דיבידנדים של מאות מיליוני שקלים: שיאן השכר של הבורסה שווה כבר 1.2 מיליארד שקל
עם עלות שכר שנתית של 95 מיליון שקל ודיבידנד של 68 מיליון שקל, מנכ"ל פורמולה התמקם במקום הראשון ברשימת המשתכרים בחברות הנסחרות בת"א ב-2025, ומקדים בפער משמעותי את ריצ'רד פרנסיס מטבע, שנחשב עד כה למשתכר הבכיר; ברנשטיין מחזיק במניות בשווי של 746 מיליון שקל, עלות שכרו המצטברת מגיעה ליותר מ-320 מיליון שקל, והוא נהנה מדיבידנדים של 133 מיליון שקל
עלות השכר של גיא ברנשטיין, מנכ"ל פורמולה מערכות, הגיעה ב-2025 ל-29.9 מיליון דולר. שהם מיליון שקל (לפי שער הדולר בסוף אותה השנה). בכך עקף ברנשטיין בפער של יותר מ-10 מיליון דולר את מנכ"ל טבע ריצ'רד פרנסיס, שנחשב עד לפרסום תנאי השכר של ברנשטיין לשיאן השכר מקרב בכירי החברות שנסחרות בבורסת ת"א. בעוד פרנסיס קיבל שכר בעלות של 19 מיליון דולר (61 מיליון שקל), עלות שכרו של ברנשטיין נמוכה רק ב-6% מעלות השכר המשותפת של פרנסיס ושל המשתכר השלישי ברשימה, מנכ"ל נייס סקוט ראסל, שעלות שכרו הגיעה ב-2025 ל-12.7 מיליון דולר. ברנשטיין גם מקדים, בפער ניכר, את ברק עילם, קודמו של ראסל בנייס, שהיה שיאן השכר באחוזת בית בשנתיים הקודמות, עם עלות שכר של 24.5 מיליון דולר (89 מיליון שקל) ב-2023 ושל 23.6 מיליון דולר (86 מיליון שקל) ב-2024.
משכורת הבסיס של ברנשטיין, בדומה לשנים הקודמות, סולידית יחסית, בעלות שהגיעה ב-2025 ל-626 אלף דולר. המענקים שקיבל והתגמול ההוני הם האחראים לעיקר עלות השכר שלו ומגיעים בהתאמה ל-22 מיליון דולר ול-7 מיליון דולר. זאת כתוצאה מחישוב זכאותו למענק בשיעור של 3.3% מהרווח הנקי של פורמולה, ומבלי שנקבעה לו תקרה, ומשחרורן מחסימה של יחידות מניה חסומות (RSU) שהוא קיבל בעבר. פורמולה סיימה את 2025 עם רווח ענק של 607 מיליון דולר שיוחס לבעלי המניות שלה, שהיה גבוה כמעט פי שמונה מהיקפו בשנה הקודמת, ושנבע בעיקר מהשלמת העסקה למכירת השליטה בחברה הבת Sapiens לקרן ההשקעות האמריקאית אדוונט (Advent).
בשנת 2020 אישרה פורמולה למנכ"ל הקצאה של 612 אלף יחידות מניה חסומות (RSU) בשווי שהוערך ב-170 מיליון שקל. אלה מבשילות במנות שנתיות שוות במשך תקופה של 8 שנים, ועד לסוף 2027. החסימה מעל מרבית המניות (66% מכל חבילה שנתית) מוסרת ללא תנאי מלבד המשך הכהונה שלו בתפקיד, היתרה לפי עמידה ביעדים. בינואר 2023 החברה נדרשה לאשר שוב את ההקצאה, ובשני המקרים עשתה זאת תוך שעקפה את התנגדות אספת בעלי המניות, מהלך שהוביל את המוסדיים לפעול בהמשך להדחת הדח"צים שהיו מעורבים בהחלטה.
אומנם עלות שכרו ב-2025 הייתה גבוהה במיוחד, אך גם בשנים הקודמות שכרו של ברנשטיין לא נחשב צנוע במיוחד, וב-2024 עלות השכר שלו הגיעה ל-10.7 מיליון דולר, שהיו 38 מיליון שקל. מאז החל בכהונתו הוא השתכר שכר בעלות של לפחות 326 מיליון שקל, מהם כאמור 95 מיליון שקל בשנה האחרונה ו-155 מיליון שקל במצטבר בארבע השנים שקדמו לה.
ברנשטיין מכהן בתפקידו בפורמולה מ-2010, בעקבות רכישת השליטה בה על ידי חברת ה-IT הפולנית אסקו (מחזיקה כיום ב-25.8%). לפני כן הוא כיהן בתפקידים שונים בבעלת השליטה הקודמת, אמבלייז, עד שהגיע לתפקיד המנכ"ל שלה ב-2008. במסגרת שינויי השליטה הוקצו לו אופציות חסומות שאותן המיר במהלך השנים למניות ללא תמורה. בעקבות צירופן למניות שכבר החזיק ורכישת מניות נוספות ב-2017, החזקתו מגיעה כיום ל-11.7%.
החזקה זו מביאה את חלקו הצפוי בדיבידנד המיוחד שתחלק פורמולה בתחילת יוני בהיקף כולל של 200 מיליון דולר לסכום של 23.5 מיליון דולר, שהם 68 מיליון שקל. סכום שמביא את חלקו בדיבידנדים שהחברה חילקה בעשור האחרון ל-133 מיליון שקל. (דיווחי החברה הנוגעים להיקף המניות שברשותו מופיעים רק מ-2016, כך שחישוב הדיבידנדים לצורך העניין בוצע ממנה והלאה).
שווי 11.7% המניות של ברנשטיין מגיע ל-746 מיליון שקל. בשקלול שווי זה ביחד עם עלות השכר המצטברת וחלקו בדיבידנדים, רווחיו של מנכ"ל פורמולה, "על הנייר" ולפני מס, מצטברים לסכום של 1.2 מיליארד שקל. התגמול הענק של ברנשטיין מגיע בתזמון שעשוי להיראות מרגיז על ידי המשקיעים במניית פורמולה. בדצמבר החברה הגיעה, לאחר השלמת עסקת סאפיינס ויציאתו לדרך של מיזוג החברות הבנות מג'יק ומטריקס, לשווי שיא של 8.8 מיליארד שקל. אך בחלוף חמישה חודשים היא נסחרת כיום בשווי של 6.4 מיליארד שקל, כאשר מתחילת השנה, ובזמן שמדד ת"א 125, המדד המייצג של בורסת ת"א, עלה ב-20%, המנייה נפלה על רקע החששות בשוק מהשפעות ה-AI על חברות התוכנה ב-23%.
