בלעדי
בעלי השליטה בפרטנר נערכים למימוש חלקי: אושרה הקטנת גרעין השליטה
משרד התקשורת אישר בקשה להקטין את גרעין השליטה בחברת התקשורת ל־21%. מכיוון שהמשקיעים מחזיקים בשליטה דרך שותפות ייעודית, ולא כולם רוצים למכור, השותפות צפויה לחלק 5% ממניות פרטנר כדיבידנד בעין
האם בקרוב בעלי השליטה בפרטנר ימכרו חלק מהמניות של חברת התקשורת? לכלכליסט נודע כי קבוצת בעלי השליטה בחברת התקשורת קיבלה לאחרונה ממשרד התקשורת היתר שליטה מעודכן שמאפשר להקטין את גרעין השליטה בפרטנר משיעורו הנוכחי, כ־27% מהמניות, ל־21%. האישור ניתן לאחר שבעלי השליטה הגישו בקשה לכך לפני כמה שבועות. הבקשה הוגשה בעקבות היתר דומה שקיבלו בעלי השליטה במתחרה הגדולה בזק, קרן ההשקעות האמריקאית סרצ'לייט ואיש העסקים הישראלי דוד פורר, מה שאיפשר להם לממש מניות בכ־900 מיליון שקל בחודש מרץ האחרון.
בעלי השליטה בפרטנר כיום הם הפניקס, כלל ביטוח, מנורה מבטחים, סנו שבשליטת משפחת לנדסברג, קרן קומיוניטי פאנד שמוביל ג'רמי בלנק, מורי ארקין ואבי גבאי שמכהן כמנכ"ל פרטנר. הקבוצה מחזיקה בשליטה בפרטנר באמצעות שותפות מוגבלת בשם אמפיסה החזקות, שמחזיקה ב־26.75% ממניות פרטנר. מי שמובילים את השותפות הם גבאי והיו"ר שלמה רודב, שהוא מורשה חתימה בשותפות אך אינו בעל זכויות בה. הקבוצה השלימה את רכישת המניות תמורת 969 מיליון שקל באפריל 2022. תמורת הרכישה היוותה את החוב של בעל השליטה הקודם חיים סבן לבעל השליטה הקודם - תאגיד האצ'יסון.
רכישה תמורת החוב הקיים
סבן העדיף לא לשלם את החוב שנטל בעת שרכש ממנה את פרטנר ב־2013, והחזיר את המניות להאצ'יסון ב־2019. האצ'יסון מכרה את המניות לבעלי השליטה הנוכחיים תמורת גובה החוב. כיום המניות שוות כמעט 1.2 מיליארד שקל, כך שהרווח של בעלי השליטה הנוכחיים על הנייר נושק ל־230 מיליון שקל. זאת הגם שמאז העברת השליטה בפועל מניית פרטנר נותרה כמעט סטטית כביכול, והניבה תשואת חסר ביחס לשוק שכן מדד ת"א־125 עלה בכ־30% באותו פרק זמן. בעלי השליטה מורווחים בשיעור גבוה יותר משום ששווי המניות שנרכשו על ידיהם היה גבוה יותר מגובה החוב כבר ביום הרכישה.
הרוח החיה שיצרה את קבוצת המשקיעים היא קבוצת הפניקס, שמנוהלת על ידי אייל בן סימון, יחד עם גבאי, שחצה את הקווים ועזב את תפקידו כמנכ"ל סלקום כדי להצטרף לקבוצה ולקבל לידיו את מושכות הניהול בפרטנר. גבאי רכש מניות בכמעט 100 מיליון שקל, כאשר רוב הסכום, 75 מיליון שקל, ניתן לו כהלוואת נון־ריקורס מהפניקס, שהיא בעצמה המשקיעה הגדולה ביותר בקבוצה (כמעט 375 מיליון שקל). המוסדיים האחרים, כלל ביטוח ומנורה מבטחים, השקיעו כ־200 מיליון שקל כל אחד. ארקין השקיע 81 מיליון שקל ואילו סנו ובלנק השקיעו כ־5 מיליון שקל כל אחד.
אופוריית הרכישה התפוגגה
העסקה נחתמה בנובמבר 2021, ונדרשו כמה חודשים להשלים אותה, והיא דחפה את מניית פרטנר בכ־25%. אך לאורך 2023 ו־2024 האופוריה התפוגגה, והמשקיעים מצאו את עצמם בהפסד של קרוב לשליש באותה העת. אולם מאז נובמבר האחרון מניות הסלולר התאוששו, בעיקר על רקע הכניסה לשימוש של רשת הסלולר דור 5 וחיבור עוד לקוחות לאינטרנט המהיר באמצעות סיבים - מוצרי פרימיום שהתברר שהישראלים ניאותים לשלם עליהם. בינואר האחרון הגיעה פרטנר לשווי שיא של 5.1 מיליארד שקל, ששיקף רווח על הנייר של 415 מיליון שקל, אך מאז נסוגה מעט וכיום היא נסחרת בשווי שנושק ל־4.5 מיליארד שקל.
כעת, חלק מבעלי השליטה בפרטנר מעוניינים לממש חלק מההחזקות נוכח הרווח שבינתיים נמצא על הנייר בלבד. אולם מבנה ההחזקות הנוכחי בפרטנר אינו מאפשר לבעלי המניות למכור את ההחזקות שלהם בנפרד, משום שאף אחד מהם אינו מחזיק במניות באופן ישיר, והן כולן מוחזקות על ידי השותפות המדוברת. לכלכליסט נודע כי הפתרון המתגבש הוא שהשותפות צפויה לחלק בקרוב כ־5% ממניות פרטנר שבידי אמפיסה כדיבידנד בעין לשותפים בשותפות, כך שהן יהפכו למניות חופשיות למסחר ובעלי מניות שירצו בכך יוכלו למכור את המניות, ששוי השוק הנוכחי שלהן עומד על כ־220 מיליון שקל. אם כל המניות יימכרו, הדבר ישקף למעשה את מימוש הרווח הקיים על הנייר. ההיתר שניתן על ידי משרד התקשורת יאפשר לאמפיסה עצמה להחזיק בשליטה בפרטנר גם עם שיעור החזקות של 21%. פירוש הדבר הוא שהמכירה לא תשנה את הזכויות של אמפיסה בפרטנר, שכוללות, בין היתר, את הזכות למנות מנכ"ל ואת יו"ר הדירקטוריון.
אומנם בימים האחרונים מחזור המסחר במניית פרטנר גבוה, אולם אין קשר בין עליית מחזור המסחר למהלך המדובר, ובשוק מעריכים שמדובר במכירות על ידי מוסדיים שמכרו את המניות לקרנות גידור שרואות פוטנציאל בחברה.
את התיאבון למהלך המימוש קיבלו בעלי השליטה בפרטנר מהיריבה הגדולה בזק. במרץ 2024 פנו לראשונה בעלי השליטה בבזק, קרן סרצ'לייט ופורר, למשרד התקשורת בבקשה להקטין את גרעין השליטה בבזק משיעור החזקה מינימלי של 25% לשיעור החזקה של 15%. כמה שבועות לאחר מכן פנו בבקש לאשר גרעין שליטה קטן מ־15%, מה שיאפשר למעשה להפוך את בזק לחברה ללא גרעין שליטה. בי־קום, שבאמצעותה מוחזקת השליטה בבזק, שכרה את שירותיו של גלעד ארדן, שר התקשורת לשעבר, כדי לייצג אותה במגעים מול המדינה.
מחסום ההסכם עם הוועד
באוגוסט 2024 אישר שר התקשורת שלמה קרעי את הבקשה הראשונה, שפירושה הוא שסרצל'ייט ופורר, שמחזיקים בשליטה בבזק באמצעות בי־קום כאמור, יוכלו לרדת להחזקה של 15% ולהמשיך למנות כמחצית מחברי דירקטוריון בזק ולהכווין את עסקי החברה. בעקבות היתר השליטה העדכני שהתקבל, במרץ האחרון מכרה בי־קום 5.8% ממניות בזק תמורת 912 מיליון שקל וירדה לשיעור החזקה של 21.7%. חצי מהמניות נרכשו על ידי משקיעים זרים, כשאת המכירה ניהל בנק ההשקעות הבריטי הבינלאומי ג'פריס. הביקוש למניות בזק שנמכרו היה של פי 3, אך בי־קום החליטה להישאר בשלב זה עם שיעור החזקה של יותר מ־20%. ייתכן שהסיבה לכך נעוצה בכך שלפי ההסכם שיש לבזק עם ועד העובדים בחברה, אם בעלת השליטה יורדת לשיעור החזקה של פחות מ־20%, היא נדרשת לשלם מענקים בעשרות מיליוני שקלים לעובדים.
