פשרה סוללת דרך למכרז על זיכיון ים המלח; ICL תקבל 2.5 מיליארד דולר אם לא תהיה הזכיין הבא
הפשרה בין האוצר לכיל תסלול את הדרך למכרז חדש על זיכיון הכרייה בים המלח; החברה תעביר למדינה את נכסיה לפי שווי מופחת ותוותר על זכות הסירוב, שאיפשרה לה להשוות כל הצעה זוכה במכרז שיצא על הזיכיון הבא - המכרז צפוי להתפרסם ב-2026 והזיכיון החדש ייכנס לתוקף ב-2030
חברת ICL (לשעבר כיל) הגיעה עם המדינה לפשרה דרמטית שתאפשר קיום מכרז חדש למכירת על זיכיון הכרייה בים המלח. זאת בתום מו"מ ארוך שנמשך חודשים. על הפרק - ויתור על סעיפים מרכזיים שהרתיעו עד כה מתמודדים פוטנציאליים.
חוק זיכיון ים המלח נחקק ב-1961 לקראת הענקת הזיכיון ל-ICL, שהייתה חברה ממשלתית והופרטה בהמשך. הזיכיון מספק את הזכות להפיק מחצבים וכימיקלים מים המלח.
על פי הפשרה, ICL תוותר על סעיף זכות הסירוב שנקבע לה בחוק הזיכיון, המאפשר לה להשוות כל הצעה שתיבחר על ידי המדינה ולהיכנס לנעליה של הזוכה. סעיף שהרתיע כמעט כל גוף שהתעניין ברכישת הזיכיון. בנוסף, החברה התחייבה שלא להגיש התנגדויות משפטיות למהלך, לא לפני המכרז ולא לאחריו.
נושא נוסף שהרתיע מתמודדים היה שווי הנכסים של מפעלי ים המלח - החברה הבת של ICL שבאמצעותה מתבצעת כריית האשלג בים המלח.
ICL העריכה את הנכסים בספריה בכ-6 מיליארד דולר, סכום אדיר שהרתיע מתמודדים פוטנציאליים. המדינה טענה לשווי נמוך בהרבה, ובפשרה סוכם כי הנכסים יחושבו לפי מחיר העלות שלהם, בניכוי הפחתת בלאי, כך שהסכום נקבע על 2.54 מיליארד דולר. ICL התחייבה להעביר את הנכסים למדינה ביום סיום המכרז - אם לא תזכה - ולקבל תמורתם את הסכום המדובר, מתוך סכום הזכייה של הזכיינית החדשה.
ICL התחייבה גם לבצע את ההשקעות הנדרשות במפעלי ים המלח עד לסיום הזיכיון ולשתף פעולה עם העברתו, אם המכרז יסתיים בניצחון של קבוצה אחרת.
שיתוף הפעולה נדרש הן בהעברת רשימות לקוחות וספקים והן מבחינת זכויות העובדים, שלטובתם הופרשו מאות מיליוני דולר בגין זכויות שונות כמו פנסיה מוקדמת ו-ICL התחייבה להעביר אותם לזכיין החדש.
החברה, שבשליטת עידן עופר ובניהול אלעד אהרונסון, הסכימה לפשרה ככל הנראה הן בשל הערכה כי עימות מול המדינה יזיק לה בסופו של דבר, והן כיוון שזיהתה כי באוצר מתכוונים להילחם על ביטול זכות הקדימה.
בנוסף, נראה כי החברה מבקשת להעניק ודאות למשקיעים ולבעלי המניות שלה, וכן לשפר את תדמיתה הציבורית לאחר שנים ארוכות שבהן נתפסה כמי שמשתמשת במשאבי המדינה בעלות נמוכה יחסית. סיבה אפשרית נוספת עשויה להיות ביטחונה של ICL בסיכוייה לזכות במכרז, כמי שמכירה את השטח מקרוב טוב מכל אחד אחר.
ההסכמות שהושגו הן ברמה עקרונית, ויימשכו בחודשים הקרובים במו"מ על פרטי ההסדר. באוצר שואפים לפרסם את המכרז ב-2026, להשלים אותו עד 2028, ולאפשר לזכיין החדש להיכנס ב-2030. בשבועות הקרובים יפרסם החשכ"ל טיוטת תזכיר חוק מפורט לגבי הזיכיון החדש ולאחריו ייבחרו הבנקים הזרים שיובילו את התהליך.
ICL נסחרת לפי שווי שוק של 8.5 מיליארד דולר, ושווי פעילותה עומד על 10.5 מיליארד דולר. באוצר מעריכים כי פעילות האשלג מהווה 60%-75% מהיקף פעילותה, כך שנראה כי השאיפה היא לקבל 7 מיליארד דולר תמורת הזיכיון החדש.
שטח הזכיון הנוכחי של מפעלי ים המלח משתרע על 652 דונם וכולל עשרות אתרי תפעול.
ICL מסרה: "במטרה לייצר ודאות לטובת כל מחזיקי העניין, תוך שקלול כלל ההיבטים הרגולטוריים והעסקיים, החליטה החברה לחתום על מסמך עקרונות עם החשכ"ל בנוגע לשווי הנכסים, וזאת בהתאם לקבוע בחוק הזיכיון.
"הסכמה זו מאפשרת לחברה לבחון את אופציית הזיכיון החדש מול אלטרנטיבות עסקיות אחרות, באופן שישיא ערך לבעלי העניין השונים.
"כחברה שמחזיקה בידע, בניסיון ובהבנה המעמיקה ביותר של הנכסים והפעילות, אנו מאמינים ביכולתנו להמשיך ולפתח אותם לטובת המדינה והציבור. עם זאת, אם תנאי הזיכיון החדש לא יהיו כדאיים כלכלית עבור החברה, לא כל שכן עבור כל חברה אחרת, נשקול התמודדותנו במכרז".
