סגור
קסדה איירון וייזן של אלביט מערכות ו חן גולן לשעבר טייס קרב מיייסד ו יושב ראש של נקסט ויזן
קסדת איירון וויז'ן (Iron vision) של אלביט מערכות, וחן גולן לשעבר טייס קרב, מיייסד ויושב ראש של נקסט ויז'ן (צילומים: אלביט מערכות, אוראל כהן)

מניות החברות הביטחוניות זינקו אחרי המתקפה האיראנית - האם יש להן עוד לאן לעלות?

ההתמודדות המוצלחת מול התקיפה האיראנית הזניקה אתמול את מניות החברות בתחום, שרושמות עליות מרשימות כבר יותר משנה. לדברי בוריס שניידר ממור, "אף שהתמחור שלהן עלה, הוא עדיין לא עלה יותר מדי"

החששות מפני מהלך איראני והמתקפה שהגיעה לבסוף בליל אמש גרמו לחרדות רבות בציבור ובקרב המשקיעים בבורסה שבתל אביב - לפחות בחלק הראשון של יום המסחר אתמול - כשמדד הפחד המקומי VTA 35 טיפס בשעות הבוקר לאחר המתקפה ב־11% בהמשך לקפיצה של 17.2% ביום חמישי, של 7.6% ביום רביעי ושל 10.6% ביום שלישי. אולם בסופו של דבר המדד סיים את היום בצניחה של 7%, ומדדי המניות המרכזיים סיימו את היום בעליות, הגם שזניחות. אולם במקביל לכך, ולמצב הרוח הציבורי הרעוע לאחר יותר מחצי שנה של מלחמה בעזה ובגבול הצפון ובעקבות הטבח של 7 באוקטובר, מגזר התעשיות הביטחוניות באחוזת בית מגיב למלחמה המתמשכת ולהסלמה האחרונה דווקא בחיוב.
המגזר הביטחוני בבורסה בתל אביב מצומצם יחסית. החברה הגדולה ביותר בו, מבחינת שווי שוק, היא אלביט מערכות הדואלית, שנסחרת לפי שווי של 34 מיליארד שקל — השביעית מבחינת שווי שוק בכלל בתל אביב, כשבמרחק רב אחריה מצויות יצרנית מערכות הצילום למל"טים ורחפנים נקסט ויז'ן, עם שווי שוק של כ־3.5 מיליארד שקל, שאף נכנסה ב־2023 לראשונה למדד ת"א־125, ומנועי בית שמש שמייצרת ומשפצת חלקי מנועי מטוסים, ונסחרת בשווי של 1.5 מיליארד שקל. אחריהן נכללות במגזר גם אימאג'סט שמספקת שירותי צילום לווייני, יצרנית האלקטרוניקה אורביט ויצרנית המרעומים לפגזים ארית, ששווי השוק שלהן נע בין 395 מיליון שקל ל־801 מיליון שקל. סוגרות את הרשימה כמה יצרניות קטנות יותר, בהן עין שלישית ואירודרום שפועלות בתחום המל"טים, ואימקו ואראסל שמייצרות מוצרי אלקטרוניקה לשימושים צבאיים.

מובילות את טבלת העליות

פרט למניית אימאג'סט, מניות שאר החברות סיימו את יום המסחר אתמול בעליות שערים, כשמניות עין שלישית, אירודרום וארית תעשיות עלו ב־6%, נקסט ויז'ן ומנועי בית שמש ב־5% כל אחת ואלביט מערכות ב־4%. מניותיהן של שש מעשר החברות הביטחוניות זינקו מתחילת השנה בשיעורים של 21% עד 48%, כשנקסט ויז'ן בראשן, וב־12 החודשים האחרונים עלו מניות חמש מהן בשיעורים של יותר מ־100%. כשגם כאן נקסט ויז'ן מובילה עם עלייה של 251%, והאחרות, מלבד אימאג'סט, עלו ב־17% עד 67%. זאת בעוד מדד ת"א־125, המדד המייצג של הבורסה, עלה מתחילת השנה ב־3.5% בלבד.
העלייה בשערי המניות של החברות הביטחוניות התרחשה על רקע הסנטימנט החיובי שמספקות להן המלחמה בעזה ולפניה המלחמה בין רוסיה ואוקראינה, סנטימנט שבא לידי ביטוי גם בעלייה בתוצאות הכספיות שלהן ובצבר ההזמנות. כך, לדוגמה, את 2023 סיימה אלביט מערכות עם עלייה של 8% בהכנסות לעומת 2022 ל־6 מיליארד שקל ועם עלייה של 17% בצבר ההזמנות ל־17.8 מיליארד שקל. ההכנסות של נקסט ויז'ן הוכפלו ל־52 מיליון דולר, וצבר ההזמנות שלה זינק מ־10.3 מיליון דולר ל־70.5 מיליון דולר ב־2023.
2 צפייה בגלריה
מוסף שבועי 7.12.23 חן גולן מנכ"ל נקסט ויזן
מוסף שבועי 7.12.23 חן גולן מנכ"ל נקסט ויזן
חן גולן, מנכ"ל נקסט ויז'ן. 251% בשנה
(Photo: Orel Cohen)
העלייה במחירי המניות בתחום מעלה את השאלה האם למניות של החברות הביטחוניות יש עוד לאן לעלות, או שמא הן כבר מיצו את הפוטנציאל הנוכחי שלהן ואף הפכו ליקרות מדי. רק כדי לסבר את האוזן, אימאג'סט נסחרת לפי מכפיל רווח גבוה מאוד של 47.3, אלביט מערכות 43.5 וארית תעשיות 37.4.
בוריס שניידר, אנליסט בכיר במור בית השקעות, אמר ל"כלכליסט" כי לחברות עוד מצפה תקופה ארוכה של צמיחה. "השנה האחרונה היתה שנה של הרבה מיליארדים שהושקעו בעולם בתחום הביטחוני, אך זה יימשך ככה גם בשנים הקרובות. ראינו ש־55% מהכנסותיה של אלביט ברבעון האחרון הגיעו מאזורים גיאוגרפיים שבהם או שמתנהלת מלחמה פעילה או שנרשמת עלייה משמעותית בתקציבי הביטחון. למרבה הצער, המצב הביטחוני עוד עשוי להידרדר יותר ולכן גם לצרוך השקעות עוד יותר גבוהות. הן בישראל והן באירופה צפויה עלייה רוחבית בהשקעה בתקציבי הביטחון, ולכן חברות עם חשיפה לשוק הישראלי ולשוק האירופי ייהנו בשנים הקרובות מהרבה בשר ואפשרויות צמיחה. לכן, אף שראינו שהתמחור שלהן עלה, הוא עדיין לא עלה יותר מדי".
ואכן, ב־2023 המכירות של אלביט עלו באירופה ב־43% לעומת התקופה המקבילה ל־1.8 מיליארד שקל. שניידר מסביר זאת בכך ש"מדינות אירופה החברות בנאט"ו מגיעות אחרי הרבה שנים של תת־השקעה ביטחונית, כשרבות מהן היו אמורות להשקיע 2% מהתמ"ג בביטחון אך השקיעו 1.5% במקרה הטוב. לאור הפחד מהמהלכים של רוסיה באוקראינה הן מנסות לסגור עכשיו את הפער ולהגיע למוכנות צבאית. אלה תהליכים שאורכים זמן רב ולכן אנחנו מצפים לעשור של השקעות רחבות בהצטיידות ביטחונית".
גם איליה פיינר, אנליסט בלידר שוקי הון, הביע אופטימיות ביחס לחברות הישראליות: "ראינו עלייה בביצועי המניות של החברות הישראליות, הן ביחס לביצועיהן בעבר והן ביחס לחברות זרות. עוד לפני אוקטובר היתה זו מלחמת רוסיה־אוקראינה ששינתה את היקפי ההשקעות של מדינות באירופה בתחום, והפכה את השוק הביטחוני לשוק של מוכרים בגלל שעודף הביקוש לא מוצא היצע מספק, כשהמלחמה כאן רק העצימה זאת. ההבנה היא שזו מגמה שתימשך לאורך זמן. עדיין לא רואים את תוצאות השיא של החברות ועוד נראה עלייה בהזמנות, בצבר ובתוצאות".
בהתייחסו למתחרות האמריקאיות אמר שניידר כי "בניגוד לצמיחה הגבוהה באירופה ובישראל, השוק האמריקאי יחסית יציב והעלייה הריאלית בתקציבי הביטחון של ארה"ב נמוכה יחסית והחברות הביטחוניות האמריקאיות צומחות בשיעורים מתונים יותר. עם זאת, ישנם תחומים שבהם אנחנו כן רואים צמיחה בארה"ב, כמו בהגנה מפני טילים וחלל. האמריקאים מכוונים לתחרות מול סין ואלה התחומים שחיוניים עבורם, ולכן פחות משקיעים בלוחמה היבשתית, שבה אנחנו רואים צרכים וביקושים באירופה ובישראל".
לדברי שניידר ופיינר החברות הישראליות, אלביט ובעיקר הקטנות יותר, מתפקדות פעמים רבות כספקיות משנה של יצרניות מערכות הנשק הגדולות ושל אלו המקומיות במדינות שלהן הן מוכרות את מוצריהן — כשהמדינות מעדיפות פעמים רבות לרכוש את המערכות השלמות מספק מקומי ראשי והוא זה שמתקשר עם ספקי המשנה. לדברי שניידר, "תהליכי ההצטיידות והתאמת המערכות אורכים זמן רב".
שניידר ציין נקודה נוספת משמעותית שתומכת בהערכה האופטימית בנוגע לחברות הישראליות, שלפיה "היתרון שיש למערכות הישראליות, במיוחד בחצי השנה האחרונה, שהן נבחנו בפועל בשדה הקרב, ולעתים המהנדסים והעובדים שאחראים על פיתוחן הם גם אלה שעושים בהן שימוש בקרב עצמו ויכלו להעביר פידבק מיידי על ביצועיהן ולשפרן". גם התמודדות המערכות הישראליות מול מטח הטילים והכט"במים מאיראן תורמת לתעשייה הביטחונית המקומית. לדברי פיינר, "ההצלחה של מערכות היירוט הישראליות מדוברת בעולם, מציבה את החברות למעלה ותביא להרחבת הביקושים וההתעניינות ברכש מישראל".
מלבד אלביט, התעשיות הביטחוניות הישראליות הגדולות, רפאל והתעשייה האווירית, שמערכותיהן - כיפת ברזל והחץ - הן אלו שזוכות למירב תשומת הלב, אינן חברות ציבוריות. גורם נוסף ששוחח עם "כלכליסט" ציין בהקשר זה כי "ההצלחה של מערכת החץ בליל אמש נתנה דחיפה משמעותית להנפקה העתידית של תע"א. היא מערכת מבצעית שנבחנה בפועל ובהצלחה בשדה הקרב".
אותו גורם התייחס ליעד הרווחיות שאותו הציב מנכ"ל אלביט מערכות בצלאל (בוצי) מכליס להגעה לרווחיות תפעולית של 10% לצד מכירות של 7-6.5 מיליארד שקל עד ל־2026, וציין שעמידה ביעד זה תהווה הישג. לדבריו, "במוצרים הביטחוניים הפיזיים לא כל כך פשוט להתאים את קווי הייצור לביקושים ולדרישות של הצרכנים. הקושי העיקרי יהיה בהגעה ליעד הרווחיות, מכיוון שהמכירות לשוק הישראלי, שצומחות - 437 מיליון שקל ברבעון הרביעי של 2023, לעומת 272 מיליון שקל ברבעון המקביל - הן ברמת רווחיות נמוכה יותר. אולם העלייה בביקושים עשויה לאפשר לחברה לברור אילו מהפרויקטים היא לוקחת לעצמה וכך תוכל לבחור את אלו הרווחיים יותר".