שב"א הקפיצה התעריפים - בחברות האשראי והבנקים זועמים
החברה, המפעילה את תשתית הליבה של כרטיסי האשראי והכספומטים בישראל, תעלה ביולי חלק מתעריפיה לבנקים ולחברות כרטיסי האשראי - העלות הנוספת מוערכת בעשרות מיליוני שקלים בשנה; בעוד שב"א מנמקת את העדכון בהשקעות ענק באבטחת סייבר ובשדרוג מערכות, בענף טוענים כי החברה משתמשת בכוח השוק שלה
חברת שב"א (שירותי בנק אוטומטיים) תעדכן את תעריפי השירותים שהיא גובה מחברות כרטיסי האשראי והבנקים החל מהחודש הבא, מהלך שעלותו הכוללת לכלל הענף מוערכת בכמה עשרות מיליוני שקלים בשנה.
השפעת ההתייקרות צפויה להיות משמעותית בהרבה עבור חברות כרטיסי האשראי; בעוד שהבנקים מנהלים את מערך ההעברות הבנקאיות באמצעות חברת מס"ב ולא דרך שב"א, ומקבלים משב"א בעיקר שירותי תשתית למערך המזומנים והכספומטים – פעילות המצויה במגמת ירידה עקבית לאורך השנים – חברות כרטיסי האשראי משלמות לשב"א עמלה עבור כל טרנזקציה (עסקה) בנפרד. בנוסף, העובדה שרווחי חברות כרטיסי האשראי נמוכים בהרבה מאלו של הבנקים, הן אלו שיספגו את עיקר נטל ההתייקרות.
לשב"א תפקיד ייחודי במשק: החברה פועלת כצינור התשתית המרכזי שדרכו עוברות כמעט כל עסקאות כרטיסי האשראי ומשיכות המזומנים בישראל. בכל פעם שצרכן רוכש מוצר בחנות באמצעות כרטיס אשראי או ארנק דיגיטלי, או מושך מזומן מכספומט, המערכות של שב"א הן אלו שמבצעות את הניתוב, האימות והאישור של העסקה מול הבנקים והסולקים השונים בזמן אמת. בשל כך, כל הבנקים, חברות כרטיסי האשראי ושחקני הפינטק החדשים מחויבים להיות מחוברים למערכותיה, והיא מוגדרת כתשתית לאומית קריטית שללא פעולתה הרציפה לא ניתן לנהל שגרת תשלומים תקינה במשק.
מנגנון העמלות של שב"א מבוסס על חיוב הגופים הפיננסיים בשני ערוצים מרכזיים: תשלום חודשי קבוע על רכיבי תשתית ותקשורת, לצד עלות קבועה (הנמדדת בשברי אגורות) עבור כל בקשת אישור, תנועה או פעולת התחשבנות המבוצעת במערכת בזמן אמת. על פי התעריפון המעודכן, שינויי המחירים יחולו על מגוון שירותים בשני הערוצים הללו, ובהם עמלות האישור והסליקה, ממשקי ההתחשבנות החודשיים ומערך הכספומטים (ATM).
מבדיקת מחירי התעריפון החדש מדובר בעליות חדות במונחים אחוזיים: עמלת בקשת אישור לעסקה בכרטיס שהונפק בגוף פיננסי אחר תתייקר בכ-38%, ותעלה מ-1.2 אגורות ל-1.6 אגורות לפעולה; בערוץ התשלומים הקבועים, עלות החיבור החודשי של מערכת התשלומים למערכת זה"ב תזנק בכ-77% – מ-5,800 שקל ליותר מ-10,000 שקלים בחודש; והזינוק המשמעותי ביותר באחוזים נרשם בעמלת הסליקה במערך הכספומטים (ATM), שם המחיר לפעולה יתייקר בכ-520% ויעלה מפחות מאגורה אחת לכ-5.4 אגורות לפעולה. עם זאת, בשב"א מדגישים כי גם לאחר ההתייקרות, העלויות הללו נותרות נמוכות מאוד בהשוואה לעמלות הסופיות בשרשרת התשלומים הנגבות מהלקוחות ומהעסקים; כך למשל, עמלות הסליקה וההנפקה שגובים הבנקים וחברות כרטיסי האשראי מחושבות כאחוז מסך העסקה ונעות בין 0.5% ל-1.5%, כך שהן יכולות לעמוד על עשרות אגורות ואף למעלה מכך לפעולה.
עם פרסום הדוחות הכספיים, הסביר מנכ"ל שב"א, איתן לב טוב, את עדכון התעריפים כ"צעד חיוני לאיזון בין המחויבות הבלתי מתפשרת לחוסן הלאומי והצורך במצוינות תפעולית מתמדת". היקף הרכישות בכרטיסי אשראי צמח משמעותית בשנים האחרונות, בין היתר בשל המעבר לשימוש בארנקים דיגיטליים לתשלומים קטנים שבעבר שולמו במזומן, והגיע בשעות העומס לכ-20 אלף עסקאות בדקה – נתון הכפול מזה שנרשם לפני כארבע שנים. בחברה מנמקים את המהלך בצורך לממן השקעות באבטחת סייבר ובשדרוג טכנולוגי; בדו"ח הכספי לשנת 2025 מצוין בהקשר זה כי בכוונת החברה להשקיע משאבים ניכרים לחיזוק מערכי אבטחת המידע והסייבר נוכח התעצמות האיומים, והוא מפרט, בין השאר, רכישת מחשב ליבה מרכזי חדש בעלות של כ-11 מיליון שקל לצד גידול במצבת כוח האדם של החברה, שבוצעה ב-2025.
מנגד, המהלך עורר ביקורת חריפה מצד חברות כרטיסי האשראי והבנקים. בענף הפיננסי טוענים כי העלאת התעריפים אינה הכרחית: לפי טענות אלו, הכנסותיה של שב"א גדלות באופן עקבי ממילא – בכ-8% מדי שנה – כתוצאה ישירה מהגידול הטבעי במספר העסקאות ובפעילות הכלכלית הכללית במשק, המגדילים את נפח הפעילות במערכות גם ללא שינוי בתמחור הגולמי. המבקרים טוענים כי בעולם הטכנולוגי, השקעות במערכות מידע אמורות להוביל להתייעלות ולהוזלת עלויות תפעוליות עבור הלקוחות בטווח הארוך, ולא להצדיק התייקרות.
אמנם מדובר בשתי העלאות התעריפים היחידות שביצעה שב"א ב-15 השנים האחרונות, אך שתיהן התרחשו מאז נכנס המנכ"ל הנוכחי לתפקידו ב-2022. בשונה מתנאי השכר של מנכ"לים קודמים, נוספו תנאי תגמול מבוסס מענקים ורכיבים תלויי ביצועים, על רקע הפיכתה של שב"א לחברה ציבורית. מנתוני הדוח הכספי עולה כי עלות שכר המנכ"ל רשמה עלייה עקבית בשנים האחרונות, והסתכמה בשנת 2025 בכ-2.42 מיליון שקלים (רכיב שכר ונלוות), בהשוואה לכ-1.98 מיליון שקלים בשנת 2024 וכ-1.76 מיליון שקלים בשנת 2023.
דוחות החברה לסיכום שנת 2025 מציגים תמונה מעורבת. הכנסותיה של שב"א צמחו והסתכמו בכ-156.9 מיליון שקל, לעומת כ-151.4 מיליון שקלים בשנה הקודמת. עם זאת, הרווח הנקי רשם ירידה ועמד על כ-45.2 מיליון שקל ב-2025 לעומת כ-50.9 מיליון שקל ב-2024, ירידה המיוחסת בדוחות לעלייה בהוצאות התפעול, הפחת ואבטחת המידע. למרות הירידה ברווח, דירקטוריון החברה אישר חלוקת דיבידנד של 30 מיליון שקלים בגין רווחי שנה זו, המהווים כ-66% מהרווח הנקי של החברה. כיום, שב"א היא חברה ציבורית הנסחרת בבורסה, לאחר שבשנת 2019 חויבו הבנקים הגדולים לצמצם את אחזקותיהם בה לרמה של עד 10% לכל גוף, בהתאם לדרישות חוק שטרום להגברת התחרות.
סוגיית הפיקוח על התעריפים נותרת פתוחה, שכן באגף הפיקוח על מערכות תשלומים בבנק ישראל מבהירים כי אין להם סמכות פיקוח פרטנית על התמחור, אך הם מצפים מהחברה להתנהלות הוגנת ויבחנו טענות קונקרטיות ככל שיועלו. בשב"א מדגישים מצידם כי עדכון התעריפים נעשה בשיח מול הרגולטור והלקוחות, וכי עלות השירותים נמוכה מאוד ביחס לשווי העסקאות ונגבית ישירות מהבנקים ומחברות כרטיסי האשראי בלבד.
משב"א נמסר: "בהמשך לדיווחים של החברה בבורסה במסגרת הדוחות הכספיים הרבעוניים והשנתיים, שב"א הגדילה את השקעותיה, ביצעה ומבצעת רכש של מערכות וטכנולוגיה, לרבות מודרניזציה ושדרוג מערכות ליבה, בהיקף של עשרות מיליוני שקלים, על מנת שמערכת התשלומים הלאומית, המהווה תשתית קריטית לתפקוד המשק הישראלי, תהיה בעלת יכולות גבוהות ומשופרות שנותנות מענה מיטבי לגידול במספר התנועות ולאיומים הגוברים על תשתיות קריטיות, ובפרט לאור המצב הביטחוני המורכב שמדינת ישראל מתמודדת עמו. כגוף האחראי על המשכיות תפקוד מערכת התשלומים גם בעיתות חירום, שב"א נדרשת לעמוד בסטנדרטים של חוסן וזמינות הנגזרים מאחריותה כתשתית לאומית. על רקע השקעות אלו, שב"א ביקשה לעדכן את התעריפים שהיא גובה מחברות כרטיסי האשראי והבנקים, והדבר נעשה באופן מסודר תוך שיח עם הרגולטור, הלקוחות והשותפים במערכת התשלומים הלאומית. במהלך 15 השנים האחרונות זו הפעם השנייה בלבד שבה שב"א מעדכנת תעריפים אלה, נתון המשקף את מחויבותה של החברה לאיזון. תעריפים אלה מופנים אך ורק כלפי חברות כרטיסי האשראי והבנקים, וההחלטה כיצד להתייחס אליהם במסגרת המוצרים שהם מציעים ללקוחותיהם נתונה לשיקול דעתם הבלעדי. עלות התעריפים שגובה שב"א נמוכה מאוד ביחס לעלות הכוללת של העסקה".
מבנק ישראל נמסר: "אגף הפיקוח על מערכות תשלומים בבנק ישראל קיבל דיווח מחברת שב"א וכן ממשתתפים במערכת התשלומים שחברת שב"א מפעילה על כוונתה לעדכן תעריפים. במערכות התשלומים המבוקרות אין פיקוח על תעריפים או עמלות ברמה הפרטנית. בנק ישראל מצפה משב"א לפעול בשקיפות ובאופן הוגן מול המשתתפים במערכת ולשקף את הרקע והנימוקים לעדכון תעריפיה ולהבנתנו כך חברת שב"א פעלה. ככל שיועלו טענות קונקרטיות אודות תעריף מסוים או העלות הכוללת להשתתפות במערכת הנושא ייבחן בהתאם לסמכויות אגף הפיקוח על מערכות תשלומים".
