה. במצבת הנכסים של ה־ECB נמצאים כיום כטריליון יורו נכסים מורעלים שלא ניתן להעריך את שוויים — משמעותית יותר מאשר קיימים בבנק הפדרלי.

 

היכן תמליץ להשקיע בתקופה הנוכחית אם גם אירופה מתמוטטת?

"לאוכלוסיית המשקיעים בעולם, בין אם הפרטית ובין אם המוסדית, אין שום אופציה להשקיע בגלקסיה אחרת. לכן החלטות ההשקעה שלהם כיום הן על בסיס יחסי, בין מה שפחות רע. העיוות הגדול בשנים האחרונות היה כשאוכלוסיית המשקיעים השקיעה בכל מיני מדינות בגוש היורו או בשווקים מתעוררים בגלל תחושת בטחון מוטעית של תהליך הגלובליזציה, והאשליה שהעולם לא ייתן לשווקים אלה ליפול. כעת, בגלל אובדן הביטחון של המשקיעים, ההשקעות המומלצות היחידות מבחינתי הן עדיין באיגרות חוב של ממשלת ארצות הברית ובזהב. אין זה מקרי שהזהב הגיע לאחרונה לשיא של כל הזמנים, ומבחינת תשואה, בעשר השנים האחרונות הוא ההשקעה הטובה ביותר בעולם".

 

"יועץ שר האוצר טועה"

 

בהתייחסו לדעתו של היועץ הכלכלי החדש של שר האוצר, ד"ר אבי שמחון, שטען כי כלכלת יוון היא קטנה, וכי בשל ממדיה הקטנים יחסית היא אינה עלולה להשפיע משמעותית על מדינות היבשת, אמר טיומקין: "אני מקווה שהתייחסותו של ד"ר שמחון למשבר יוון אינה אינדיקציה להבנתו במאקרו־כלכלה ואינה משקפת את איכות הייעוץ העתידי שייתן לשר האוצר". לדבריו, ההפך הוא הנכון: "ההשפעה המצטברת של מהלכי ההידוק שמציעות קרן המטבע הבינלאומית והמדינות החזקות בגוש היורו לכפות על מדינות ה־PIIGS יגרמו למיתון ארוך וכואב בכל אירופה ולתגובות שרשרת בעולם כולו".

בטל שלח
    לכל התגובות
    x