שאלות ותשובות
הנפגעים העיקריים מהרפורמה בבתי הדין הרבניים: נשים ואוכלוסיות מוחלשות
החוק שיזם גפני, ועומד בפני אישור סופי במליאה, מעניק לבתי הדין הרבניים סמכות לערוך בוררות בהסכמה בענייני ממון. החשש הוא שייפגעו בני שכבות מוחלשות שלא יבינו שהם יכולים לסרב להליך או שייכנעו ללחץ כבד מהקהילה החרדית
חוק הרחבת סמכויות בתי הדין הרבניים אושר בשבוע שעבר בוועדת החוקה של הכנסת לקריאה שנייה ושלישית ועומד לפני אישור סופי במליאה. כיום בתי הדין הרבניים של המדינה מוסמכים בחוק לדון בענייני אישות ובסכסוכים שנלווים אליהם. אלא שלפי החוק שיזם יו"ר דגל התורה ח"כ משה גפני, בנוסף לכך הם יוכלו לשבת כבוררים בסכסוכי ממון.
מה פתאום שבית משפט של המדינה יכהן גם כבורר?
בעבר הם עשו את זה בלי חוק שהסמיך אותם. זאת, פשוט על סמך ההנחה שזה דבר שבתי דין רבניים עושים. ב־2006 קבע בג"ץ שבית משפט של המדינה אינו יכול לקיים דיונים בלי הסמכה בחוק וגם שיש בעיה בעירוב הסמכויות. מאז מנסות המפלגות הדתיות והחרדיות להשיב לבתי הדין את הסמכות אבל רק בקדנציה הזו נוצרה קואליציה שבה זה אפשרי.
מי צפויים להיות הנפגעים העיקריים?
אנשים משכבות מוחלשות ולא משכילים, בעיקר דתיים וחרדים. החוק בעצם מאפשר לבתי הדין הרבניים לדון בהסכמה בסכסוכים אזרחיים לפי דין תורה. הפסיקה לפי דין תורה נוטה להיות לרעת נשים, שכירים ולעתים גם לרעת ילדים. בחוק יש מרכיבים חזקים של הקפדה על הסכמת הצדדים. לכן מי שיפגעו יהיו אלה שלא יבינו שזכותם לסרב ואלה שבגלל לחץ חיצוני לא יוכלו באמת לסרב.
למה שאנשים לא יבינו?
אחד המרכיבים הבעייתיים בחוק הוא שמי שמציע את הבוררות יכול לשלוח הזמנה לבוררות באמצעות בתי הדין הרבניים. זה אומר שהצד השני מקבל זימון מבית משפט של המדינה ועלול לחשוב שזה מחייב. יש בהזמנה הזו משפט באות בולטת שקובע שהוא יכול לסרב. אבל נציגי משרד המשפטים שהתנגדו מאוד לכך שבתי הדין ישלחו הזמנות ציינו שדווקא החלשים ביותר עלולים להיבהל ולהסכים כי בית דין רשמי הזמין אותם.
על מי אפשר להפעיל לחץ?
קל יחסית להפעיל לחץ על חרדים, ובייחוד חרדיות, שחשופים לקהילה מפקחת ולסנקציות חברתיות. בעבר ניצלו מעסיקים חרדים את בתי הדין הרבניים כאמצעי לעקוף את חוקי העבודה ולהתחמק מתשלום זכויות סוציאליות שקבועות בחוק. במגזר החרדי היה נהוג שנים לשלם משכורות מקפחות. בשנים האחרונות יש גל של תביעות ייצוגיות נגד מעסיקים חרדים על עושק זכויות עובדים ובעיקר מורות וגננות. החשש הוא שהחוק החדש יחזיר את המצב אחורה.
רשויות של המדינה יוכלו גם לפנות לבוררות?
כן, וקיים חשש כבד שעיריות חרדיות ינצלו את זה כדי לכפות על תושבים דיון לפי דין תורה ולא לפי הזכויות האזרחיות.
למה ארגוני זכויות נשים כל כך התנגדו לחוק?
בתי הדין הרבניים הם מסגרת מפלה שבה רק גברים יושבים כדיינים וממילא נקודת המבט הנשית כלל אינה מיוצגת. הם שופטים לפי דיני ההלכה האורתודוקסית שמפלה לרעה נשים. ארגוני הנשים מתנגדים הן להרחבת הסמכויות של גוף מפלה שכזה והן לכניסתו לתחומי פסיקה נוספים. ברקע עומד כמובן החשש שזה רק צעד בדרך ליצירת מערכת משפט מקבילה שמפלה נשים. עם זאת בתי הדין הרבניים לא יוכלו לשבת כבוררים בשום נושא הקשור לגירושים ודיני אישות.
החוק הופך את ישראל למדינת הלכה?
לא. בסוף מדובר בבוררות בהסכמה. זה צעד קטן בכיוון של מדינת הלכה.
האם צפוי ביקוש המוני לבוררות בבתי הדין הרבניים?
להפך. לא רק שיש עשרות בד"צים חרדיים, המדינה גם מממנת הפעלת בתי דין לממונות במסגרת המועצות הדתיות. כשבג"ץ אסר על בתיה"ד הרבניים לשבת כבוררים הם טיפלו רק ב־700 תיקים בשנה, כלומר החרדים מעדיפים בד"צים בין היתר כי שם אפשר לדון ולפסוק לגבי עסקאות לא חוקיות. הביקוש לשירותי בתיה"ד הרבניים כבוררים צפוי להיות לא גבוה במיוחד.
אז למה זה כל כך חשוב לחרדים ולציונות הדתית?
יש לזה משמעות סמלית. יו"ר ועדת החוקה שמחה רוטמן מהציונות הדתית אמר ש"ישראל איננה מתביישת במשפט התורה שלה. החוק מבטא את המחויבות שלנו לחזק את זהותה היהודית של המדינה". מרכז יכין שנחשב למחליף של פורום קהלת מסר ש"זה צעד משמעותי לחיזוק האוטונומיה של הקהילות הדתיות בישראל".
ובמישור המעשי?
אם יש עוד עבודה יצטרכו עוד דיינים ואין עבודה משתלמת יותר מדיינות לרב חרדי - חצי יום בבית הדין, משכורת ותנאים של שופט. גם אם יוסיפו רק עוד תקנים בודדים, אלה נכסים אמיתיים לחלוקה.
מה השינוי בחוק שהוכנס ברגע האחרון?
לאורך הדרך הטענה המרכזית להצדקת החוק היתה שמדובר רק בבוררות בהסכמה. פסקי בוררות מאשרים בבית משפט מחוזי. אך במחטף ברגע האחרון נקבע שבתיה"ד הרבניים יהיו בוררים וגם ביהמ"ש שיאשר את הפסקים של עצמם.
