הביקוש לחשמל רק ילך ויגדל, והמוסדיים רוצים לקחת ביס גדול יותר מתחנות הכוח
מיטב הצטרף אתמול לגל ההשקעות של גופים מוסדיים בתחנות הכוח, והוא בדרך לרכוש 5% מדליה אנרגיה לפי שווי של 10 מיליארד שקל. מאחורי הנהירה עומד הצפי לגידול בביקוש לחשמל שמונע גם ממהפכת ה־AI
בשנים האחרונות פרצו לחיינו שלל חידושים טכנולוגיים – החל ממכוניות חשמליות ועד לבינה מלאכותית – שכולם זקוקים למשאב אחד מרכזי כדי להתקיים: חשמל. בשל כך, הביקוש והצורך לחשמל עולה כל הזמן, ואיתם הפוטנציאל להרוויח מהגופים שמייצרים אותו. בהתאם, בשנה הנוכחית ראינו עניין הולך וגובר בתחום מצד הגופים המוסדיים – חברות ביטוח ובתי ההשקעות שמנהלים את חסכונות הציבור.
כפי שנחשף אתמול בכלכליסט, מיטב, בית ההשקעות הגדול בישראל במונחי שווי שוק ונכסים מנוהלים, מנהל משא ומתן מתקדם לרכישת 5% מהמניות של דליה אנרגיה מידי קרן ההשקעה בתשתיות תש"י (תשתיות לישראל) בתמורה ל־500 מיליון שקל, מה שמשקף לחברה שבשליטת משק אנרגיה הציבורית שווי של 5 מיליארד שקל.
את המניות האלו רכשה הקרן, שמנוהלת על ידי ירון קסטנבאום, תמורת 100 מיליון שקל בלבד בשנת 2012 במסגרת ההשקעה שהייתה דרושה להקמת תחנת הכוח דליה, שכושר הייצור שלה עומד על 835 מגה־ואט.
מאז הספיקה דליה אנרגיה גם לרכוש את תחנת הכוח אשכול (שלה כושר ייצור של 1.6 גי'גה־ואט) תמורת 9.1 מיליארד שקל במה שהייתה ההפרטה הגדולה ביותר של תחנת כוח במסגרת הרפורמה במשק החשמל. כמו כן, דליה עומדת בפני הרחבה משמעותית במסגרת מה שמכונה פרויקט "דליה 2" – הקמת תחנת כוח נוספת בשטח האתר של דליה עם כושר ייצור של 912 מגה־ואט.
ומיטב לא לבד, כאמור. החודש פורסם כי פועלים אקוויטי, זרוע ההשקעות הריאליות של בנק הפועלים, נמצאת במו"מ להשקעה של 280 מיליון שקל במבטח שמיר אנרגיה תמורת 10% מהמניות בעסקה שתשקף לה שווי של 2.8 מיליארד שקל; ובכך פועלים אקוויטי תצטרף לכלל ביטוח שרכשה 20% מבטח שמיר אנרגיה בפברואר 2024 לפי שווי של 1.2 מיליארד שקל לפני הכסף תוך שהיא מזרימה לה כ־300 מיליון שקל.
אחד הנכסים המרכזיים של מבטח שמיר אנרגיה הוא החזקה של כ־42% בפרויקט תחנת הכוח קסם שעתידה להיות בעלת הספק של כ־800 מגה־ואט. באוקטובר כלל ביטוח גם חתמה על עסקה שבמסגרתה היא תשקיע 200 מיליון שקל ישירות בקסם וזאת תמורת 8% מהמניות, מה שמשקף לתחנה שווי של 2.5 מיליארד שקל ויביא את כלל ביטוח להחזקה משוקללת של כ־18% בתחנה.
כמו כן, ביולי השלימה הפניקס עסקה שבה היא רכשה 10% מתחנת הכוח דוראד לפי שווי של 2.8 מיליארד שקל. במקור היא חתמה על עסקה לרכישת 25% מהמניות שהיו בידי זורלו הטורקית, אך השותפות בתחנת הכוח מימשו את זכות הסירוב היחסית שלהן ובסופו של דבר הפניקס רכשה רק 10%, וכעת היא ממתינה לשעת כושר להגדיל את חלקה, כשהצפי הוא שהמדינה, שמחזיקה 37.5% מהמניות, תעמיד את חלקה למכירה.
ההחזקה בתחנת הכוח דוראד, שלה הספק של 860 מגה־וואט היא גם הסיבה המרכזית לסערה שמתחוללת סביב חברת האנרגיה אלומיי קפיטל, שמחזיקה, יחד עם קבוצת לוזון, בכמעט 34% מהמניות (בחלוקה שווה. כלומר, אלומיי מחזיקה בשרשור בכ־17%). החודש חתמה חברת האנרגיה המתחדשת נופר אנרגיה, שבשליטת המנכ"ל עופר ינאי, על עסקה לרכישת השליטה (46%) באלומיי לפי שווי של כמיליארד שקל, כשלנגד עיניו של ינאי עומדת בעיקר ההחזקה בדוראד.
עמוס לוזון, בעל השליטה בקבוצת לוזון, השותפה של אלומיי בדוראד, דורש כעת ממנה למכור לו עוד מניות בחברה המשותפת כדי להבטיח את אחיזתו בדוראד, ועוד שתי חברות ציבוריות – פריים ורימון – טוענות שהיה להן סיכום לרכישת השליטה באלומיי, כשגם הן לטשו עיניים לנכס המרכזי המדובר.
כאמור, מאחורי גל ההשקעות המוסדי הזה, שמעניק לתחנות הכוח שווי גבוה, עומד הביקוש הגובר לחשמל שמונע מכניסת הרכבים החשמליים בצורה משמעותית לשוק הישראלי, חישמול התחבורה הציבורית, ובעיקר בינה מלאכותית שעושה שימוש גדול בחוות שרתים (דאטה סנטרס) שצורכות תועפות של חשמל.
לפי דו"ח מצב משק החשמל של רשות החשמל ל־2024, שעודכן ממש בחודש שעבר, הביקוש לחשמל בישראל גדל מדי שנה בשנים האחרונות בשיעור חד ספרתי, שבאופן מצטבר מייצר גידול משמעותי. כך, ב־2024 הביקוש גדל ב־4.4% והוא הסתכם ב־74.9 טרה־וואט, ואילו הצפי לשנת 2030 הוא שהביקוש יעמוד על 87.5 טרה־וואט. כלומר, עלייה של 16.8% בביקוש הכולל.
לפי הדו"ח של רשות החשמל, תחנות הכוח ימשיכו להיות הספק העיקרי של משק החשמל גם בשנת 2030. כך, אם בסיכום 2024 חשמל שהופק מגז טבעי (חומר גלם מרכזי עבור תחנות הכוח כיום) היווה 72% מהחשמל שיוצר במשק וחשמל שהופק מפחם היווה 14%, אז ב־2030 הצפי הוא שחשמל שמופק בגז טבעי ימשיך לחלוש על אותו נתח שוק, ואילו השימוש בפחם יופסק, כך שהנתח של אנרגיות מתחדשות יעלה מ־14% בסיכום 2024 ל־28% בשנת 2030. אולם עד כה חלו מיני עיכובים בסיום השימוש בפחם, כך שגם את התחזית הזו צריך לקחת בעירבון מוגבל.
המוסדיים, כאמור, רוצים לקחת ביס גדול יותר ובאופן ישיר מתחנות הכוח, ולא רק דרך השקעה או החזקה במניות של החברות שמחזיקות בתחנות הכוח, ועבור תחנות הכוח מדובר בהצטיידות בשחקני חיזוק במסגרת המירוץ שהן מקיימות. לפי החלטת רשות החשמל, היא תשלם תעריף זמינות מובטח לארבע התחנות שיבטיחו סגירה פיננסית עד שנת 2030. סגירה פיננסית הוא השלב הקריטי ביותר בדרך להבטחת הקמתה של תחנת כוח.
תעריף הזמינות הוא התעריף שמשלמת רשות החשמל עבור עצם העובדה שתחנת הכוח זמינה עבור רשת החשמל. קסם כבר ביצעה סגירה פיננסית בהיקף של 4.5 מיליארד שקל בהובלת בנק הפועלים ממש בתחילת החודש, ולכן יש עוד שלוש תחנות שיוכלו להינות מתעריפי הזמינות המובטחים המדוברים, אך ישנן ארבע תחנות שמתחממות על הקווים – דליה 2, דוראד 2 (הספק צפוי של 700 מגה־ואט), ריינדיר (הספק צפוי של 900 מגה־וואט) ו־OPC חדרה (הרחבת כושר הייצור מ־145 מגה־וואט לכ־800 מגה־וואט).
הבינה המלאכותית נותנת בוסט גם לחברות האנרגיה המתחדשת
מהפכת הבינה המלאכותית, שפרצה לחיינו עם השקת צ'אט GPT לפני כשלוש שנים, עומדת במידה רבה בבסיס התחזיות לזינוק בביקוש לחשמל בעולם בכלל ובארה"ב, שמובילה את המהפכה, בפרט.
העובדה הזו, על הנגזרות השונות שלה, מספקת רוח גבית של ממש לחברות האנרגיה המתחדשת הישראליות שלהן פעילות משמעותית בארה"ב. כך, מתחילת השנה זינקה מניית דוראל ב־167.3% והגיעה לשווי שוק של 6.8 מיליארד שקל, ומניית אנלייט אנרגיה, שגם נסחרת בנאסד"ק, ניתרה ב־129.8% והגיעה לשווי שוק של 19 מיליארד שקל.
מדובר בשתי המניות שהציגו את העליה הגדולה ביותר במדד ת"א־קלינטק שמרכז את החברות שפועלות בתחום האנרגיה המתחדשת.
לפי התחזיות, דאטה סנטרים יהיו אחראים לכ־10% מצריכת החשמל בארה"ב עד 2030, בעוד בסיכום 2024 הם היו אחראיים לכ־4%. זאת כשהיקף הצריכה הכללי צפוי להמשיך לעלות.
הדבר מתבטא גם במחירי המשולמים לחברות האנרגיה. כך, בשבוע שעבר התפרסמו התוצאות של מכרז הזמינות ברשת PJM, אחת מרשתות החשמל הגדולות בארה"ב שפועלת ב־13 מדינות, שבשטחיהן יש גם לדוראל פרויקטים.
במכרז נקבע תעריף זמינות של 333.5 דולר למגה־ואט ליום ל־2027—2028, בעוד התעריף במכרז של השנה הקודמת עמד על 329.2 דולר ובמכרז שלפני כן על 269.9 דולר. למעשה, התעריף במכרז הנוכחי היה אמור להיות גבוה יותר, אך הוא נקטם בשל כללים רגולטוריים.
