חושבים על משיכה מוקדמת של כספי הפנסיה? תראו איך זה נגמר באוסטרליה
חוסכי פנסיה משכו 4 מיליארד שקל של "כספים אבודים" בישראל, בעידודן של חברות פיננסים. מחקר שנערך באוסטרליה מעלה שההוצאה השנייה בגובהה מכספי פנסיה שנמשכו שם בתקופת המגפה היתה הימורים
מה קורה כאשר הממשלה משחררת את הרסן בנוגע לחסכונות הפנסיוניים? בשנים האחרונות תופעת משיכת הפנסיה בישראל מתגברת.
זאת בעקבות פריחתן של חברות פיננסים שמעודדות את החוסכים לפנסיה למשוך את כספיהם טרם פרישה באמתלה של מציאת "כספים אבודים" טרם גיל 60.
על פי הערכות, על רקע פעילות חברות אלו נמשכו כבר יותר מ־4 מיליארד שקל מקרנות הפנסיה מכספי התגמולים.
אומנם מדובר בפרומיל האחוז מהיקף החסכונות הצבור בקרנות הפנסיה הישראליות, אולם מדובר בבעיה מתמשכת, שעדיין לא נמצא לה פתרון יעיל על ידי הרשויות. מתוך כך, היא עלולה להפוך לבעיה חמורה יותר כבר בשנים הקרובות.
הכסף שנצבר בפנסיה נעשה על בסיס הפקדות חודשיות של העובד והמעסיק. הכספים מצטברים וגם נושאים תשואה לאורך זמן ואמורים לאפשר לשכיר ליהנות ממספיק הון שלא יגרום לירידה באיכות החיים באופן דרסטי לאחר פרישתו.
כשמושכים את הפנסיה מוקדם מדי, לפני גיל פרישה, לרוב גם משלמים מס של 35% כך שההון הנמשך עצמו נמוך משמעותית מהצבור וגם האפקט הביטוחי שמספקת קרן הפנסיה לבעליה קטן באופן משמעותי (כלומר פגיעה של העובד תביא לפיצויים נמוכים יותר).
עולם המחקר מספק הצצה להשלכות של תרחישים שבהם המדינה איפשרה לחוסכים שלה למשוך את הפנסיה טרם הגעתם לגיל פרישה. דוגמה צבעונית במיוחד היא המחקר Early Pension Withdrawal as Stimulus מאת החוקרים ג'ורג' מירנדה פינטו, ג'פרי ליו, סטיבן המילטון וטריסטרם סיינסבורי, שניתח את ההשפעה של היתר המשיכה המוקדמת של הפנסיה באוסטרליה.
במסגרת ההקלות שהעניקה משרד האוצר האוסטרלי בתקופת הקורונה, התאפשר לעמיתי קרנות הפנסיה האוסטרלים למשוך עד 20 אלף דולר אוסטרלי מהונם הצבור בפנסיה ללא השלכות. כדי לקבל פרופורציה, 20 אלף דולר אוסטרלי הם כשישה חודשי שכר של המשכורת הממוצעת ביבשת.
מתוך כך, ההיתר גרר גל של משיכות חסר תקדים במערכת הפנסיונית האוסטרלית ובתוך מספר ימים נמשכו 38 מיליארד דולר אוסטרלי מהמערכת (שמהווים כ־2% מהתוצר הגולמי האוסטרלי) דרך אתר האינטרנט הרשמי של ממשלת אוסטרליה.
החוקרים בדקו את ההעברות של נחקרים שאיפשרו להם לבדוק ההוצאות שלהם לאורך זמן ואת המידע שהתקבל מטעם ממשלת אוסטרליה לגבי משיכות הכספים. על פי החוקרים, בשל העובדה שהמושכים נשטפו בתחושת עושר, שנבעה מההמזומנים שהגיעו לחשבונם, הם הוציאו את רוב הכספים על צריכה מיידית.
המחקר הראה כי בקרב המושכים היתה נציגות גבוהה מאוד של אנשים ממעמד סוציו־אקונומי נמוך ושל חוסכים צעירים. קטגוריית ההוצאה הגדולה ביותר הוגדרה ככספומט, כלומר לאחר שהכסף נכנס לחשבון, המושכים המירו אותו למזומן ומשם כבר לא היה ניתן לעקוב לשם מה נעשה בו שימוש. ההוצאה על הימורים היתה הקטגוריה השנייה בגובהה מקרב קטגוריות ההוצאות הספציפיות שהכסף הפנסיוני הועבר אליהן — אף יותר מקטגוריית השבת חובות כרטיסי אשראי.
כמו כן, נרשמה עלייה בהוצאה בסופרמרקטים והזמנות מזון ממסעדות בקרב המושכים. המסקנה המרכזית של המחקר היתה שמשיכת פנסיה מוקדמת יכולה לשמש כתמריץ פיסקאלי חזק בטווח הקצר, אך היא מלווה בסיכונים משמעותיים לרווחה עתידית, במיוחד עבור אוכלוסיות פגיעות עם נטייה גבוהה לצריכה אימפולסיבית.
מחקר נוסף דומה נערך בצ'ילה, שם הממשלה איפשרה בתקופת הקורונה לעמיתים למשוך 10% מההון הצבור שלהם בפנסיה בין יולי 2020 לאפריל 2021 בשלוש פעימות (יולי 2020, דצמבר 2020 ואפריל 2021). בסך הכול נמשכו 50 מיליארד דולר אמריקאי מקרנות הפנסיה הצ'יליאניות, כאשר כמעט 40% מהחוסכים עשו שימוש בהקלה.
על פי החוקר קרלוס מדירה, שמדד את השפעות המהלך, הקצבה החודשית הממוצעת בגיל הפרישה בצ'ילה נפגעה ב־7.3%; הביאה להרחבת הפערים הכלכליים; וצפויה לחייב את ממשלת צ'ילה להגדיל את הוצאותיה ב־4.3% לאורך השנים בעקבות הצורך לפצות על הפגיעות הנלוות למשיכה המוקדמת של הפנסיה. מדירה המליץ למדינה לקחת בחשבון את הגדלת ההפרשה לפנסיה כיום ואת דחיית גיל הפרישה.
